שתף קטע נבחר

כינה עורכי דין "נוכלים" – וישלם 50 אלף שקל

מכר של לקוחה של השניים הכפיש אותם בפייסבוק בכמה הזדמנויות. בית המשפט דחה את טענתו לאמת בפרסום וחייב אותו לפצות אותם

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישו שני עורכי דין נגד מכר של לקוחה שלהם, שפרסם נגדם דברים מכפישים בפייסבוק ובין היתר כינה אותם "נוכלים". השופט יאיר דלוגין דחה את טענתו לאמת בפרסום, וחייב אותו לפצות אותם בכ-50 אלף שקל.

 

בעבר ייצגו התובעים את האישה בהליכים שונים בבית משפט לענייני משפחה ובבית דין רבני, בעסקאות למכירת דירה ברמת גן, ולרכישת זכויותיה מבעלה לשעבר בנכס משותף להם. את התביעה הם הגישו במקור גם נגדה, והליך זה הסתיים בפשרה שבמסגרתה היא שילמה להם שכר טרחה בסך 18 אלף שקל. בעקבות זאת התביעה נגדה נדחתה, ומה שנותר הוא להכריע בתביעה נגד הידיד.

 

עורכי הדין טענו שבמהלך השנים 2015-2014 הוא העלה שלושה פרסומים חמורים ובוטים המהווים לשון הרע. בשלושתם – שניים בדף הפייסבוק של אחת התובעים – הוא כתב שהיא לקחה רבע מיליון שקל מכספים של ידידתו שהופקדו בחשבון נאמנות מבלי שהנפיקה קבלה. בין היתר, הוא כתב על "מעלליהם" של התובעים, כינה אותם "צמד נוכלים עם תעודה של עורכי דין", והטיח בתובעת כי לא ייצגה את ידידתו נאמנה.

 

להגנתו אמר הידיד בבית המשפט כי דבריו הם אמת שעליה למד לאורך הזמן שבו ליווה את חברתו, והמליץ לה לקבל ייצוג אחר.

 

אולם בעיני השופט דלוגין לא היה ספק שמדובר בהאשמות חמורות וכינויים בוטים המהווים לשון הרע, כך שהדיון התמקד בעיקרו בטענת הנתבע בדבר אמת בפרסום. "הנתבע כשל בהגנתו להראות כי פרסומיו היו אמת וכי התובעת הוציאה כספים מחשבון הנאמנות ללא הנפקת קבלות, כשל בלהראות כי התובעים לא ייצגו נאמנה את הנתבעת, לא הוכיח כי התובעים הם 'צמד נוכלים' או כי הם הכחישו את דבר הוצאת הכספים מהחשבון", נכתב בפסק הדין.

 

השופט הציג בפירוט את הקבלות השונות והראיות שצירפו התובעים בדבר העברות כספים בין הלקוחה לבינם, והבהיר כי "התובעים צירפו לתצהיריהם אסמכתאות מדויקות וחד משמעיות, לכל הכספים שקיבלו מחד ואשר העבירו מאידך, באופן שבו יש הסבר ואישור בכתב של הנתבעת להעברת 299,072 שקל מתוך 300 אלף שקל שהתקבלו בנאמנות".

 

מנגד הוא ציין כי "לבד מכך שהנתבע טען טענות שלא הוכחו כאמור, נראה כי מדובר מבחינתו במסע נקמה אישי כנגד התובעים, כאשר לא ברורה לחלוטין הסיבה לכך, מקום שהנתבעת עצמה לא טענה כלפי התובעים את הטענות שהוא מעלה".

 

בפסק הדין הובהר כי אילו התובעים היו מרמים את הלקוחה, ברור שהיא לא הייתה מסכימה לשלם להם שכר טרחה נוסף. יתרה מכך, השופט הפנה לכך שהיא התנערה בכתב ההגנה שהגישה מכל טענות הידיד והבהירה שאין לה קשר לעניין.

 

השופט התחשב מחד בחומרת הפרסומים ובפוטנציאל הנזק שלהם, ומאידך בעובדה שמשך זמן החשיפה שלהם היה קצר, וחייב את הנתבע לפצות את עורכי הדין ב-50 אלף שקל. בנוסף הוא חויב לשלם לעורכי הדין הוצאות משפט חלקיות, ושכר טרחה עו"ד בסך 12 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
  • עו"ד שי לביא עוסק בנזיקין
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה
אילוסטרציה: Shutterstock
מומלצים