שתף קטע נבחר

טראמפ נגד המהגרים

כל מה שחשוב לדעת על גל המעצרים חסר התקדים של מהגרים בארה"ב אשר צפוי בשבוע הבא

רבות נכתב על יחסו של הנשיא טראמפ להמהגרים לארה״ב, ומלחמתו חסרת הפשרות בהגירה הלא חוקית ולעיתים גם בהגירה החוקית. נדמה שאנו עומדים בפני פרק חדש בנושא, כך על פי הנשיא עצמו.

 

ביום שני האחרון צייץ הנשיא טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי ״סוכני ההגירה בארה"ב מתכננים לבצע גל מעצרים המוני החל משבוע הבא", ההתייחסות היא לכאורה לתוכנית שתהפוך לגלויה אחרי שתוכננה במשך חודשים ארוכים. מדובר בפעולה רחבה ואגרסיבית ברחבי ערים מרכזיות בארה"ב.

 

"בשבוע הבאICE (רשות האכיפה של ההגירה) תתחיל בתהליך של גירוש מיליוני מהגרים לא חוקיים אשר מצאו את דרכם לארצות הברית", כך כתב הנשיא טראמפ, בהתייחסו להגירה לארה"ב ולמדיניות האכיפה "הם יגורשו באותה מהירות שהם נכנסו."

 

אכיפה בקנה מידה גדול כמו גם מבצעים אחרים של ICE נשמרים בדרך כלל בסוד במטרה למנוע את הדלפות הגורמות לסיכול המשימות. כך למשל, בשנת 2018, איים טראמפ ופקידים בכירים אחרים בממשלו על ראש עיריית אוקלנד, קליפורניה, בהאשמה פלילית על כך שהתריע בפני תושבי העיר על הפשיטות הצפויות של רשויות ההגירה.

 

בין היתר, טראמפ ויועץ ההגירה הבכיר שלו, סטיבן מילר, דוחקים בכוחות האכיפה לעצור ולגרש אלפי בני משפחה שמערכת המשפט הורתה על גירושם ואף זירזה את צווי הגירוש שלהם מוקדם יותר השנה כחלק מתוכנית הידועה בשם “rocket docket”.

 

דגכדגכ ()
מדינת מהגרים? חוקים חדשים.

 

בחודש אפריל הודחו על ידי הנשיא ראש מערך האכיפה - ICE רונלד ויטיאלו והמזכיר המשרד לביטחון פנים לשעבר, קירסטן נילסן, לאחר שהיססו להתקדם עם התוכנית המדוברת. השניים הביעו חשש מהיערכות לקראת התוכנית ומחוסר האפקטיביות שלה. בנוסף, הם הביעו חשש מזעם הציבור אשר יחשף שוב למראות של מהגרים וילדיהם שילקחו למעצר או יופרדו ממשפחותיהם. שני הבכירים הוחלפו בכאלה שתמכו בתוכנית ואף הגדילו ושכללו אותה ואף יוזמים פעולות נוספות ברוח הדברים.

 

נדמה שביצוע התוכנית ישפיע על ישראלים רבים שנמצאים מחוץ לסטטוס חוקי, בין אם אשרת המבקר שלהם הסתיימה אף במספר ימים, ובין אלה שנמצאים בארה"ב זמן רב ללא סטטוס חוקי ומועמדים לגירוש באם יתפסו ויעצרו.

 

משתמשי פייסבוק טוויטר ואינסטגרם בסכנת חשיפה

הקשחת מדיניות ההגירה עוברת גם לסושיאל מדיה. מוקדם יותר בחודש האחרון, דווח כי משרד החוץ האמריקאי הכניס לתוקף תקנה חדשה, לפיה אזרחים זרים נדרשים לספק היסטוריה בת חמש שנים של שמות משתמש, מספרי טלפון וכתובות דוא"ל של רשתות חברתיות בעת הגשת בקשה לויזה לארה"ב. התוכנית קרמה עור וגידים עוד משנת 2017, כאשר הנשיא טראמפ קרא למחלקת המדינה, האמונה על הויזות, לשפר וליעל את הזיהוי והאבחנה של אנשים המבקשים להגר או לבקר בארצות הברית. מחלקת המדינה כבר מבקשת נתונים אלה ממבקשי ויזה בעלי פרופיל חשוד שעשויים להחשב כסיכון ביטחוני , אבל דרישה חדשה זו תרחיב מאוד את מספר המועמדים שיחשפו. על פי דיווחים, כ -15 מיליון אזרחים זרים עלולים להחשף תחת ההנחיה החדשה. לאור המספר העצום של אזרחים זרים וכמות המידע שהם עשויים לספק, הליכי קבלת ויזות צפויים להתעכב באופן משמעותי.

 

מי יושפע על ידי ההנחיה החדשה?

למעשה, כל אדם שיבוא במגע עם הקונסוליות האמריקאיות ברחבי העולם בבקשות לויזות שלא למטרות הגירה (ויזת תייר, ויזות עבודה למיניהן), כמו גם בקשות לגרין קארד שיתבצעו בהליך קונסולרי.

 

מהו המידע אשר יש לספק?

עם השלמת הטפסים אונליין של DS-160 (עבור ויזות) או DS-260 (עבור גרין קארדס), אזרחים זרים מחוייבים לספק מידע על היסטוריה של חמש שנים אודות ה"נוכחות שלהם במדיה החברתית", מתוך רשימה של 20 פלטפורמות שנקבעו מראש. מידע זה כולל: מדיה חברתית שמות משתמש, מספרי טלפון וכתובות דוא"ל. אם המבקש לא השתמש באף אחת מהפלטפורמות הרשומות, הוא יכול לבחור בתשובה "אף אחד". בנוסף, חשוב לציין כי סיסמאות אינן מתבקשות.

 

מה משמעות השינוי הזה בפועל?

השינוי עשוי לגרום לעיכובים. לא ברור כיצד מחלקת המדינה מתכננת לטפל בעומס העבודה הנוסף שנוצר על ידי הדרישה החדשה, אך למעשה, הבדיקה של חשבונות מדיה חברתית של כ -15 מיליון מבקשי ויזות תגרום לעיכובים משמעותיים בעיבוד ובהנפקת האשרות.

מלבד שעות המתנה ארוכות יותר, מבקשי הויזות יחשפו וצריכים להיות מוכנים להחשף ולדון בתוכן של ההודעות ותכנים פרטיים שלהם במהלך הראיונות לויזה.

 

מה ניתן לעשות לעשות כדי להתכונן או להקטין את ההשפעה של שינוי זה?

לפני השלמת DS-160 או DS-260, מבקשי האשרות צריכים לערוך רשימה של כל חשבונות המדיה החברתית שלהם, מספרי טלפון וכתובות דוא"ל מחמשת השנים האחרונות. מומלץ גם לעדכן את המידע בפרופילים של המדיה החברתית שלהם (כולל באתרי האינטרנט) כדי לוודא שהמידע מדויק ועדכני.

 

מחלקת המדינה אינה הסוכנות היחידה שיש לה הסמכות לאסוף ולבחון חומרים מרשתות חברתיות. כך למשל, אנשי רשות המכס והגנת הגבולות CBP מורשים לחפש במכשירים אלקטרוניים, ללא צו, במסגרת סמכותם הרחבה לבצע חיפושים “סבירים” בגבול (או בסמוך לו) ובמקומות הפועלים כגבול, כגון שדות תעופה או נמלים בין לאומיים. קצינים רשאים לבחון ולאסוף נתונים של מדיה חברתית בעת ביצוע חיפושים של מכשירים אלקטרוניים ללא קשר לשאלה אם יש להם סיבה להאמין שהאדם עוסק בפעילות פלילית או לא. זה נכון לא רק עבור נוסעים זרים המבקשים להיכנס לארצות הברית, אלא גם עבור אזרחי ארה"ב.

 

מובן כי גם לשינוי זה יש השפעה ישירה על ישראלים רבים המבקשים לבקר בארה"ב במהלך חודשי הקיץ הקרובים או לאלה המבקשים לעבוד או להגר לארצות הברית.

 

עו"ד שלומי אטש הוא מומחה לענייני הגירה

shlomi@atashlaw.com

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים