החברה של ישראל מתכוננת להיעלמותה
שוקלים להגביה את האיים, בונים חומות ים ומבקשים סיוע - אבל גם באיי מרשל יודעים: כל זה עלול לא להספיק מול עליית פני הים
היא אחת החברות הטובות ביותר של ישראל באו"ם - אבל בקרוב יכול להיות שבעתיד הלא כל כך רחוק היא כבר לא תהיה קיימת: נשיאת איי מרשל הילדה היין הדגישה בסוף השבוע את הצורך בפעולה אקלימית דרמטית ובסיוע בינלאומי, כדי להבטיח שאנשיה לא יישארו "ברווזים במטווח", בזמן שגובה פני הים ממשיך לעלות.
בריאיון לסוכנות הידיעות הצרפתית בז'נבה, פירטה היין על מגוון פרויקטים שנמצאים בעיצומם ומטרתם לסייע להכין ולהתאים את המדינה אל המציאות שהוכתבה בעקבות שינוי האקלים. איי מרשל שבאוקיינוס השקט היא למעשה ארכיפלג שמורכב מ-1,156 איים קטנים הפזורים על פני 29 אטולים - שוניות אלמוגים המקיפות לגונות רדודות.
"אנחנו חייבים לעשות משהו, כי האופציה האחרת היחידה היא לשבת ולחכות שהמים יעלו", אמרה הנשיאה. רוב האטולים באיי מרשל נמצאים כמעט בגובה הים, מתחת לשני מטרים מעל פני הים באוקיינוס השקט. לכן, לפי היין, 55 אלף תושבי המדינה הם כמו "ברווזים במטווח כשזה נוגע לעליית פני הים".
איי מרשל היא מהמדינות שהתחממות כדור הארץ מהווה איום מיידי עבורן. היין אמרה כי מדינות רבות לא מתייחסות ברצינות לאיום הנשקף לאיים הקטנים. היא כינתה את החלטת ארצות הברית לפרוש מהסכם האקלים שנחתם בפריז כ"מאכזבת מאוד".
עוברים לאמריקה
לדבריה, סיכויי ההישרדות של איי מרשל תלויים בגישות חדשניות. היא הצביעה כדוגמה על דיונים שמטרתם לבדוק אפשרות להגביה חלק מהאיים. "כדי שאיי מרשל תישאר בעתיד - כמדינה, כתרבות, כאנשים - אנחנו צריכים להבטיח שנהיה במקום גבוה יותר", אמרה. נשיאת המדינה אמרה כי הפרויקט, חלק מתוכנית הסתגלות לאומית לשינוי האקלים שאמורה להתפרסם בשנה הבאה, "תעלה כמובן הרבה מאוד כסף".
מדינת האיים פועלת מול הבנק העולמי, קרן האקלים הירוקה ואחרים לקבלת הקצאה מיוחדת למדינות איים, שתאפשר להן גישה קלה יותר למענקים והלוואות עבור פרויקטים שכאלו. איי מרשל עצמה הכפילה בשנים האחרונות את הוצאותיה שנועדו להתמודד עם ההשלכות השליליות של שינויי האקלים שכבר אירעו וכדי להיערך לקראת העתיד, ובכלל זאת החלה בבניית חומות ים.
אבל יכול להיות שזה לא יספיק. איי מרשל מתכוננת לאפשרות שהשטח שעליה היא יושבת ייבלע בסופו של דבר על ידי הים. "אנחנו רוצים להישאר במקומנו, במקום שאליו אנו שייכים, אבל אם זה יגיע לזה, אנחנו צריכים לדון באסטרטגיות", אמרה היין. היא הצביעה על כך שלתושבי איי מרשל יש אפשרות להגעה ללא ויזה לארצות הברית, ורבים כבר עברו לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
"אם נראה שלא נוכל להציל את איי מרשל, אז כנראה שיותר אנשים יבחרו באופציה הזו", אמרה והבהירה מיד: "אני ממש לא ארצה לראות את זה, כי המשמעות היא היעלמותה של איי מרשל כמדינה. עבורי, זה יהיה אסון".
לשמור על הזכויות, גם כשאין מדינה
המדינה גם שוקלת לעתור לאו"ם כדי להבטיח כי "הגבולות יישמרו היכן שהם, גם אם ישקעו מתחת למים". היין הסבירה: "גם אם אנשים יהגרו למקום אחר, הבעלות שלהם על חלק מסוים מהאוקיינוס צריכה להישמר", וכך יובטחו זכויות דיג ומשאבים ימיים אחרים.
באותה עת, עליית פני הים עלולה גם להחריף את האיום הגרעיני שעמו מתמודדת מדינת האיים כבר עשרות שנים. ארצות הברית, שפוצצה 67 פצצות אטום באטולים ביקיני ואנווטאק בין השנים 1947 ו-1958 כחלק מתוכנית הגרעין שלה, בנתה מבנה בצורת כיפה באי רוניט כדי לאחסן את הפסולת הרדיואקטיבית שהצטברה במקום בעקבות אחד הניסויים האחרונים.
לאחרונה התגלו סדקים בכיפת הבטון, וגם עליית פני הים מאיימת לפגוע במבנה, שאותו כינה מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש "סוג של ארון מתים". במשרד האנרגיה האמריקני טענו כי הסדקים לא מהווים סכנה, אבל נשיאת איי מרשל דורשת מהאו"ם או ממדינה שלישית "לסייע בבדיקה עצמאית של הדליפה. איך יכול להיות שזה בטיחותי?"
איי מרשל נחשבת לאחת התומכות הבודדות בישראל במוסדות האו"ם. המדינה, שמינתה את רני רהב לקונסול לשם כבוד שלה בארץ ב-2008, הייתה בין הבודדות שהצביעו לצד ישראל וארצות הברית בכמה וכמה הצבעות חשובות בשנים האחרונות, ובהן - התנגדות לגינוי ישראל עקב הפעלת כוח מופרז בעזה (ב-2018), התנגדות להצעה לביטול הכרזת ירושלים בירת ישראל של טראמפ (ב-2017) והתנגדות לשדרוג מעמדה של פלסטין כמדינה משקיפה (ב-2012).
לפנייה לכתב/ת 
