שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כשלים בהפעלת מדובבים ואישומים בגין זוטות: דו"ח הסנגוריה הציבורית
    בדו"ח העוסק בשנת 2018 עולה כי בבתי המשפט התקבלו החלטות חשובות בכל הנוגע לשימוש במדובבים בחקירות. עוד עולה כי נעשה שימוש יתר בהליך הפלילי ובמעצרי שווא - שמספרם עדיין גבוה ומכביד על שב"ס

    כלא עופר (צילום: באדיבות שב
    כלא עופר. ארכיון(צילום: באדיבות שב"ס)


    דו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת 2018 מתפרסם היום (א') ומתאר מגמות והתפתחויות הנוגעות למשפט הפלילי, ולחירויות הפרט וזכויות חשודים, נאשמים ואסירים - נושאים שבהם עוסקת הסנגוריה באופן שוטף.

     

    לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן

     

    בדו"ח הוקדש פרק מיוחד לתופעת השימוש במדובבים בחקירות משטרתיות, כאמצעי לגביית הודאות מחשודים, ונמתחת ביקורת רבה על אופן השימוש בו בחקירות. בנוסף מתייחסת הסנגוריה לנושאים רבים אחרים כמו העמדה לדין פלילי בנושאים שוליים (למשל אישה ששפכה יוגורט על בעלה) ו"תיקי עוני" של מעוטי יכולת (כמו אישום נגד חסר בית שירק על מאבטחת), וגם מתייחסת לתופעת מעצרי השווא ועוד.

     

    הדו"ח נמסר לשר המשפטים אמיר אוחנה, ולוועדת הסנגוריה הציבורית: הדוח סוקר בהרחבה את פעילותה של הסנגוריה, גוף שמעניק סיוע משפטי מקצועי לנאשמים ולעצורים דלי אמצעים ומייצג עשרות אלפי בני אדם בשנה.

     

    כשלים נרחבים בהפעלת מדובבים במסגרת חקירות

    בפרק מיוחד בשם "חקירה בשטח אפור - שימוש במדובבים", מתייחסת הסנגוריה לתופעת המדובבים המשטרתיים: בדרך כלל מדובב שוהה בתא המעצר עם חשוד, ותחת התחזות לעציר מנסה לדלות מן החשוד מידע על הפרשה הפלילית שבה הוא מעורב או להודות בביצוע עבירה.

     

    לפי הדו"ח, בניגוד לרוב מדינות המערב, המשפט הישראלי מכיר בשימוש במדובבים כתחבולת חקירה לגיטימית. אלא שלפי הסנגוריה, שנת 2018 מסמנת ניצני שינוי בגישת בתי המשפט לשיטות ההפעלה של מדובבים.

     

    ב-2018 התקבלו כמה החלטות חשובות במשפטים שבהם הופעלו מדובבים בחקירה, חלקן בתיקים בייצוג הסנגוריה. בדו"ח בולט זיכויו של אלישע חייבטוב מעבירות רצח אחרי 11 שנה, שמדובב בתאו חשוד כי סיפק לו הרואין תוך שהוא משכנע אותו לספר על המקרה. מקרה נוסף המצוין הוא של סלומון רדאי, שזוכה מרצח חברתו ב-2003 בשל פגמים בהודאותיו מול המדובב. בנוסף התקבלה השנה החלטה חשובה של בית המשפט העליון לחשוף את הנחיית פרקליט המדינה בנושא המדובבים.

     

    שחרור אסירים הבוקר בבית סוהר מעשיהו (צילום: דוברות שב
    בית כלא מעשיהו. ארכיון(צילום: דוברות שב"ס)

    כלא עופר (צילום: באדיבות שב
    כלא עופר. ארכיון(צילום: באדיבות שב"ס)

     

    הסנגוריה מתארת את הבעייתיות בכלי החקירה הזה, שלעיתים כוללות "הפעלת מניפולציות מורכבות, חשיפת החשודים לאנשים המתחזים לגורמים עבריינים כבדים והפעלת מערך לחצים המוזנים, מחד, מאיומים או ביזוי של החשוד ומאידך, מלקיחת חסות על החשוד או יצירת קירבה והדחתו להצטרף לעולם העברייני שהמדובב שולט בו לכאורה".

     

    לפי הסנגוריה, הפער בין פעולות אלו הרווחות בישראל לבין הסטנדרט שנקבע במדינות כמו קנדה, ארצות הברית, אנגליה ובית הדין האירופי לזכויות אדם - הוא אדיר ומבליט את הצורך בקיום דיון מקצועי ומשפטי מעמיק לגבי גבולות השימוש במניפולציות הללו, במיוחד על רקע חשש מהודעות שווא.

     

    הסנגוריה מצאה גם כשלים נרחבים באופן הפעלת המדובבים, ובעיקר ל"זיהום" חקירות באמצעות העברת מידע רלוונטי למדובבים מתוך החקירה, תיעוד חלקי של האינטראקציה בין המדובבים לבין החשודים היוצר מצע לעדויות שקר של המדובבים, והיעדר הסדרה ראויה של טובות ההנאה הניתנות למדובבים ותיעודן.

     

    בסנגוריה מסבירים שהפעלת המדובבים נעשית תחת מעטה כבד של סודיות וחיסיון. מעטה זה מונע דיון מעמיק בשיטות הדיבוב שבהן נעשה שימוש בארץ. בין היתר, היא ממליצה על החלת איסור מפורש לביצוע פעולות לא חוקיות על ידי המדובב, (כמו שימוש בסמים ואיומים), תיעוד מלא של האינטראקציה עם החשוד בווידאו, הגדרה מדויקת של תמריצים שנותנים למדובבים ובחינה מחודשת של הרשעות עבר של מדובב שגילה ששיקר או בדה ראיות.

     

    הסנגוריה מתריעה: שימוש יתר בכלי הפלילי ואישומים בגין זוטות

    עוד מתאר הדו"ח את התמודדות הסנגוריה עם בעיות במערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט, כמו שימוש יתר במשפט הפלילי. בדו"ח נטען כי הפרקליטות מתריעה זה שנים על תופעת שימוש יתר בהליכים פליליים, במקום נקיטה בהליכים חלופיים המתאימים יותר. התופעה באה לידי ביטוי גם בהגשת כתבי אישום בגין זוטות, "תיקי עוני" ומעצרי שווא.

     

    כך למשל, מפורט מקרה של כתב אישום שהוגש נגד אישה לאחר שבמהלך דין ודברים בינה לבין גרושהּ שפכה עליו יוגורט, ובהמשך שלחה לו הודעה שבה כתבה: "אתה תקבל יוגורט כל יום בפרצוף והתקשרתי למשטרה, אני הולכת להגיש תלונה ולהגיד להם שיאסרו עליך לראות את הילד".

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    אילוס ניידת משטרה ב ירושלים תאונה ירי בוקר (צילום: shutterstock)
    "מעצרי שווא ואישומים בגין זוטות"(צילום: shutterstock)

     

    במקרה אחר הוגש כתב אישום בגין הפרת הוראה חוקית, כיוון שהנאשם הניח את פח האשפה שלו בין הגדר של ביתו לבין הגדר של ביתו של המתלונן, וגרם נזק לפח, בניגוד להחלטה של בית משפט בנושא, מקרה שהסתיים בזיכוי. הסנגוריה קוראת לרשויות האכיפה להפעיל שיקול דעת ראוי בעניינים אלה מלכתחילה, ולא להפוך אותם לכתבי אישום פליליים.

     

    לגבי תיקי "עוני", מפרטת הסנגוריה מקרה של אישום נגד חסר בית שניסה להגן על רכושו (שקית ניילון) בבית משפט וירק על מאבטחת או מקרה של אישום בגניבת מוצרי צריכה בסיסיים בשל מצוקה כלכלית. עמדתה של הסנגוריה הציבורית היא שבמקרים מסוג זה ראוי שהמשטרה ורשויות התביעה יפעלו בעצמן להפניית הטיפול באדם לרשויות הרווחה, במטרה למצוא פיתרון הולם למצוקה. וזאת, במקום לנקוט בצעדים פליליים.

     

    מספר מעצרי השווא עדיין גבוה - ומכביד על שב"ס

    לפי הדו"ח, מנתוני המשטרה והתקשורת עולה כי במהלך שנת 2018, לראשונה זה שנים, חלה ירידה ניכרת במספר המעצרים. בשנת 2018 היו כ-53 אלף מעצרים, ירידה של כ-10% מהשנה הקודמת. הסנגוריה מברכת על כך, אבל מציינת שעדיין נתקלה בתופעה רחבת היקף של מעצרים מיותרים  שבמקרים רבים ניתן היה לחסוך אותם. זאת באמצעות שחרור חשודים בתחנות המשטרה, דבר שגורם להכבדה משמעותית על שב"ס הנאלץ להלין ולשנע עצורים אלה אל בתי המשפט תוך העלאת רמת הצפיפות במתקנים, ולהעמסה שלא לצורך בדיונים מיותרים בפני בתי המשפט.

     

    הסנגוריה מתריעה גם בפני פגיעה בזכות ההיוועצות עם סנגור לפני חקירה למרות שחל שיפור בנתונים. לראשונה, ב-2018 עלה אחוז ההודעות למשרדי הסנגוריה על עצורים המבקשים ייעוץ לפני חקירה מעל ל-50% והגיע מעל ל-56.18%.

     

    בדו"ח התייחסו גם לטיפול בתלונות על אלימות שוטרים ובעבירות כלפי שוטרים. במהלך השנה החולפת טופלו על ידי הסנגוריה הציבורית 276 תלונות למח"ש (מתוכן 51 תלונות שהוגשו ב-2017 וטיפולן נמשך). מתוך כלל התלונות שטופלו במהלך השנה נגנזו על ידי מח"ש 193 תלונות, רובן מבלי שנערכה לגביהן חקירה שמוצתה עד תום. רק בתלונה אחת התקיימה חקירה שבסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי. אף תלונה לא הולידה העמדה לדין משמעתי השנה.

     

    הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אמר כי "הדו"ח השנתי של הסנגוריה הציבורית מצביע על הישגיה הרבים בשנה החולפת. אנו מתריעים על שורה של אתגרים ובעיות שעדיין ניצבים לפתחה של מערכת המשפט הפלילית בישראל, מתוך תקווה כי הגורמים האמונים על הנושא יידרשו אליהם בהקדם. הסנגוריה הציבורית תמשיך לעמוד על משמר הזכויות של המעורבים בהליך הפלילי, ותעקוב אחר הדברים".

     

    מהמשטרה נמסר בתגובה כי "כבר לפני שלוש שנים החל במשטרה הליך של הסדר תיק מותנה המהווה חלופה להליך הפלילי, כאשר בשנה החולפת נחתמו יותר מ-6,000 הסדרים מותנים כחלופה להליך הפלילי, אבל הטענה הממוחזרת של הסנגוריה בנושא ההליך הפלילי נותרה בעינה. משטרת ישראל מובילה מגוון תהליכים פורצי דרך בהליך הפלילי, כגון ניתוב הליכים לבתי משפט קהילתיים לצרכי שיקום, לצד יצירת חלופות מנהליות להליך הפלילי במקרים המתאימים לתועלת הציבור".

     

    עוד אמרו במשטרה כי "לטענות בנושא המעצרים אין כל אחיזה במציאות, שכן בשנה החולפת חלה ירידה של 11.3% בשיעור המעצרים בכלל ומעצר ימים בפרט, זאת על אף הגידול המתמשך באוכלוסייה. מעצר הוא כלי הכרחי וחשוב שהחוק מקנה לכל שוטר לצורך אכיפת החוק והגנה על קורבנות עבירה, המשטרה נמנעת מלבצעו שלא לצורך".

     

    בעניין הפעלת המדובבים, אמרו במשטרה כי "כל פעולת חקירה מעין זאת, מבוצעת באופן מפוקח ומבוקר בהתאם לנהלים מחמירים ואמות מידה מקצועיות, תוך שבתי המשפט מכירים במעמדם החוקי. בשולי הדברים, ראוי להדגיש שהמשטרה ביצעה תהליך משמעותי של חידוד נהלים והפקת לקחים כתוצאה מפסיקות בית המשפט בנושא".

      

    תגובת הפרקליטות לדו"ח הסנגוריה: "העליון הכיר בכך שעצם השימוש במדובבים מהווה פעולת חקירה לגיטימית, שלעיתים הכרחית לבירור האמת. פעמים רבות ההליך הוביל לפענוח תיקי רצח, סמים ואלימות חמורים, ללכידת עבריינים והבאתם לדין. כפי שהודענו, בעקבות מספר אירועים שמצאו ביטוי בפסקי דין שניתנו לאחרונה, ביקש היועץ המשפטי לממשלה מהמשנה ליועץ, עמית מררי, לבחון סוגיות שונות בתחום ההליך הפלילי וזכויות חשודים, ולהציע דרכים לתיקון ושיפור. דוח הסניגוריה הציבורית יילמד וייבחן".

     

    בכל הנוגע לטענות בדבר אכיפת יתר נמסר כי "בשנה האחרונה יזמנו מדיניות אכיפה ייחודית לעבירות מתאימות, הנותנת בכורה לנסיבות אישיות, באופן אשר מצמצם מאוד את המקרים שבהם מוגש כתב אישום. כך, הורחב השימוש ב"הסדר מותנה". והורחבה הפעילות של בתי המשפט הקהילתיים כחלופה להליך הפלילי המסורתי בדרך של הליך שיקומי כולל ואינטנסיבי".

     

    מח"ש מסרה בתגובה כי "תלונות רבות נגנזות כבר בתום בחינה ראשונית מסיבות שונות כגון: תלונות שאינן בסמכות המחלקה, שימוש בכוח שבוצע על ידי שוטר על פי דין ועוד. לכן, לא ניתן להשוות כמותית בין נתוני העמדה לדין לבין כלל הפניות המועברות למח"ש. כל תלונה נבדקת ביסודיות וככל שקיים חשד כי הפניה מדווחת על עבירה פלילית שביצע שוטר, התלונה תיחקר ובמקרים המתאימים יוגש כתב אישום. נתוני מח"ש מראים שב-2017 נחקרו 641 תיקים במחלקה. בסופם הוחלט על העמדת שוטרים לדין פלילי ב-136 תיקים והעמדה לדין משמעתי ב-113 תיקים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    מדובבים במשטרה. אילוסטרציה
    צילום: רויטרס
    מומלצים