תופסים גובה בירושלים

צמיחה הגדולה שמאפיינת את ירושלים בשנים האחרונות לא פסחה גם על המוסדות האקדמיים הרבים שבעיר. חותמה ניכר ברוב המוסדות, ביניהם האקדמיה למוזיקה ולמחול, האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ובית הספר לאמנות מוסררה. לחלקם הגדול של המוסדות נוספו ומתווספים קמפוסים ומעונות, ומספר התלמידים שבהם יגדל בהרבה בשנים הקרובות. למשרד ירושלים ומורשת, לרשות לפיתוח ירושלים ולעיריית ירושלים יש חלק חשוב בשדרוג המוסדות.

היסטוריה מתחדשת

היסטוריה מתחדשת

בבצלאל, ממוסדות ההשכלה ההיסטוריים בעיר, עובדים במלוא התנופה על השינויים, כשהבולט בהם הוא בניית קמפוס חדש במגרש הרוסים. הוא נבנה על שטח של 13 דונם וגודלו יהיה 42,000 מ"ר, והוא צפוי להביא למרכז העיר כ־2,500 סטודנטים ו־500 אנשי סגל.

(צילום: הודיה טולדנו)

הבניין החדש יתפרס על־פני 6 קומות ויורכב מלוחות בטון חשוף שייערמו בתצורה העוקבת אחר ההדרגה הטבעית של הנוף, כדי להשתלב במרחב העירוני ולדמות את הנוף המדורג של ירושלים. הפריסה האופקית של לוחות הבטון תאפשר לאור טבעי להסתנן באופן חופשי דרך הבניין מכל צדדיו, ותעניק מבט פנורמי על ירושלים.

מיקומו הגיאוגרפי הייחודי של הקמפוס והחשיבות שבצלאל מייחסת לפתיחת התערוכות שלה ואירועי האקדמיה בפני הקהל הרחב, עתידים ליצור חיבור ייחודי בין ירושלים המזרחית והמערבית ולהוות נקודת מפגש יוצאת דופן בין יהודים, מוסלמים ונוצרים; חילונים, דתיים וחרדים. "זוהי תרומה אמיתית לקיומה של אינטראקציה רב־תרבותית ובינלאומית עשירה ומגוונת, שמטרתה לעודד מעורבות חברתית ותרבותית בחיי העיר ולחזק את ירושלים כמגנט תרבותי בינלאומי", אומרים בבצלאל.

"אנחנו נמצאים כבר כמה שנים בתוכניות התרחבות", אומר מנכ"ל בצלאל דור לין. "גולת הכותרת היא כאמור בניית הקמפוס החדש, שאמור להתאכלס באוקטובר 2022. הקמפוס אמור להחליף את הקמפוס בהר הצופים, ויפעל לצד הבניין ההיסטורי של בצלאל ברחוב שמואל הנגיד. יש לבניית הקמפוס שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שאנחנו חושבים שאקדמיה לאמנות ועיצוב צריכה לפעול בתוך מרחב ומרקם אורבני. והשנייה, הבניין שאנחנו נמצאים בו היום צר מלהכיל את כמות הסטודנטים הנוכחית ואת תוכניות ההתרחבות הגדולה שלנו. אין ברירה אלא ללכת לשינוי".

(צילום: הודיה טולדנו)

(צילום: הודיה טולדנו)

סביבה צעירה ועכשווית

בבית הספר לאמנות מוסררה לומדים מאות סטודנטים בחמישה מסלולים (צילום, ניו־מדיה, מוזיקה חדשה, תקשורת חזותית ופוטו־תראפיה). בית הספר גם יוזם את הפסטיבל הבינלאומי מוסררה מיקס, שמזמין אמנים מחו"ל ומישראל ליצור עבודות חדשות. גם במוסררה, כמו בבצלאל, בונים קמפוס ומרחיבים את היקפי הפעילות שלהם כדי להיענות, בין השאר, לביקוש הגובר ללימודים. "הרחבת הקמפוסים נועדה לטובת חיזוק הסביבה הלימודית בירושלים, ונותנת לנו דחיפה משמעותית", אומר סבג. "תוך שנתיים־שלוש התהליך יושלם, ועם הרחבת הקמפוס נוכל להגדיל את מספר התלמידים שלנו ב־25 אחוז. ירושלים הופכת להיות, מוקד משיכה בגלל השונות הדמוגרפית שלה, ומאפשרת לאנשים צעירים לפגוש את החברה על כל המורכבות שלה ולהגיב דרך היצירה למציאות הזאת".

גם בית הספר הגבוה לקולנוע ולטלוויזיה מעלה, השוכן ברחוב שבטי ישראל, מתגאה בצמיחה הגדולה שלו. הוא כולל שתי מגמות לימודים מרכזיות — לבימוי ולהפקת קולנוע וטלוויזיה ולכתיבה ותסריטאות — ומתרכז בעולם התוכן היהודי. רבים מהסטודנטים שלו באים מרקע דתי, אבל זהות דתית היא בהחלט לא תנאי לקבלה למקום. "בשנים האחרונות מגיעים לכאן עוד ועוד סטודנטים בעלי רקע שונה", אומרת המנהלת נטע אריאל. "היצירות שלהם מאוד מגוונות, ומתכתבות עם עולמות שונים. אנחנו מעודדים כל סטודנט לבטא את הסיפור שמעניין אותו. עשרות סרטי הגמר שלנו מספרים את הנרטיב היהודי־ישראלי, כל אחד על פי סגנונו".

(צילום: הודיה טולדנו)

אתגר מורכב

עוד מוסד אקדמי שהשתדרג בשנים האחרונות באופן ניכר הוא עזריאלי, המכללה האקדמית להנדסה. המכללה חוגגת עכשיו עשרים שנה להיווסדה, ולומדים בה כאלף חמש מאות סטודנטים וסטודנטיות, כולם לתארי מהנדס. "בית הספר מכיל אוכלוסייה מגוונת, שמרביתה מגיעה מירושלים וסביבתה", אומר המנכ"ל, ד"ר רפי אבירם. "יש באוכלוסייה ההומוגנית הזאת ייצוג לכלל הקהלים בחברה הישראלית — מסורתיים, חילוניים, דתיים וערבים. יותר מ־85 אחוז מבוגרי המכללה משתלבים בשוק העבודה, ובתפקידים הרלבנטיים למקצועם. אחוז גבוה מהם נשאר לעבוד במפעלי התעשייה באזור ירושלים".

תוכנית ההתרחבות לא פסחה גם על המכללה האקדמית להנדסה. "אנחנו מקימים בניין מעונות חדש לסטודנטים, בעל 18 קומות, שיכיל כ־380 מיטות, מרביתן בדירות יחיד למשתכנים", אומר ד"ר אבירם. הבנין צפוי להיפתח בעוד כשנה וחצי, באוקטובר לקראת שנת הלימודים תשפ"א. הרבה בזכותו יוכלו סטודנטים להנדסה להעתיק את מקום מגוריהם לבירה, ובסיום התואר ישתלבו בתעשייה הירושלמית.

קמפוס בצלאל(צילום: יח"צ בצלאל)

בניין המעונות הינו פרויקט חשוב מתוך מכלול פרויקטים פיסיים, שבוצעו במכללה בשנים האחרונות. בחודש מרץ האחרון חנכה המכללה את בניין מעבדות ההנדסה החדש, ששופץ בעלות כוללת של 5 מיליון דולר. "קיים אתגר מורכב בבניית מגדל מעונות בקמפוס פעיל, אך התרומה העתידית למכלול החיים בקמפוס, ולהגברת האפשרויות של סטודנטים מכל רחבי הארץ ללמוד במכללה, מחזקת את הצורך ביציאה לפרויקט", אומר אבירם.

עד אור הבוקר

כיום משמש המקום ביתם של אמנים, יוצרים ואנשי אקדמיה בתחום העיצוב, המדיה והטכנולוגיה ונותן במה ליצירה ומחקר מובילים. ירושלים גם מתגאה בפסטיבלים הרבים שבה, ביניהם: פסטיבל ישראל, פסטיבל האור, שבוע העיצוב, בתים מבפנים, מסעדות פתוחות ועוד. מספיק גם להסתובב בלילה בשוק מחנה יהודה, אחרי שהדוכנים מתקפלים ואת מקומם תופסים בתי האוכל והבארים העמוסים בהמוני צעירים; לעבור בנחלת שבעה או במושבה הגרמנית, כדי להבין שמשהו משתנה לטובה ובגדול בעיר.

קמפוס בצלאל(צילום: משרד אדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין ועזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים)

תוסס בעיר

ירושלים התברכה בחיים סטודנטיאליים תוססים. המרכז לצעירים (מידע'לה) מציע מעבר למידע הכרחי בנושאים מגוונים, גם ליינים של אירועי תרבות.

הראשון שבהם, "חמישי בעשר", מציע אירועים שמתרחשים לרוב בערבי חמישי ומחיר הכניסה אליהם מסתכם 10 ש"ח בלבד כולל שתייה. האירועים מתרחשים במוסדות התרבות השונים בעיר (הסינמטק, תיאטרון ירושלים, היכל הספורט ארנה, הצוללת הצהובה ועוד), וכוללים מופעי בידור ומוסיקה, הצגות, סרטים, מופעי מחול, ערבי סטנד־אפ ואירועי ספורט.

הליין השני, "אצל מישו", כולל אירועי תרבות קטנים, ל־20־50 איש, המתרחשים בבתי הסטודנטים ובגינות הנוי הסמוכות, בתמיכת מרכז הצעירים.

רוצים סדנת המבורגר? מסיבת גג? ערבי גבינות ויין או אפילו סדנת אוריגמי? "אצל מישו" הוא הפיתרון האידיאלי. "באמצעות אירועי התרבות הללו אנחנו מאפשרים לסטודנטים לא רק להתוודע למקומות התרבות המגוונים בהם התברכה ירושלים, אלא גם להכיר אחד את השני וליצור סצנה תוססת ומהנה", אומר אור שרון ממרכז הצעירים.