לא רק טלפונים: וואווי חודרת לשוק ייצור החשמל בישראל
תאגיד הענק הסיני פתח נציגות שתמכור ציוד ושירותי תחזוקה לחברות המקימות מתקנים סולאריים לייצור חשמל. הפעילות תאפשר לוואווי להיחשף למשק החשמל הישראלי ולהרחיב אחיזה. היעד הבא: אנרגיית רוח
תאגיד הענק הסיני וואווי (Huawei) קיבל החלטה אסטרטגית להיכנס לשוק ייצור החשמל בישראל. ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע האחרון התאגיד פתח נציגות מקומית שתמכור ציוד ושירותי תחזוקה לחברות הפועלות ומקימות מתקני קרקע סולאריים לייצור חשמל. בכוונת וואווי לפנות לגופים שכבר פועלים בשטח וגם לחברות המתמודדות במכרזי רשות החשמל, שיצאו לאחרונה לדרך להקמת שדות סולאריים.
מפעלי האנרגיה: "לממשלה אין די מידע להחליט לגבי מפרץ חיפה"
ההסכם עם חברת החשמל: הפשרה המצרית עם ישראל היא רמז למשקיעים זרים
פיצוי של 2 מיליארד שקל לחברת חשמל: התעריף צפוי לרדת
הציוד שתאגיד וואווי ימכור יהיה בעיקר ממירי מתח, שהם חלק בלתי נפרד מכל מתקן סולארי. מדובר ברכיב הכרחי בכל מערכת סולארית, שבכוחו לקחת את החשמל שמייצר הפאנל הסולארי מהשמש, להמיר אותו לחשמל ולהזרים למערכת. לטענת וואווי, שתצטרך לעמוד במבחן המציאות, הציוד שלה מאפשר הפקה גבוהה יותר של חשמל באמצעות שליטה ובקרה מתוחכמים יותר.
וואווי תיוצג בישראל על ידי חברת זינג אנרג'י, והפעילות הושקה רשמית - אבל באופן שקט - על ידי מנהל תחום אירופה והמזרח התיכון בוואווי סולאר, קנת' פריי, שהגיע בימים האחרונים לישראל. זינג אנרג'י מוחזקת בבעלות שווה על ידי אלמור הבורסאית, שפועלת בתחום התשתיות וייצור החשמל ממתקנים סולאריים, ועל ידי חברת IEA Energy שבשליטת רפי קירשנבוים.
הגז עדיין מחוץ לתחום
הכניסה של וואווי - תאגיד שרוב הישראלים מכירים דווקא מעולמות התקשורת - אל עולם החשמל, הפתיעה את השחקנים בתחום. כוונת וואווי לפעול בתחום המתקנים הסולאריים, ובהמשך גם במתקני רוח, יכולה לסמן התפתחות בפריסה של החברות הסיניות הפועלות בישראל לתחום חדש.
אמנם בשלב זה וואווי תשמש ספקית ציוד וקבלנית הנדסה בחלק מהפרויקטים שיקומו, אבל דריסת הרגל הזו תאפשר חדירה לתחום חדש שנשלט עד היום בעיקר על ידי ישראלים ואירופאים, כאשר התרומה של הסינים הסתכמה בעיקר באספקת פאנלים.
בנוסף, השתתפות של תאגיד ענק כמו וואווי במיזמי חשמל מקומיים, תפתח בפניו חלון לנתוני ייצור החשמל של המשק הישראלי, ובהם: יכולת ההזרמה ברשת בכל אזור בישראל; והבנת שיטת העבודה בין יצרני חשמל פרטיים לבין ניהול המערכת הממשלתי החדש שזה עתה הוקם.
ככל שהצעד הזה יושלם, ניתן יהיה לומר שהסינים הרחיבו אחיזה בעוד תחום של תשתיות בישראל, זאת לאחר כניסה בשנים האחרונות לענפי הרכבות - עם הקמת הרכבת הקלה בתל אביב, הפעלתה ואספקת קרונותיה; הכבישים והמסילות - מנהרת גילון בפרויקט מנהרות הכרמל; והספנות - בנייה של נמל באשדוד והפעלה של נמל בחיפה.
התחומים היחידים שאליהם הסינים לא הצליחו לחדור היו תשתיות וחיפושי גז טבעי, חשמל והתפלת מים. לגבי חיפושי גז, נעשה ניסיון סיני להשתלב בישראל, כששותפות לווייתן ניהלה ב-2011 מגעים לכניסה של CNOOC לבעלות במאגר. ואולם, המהלך נבלם - ספק בשל חשש ממשלתי, ספק בשל תמחור לא נוח של העסקה.
בתחום התפלת המים נעשו מספר ניסיונות. "כלכליסט" חשף בחודש שעבר שחברת PMEC הממשלתית הסינית נפסלה על ידי החשב הכללי מלגשת למכרז להקמת מתקן ההתפלה החדש "שורק 2", בטענה של חוסר ניסיון בתחום.
תחום החשמל החל לעניין בשנה האחרונה את הסינים בשל התמורות שעוברות על השוק הישראלי. חברת החשמל מנהלת בימים אלו שני מכרזים מקבילים למכירת תחנות הכוח שלה באלון תבור וברמת חובב, זאת מכוח הרפורמה שאושרה בממשלה, וחייבה את המונופול הממשלתי לצמצם את אחיזתו בתחום ייצור החשמל מכ-70% לכ-35%.
במכרז למכירת תחנת אלון תבור, שכבר הגיע לישורת הסופית לאחר שהמתמודדים הגישו הצעות כספיות מחייבות, ניתן למצוא לראשונה בישראל בתחום החשמל את PMEC הסינית, שניגשה בקבוצה אחת עם רפק הבורסאית ומבטח שמיר. אם הקבוצה לא תזכה ברכש של אלון תבור, היא תוכל להתמודד מיידית על הרכש של תחנת הכוח ברמת חובב.
האמריקנים מוטרדים
קירשנבוים אמר ל"כלכליסט" שלא מדובר ביוזמה של משרד האנרגיה או רשות החשמל לשילוב חברות סיניות בישראל בתחום ייצור החשמל. "הסינים מגיעים מתחום התקשורת עם יכולת העברת נתונים, כאשר הטכנולוגיה שלהם חותכת עלויות עם אפשרות לשלוט בהעברת החשמל מרחוק", הסביר, "האחיזה שלהם באירופה גדלה בעשרות אחוזים והם החליטו עכשיו להיכנס לישראל".
לדבריו, כדי לבחון את הציוד הסיני בוצעה לפני שנה התקנה של הממירים בכמה שדות סולאריים שכבר מפיקים כ-30 מגה-ואט ומחוברים לרשת חודשים ארוכים, בעיקר בדרום ובמרכז. הבחינה הייתה כפולה - גם לעבודת הממירים בתנאי האקלים הישראלי וגם להתאמתם למערכות החשמל הארציות. "המבחן הראשוני עבר בהצלחה עם ניטור חודשי שוטף של וואווי לבחון תקלות או בעיות", הוסיף קירשנבוים, "לא היו כאלה, ועכשיו מרחיבים את השיווק בעולם האנרגיות המתחדשות".
הכניסה של הסינים לתחומי התשתיות בישראל הטרידה בשנה החולפת בעיקר את ארה"ב. זו שלחה יותר ממסר אחד עד כמה היא לא מרוצה מכך שחברות ממשלתיות סיניות עושות עסקים בישראל. בראיון שפורסם אתמול ב"כלכליסט" אמר סגן שר האנרגיה האמריקני, דן ברוייט, שהוא שוחח עם מקביליו במשרד האנרגיה, לרבות השר יובל שטייניץ, על החששות של ארה"ב בתחום. "אמרתי לשר שטייניץ שאנחנו לא בטוחים שבכל מקום שסין נמצאת ומשקיעה, היא מגיעה עם מניעים טהורים. כדאי לנקוט זהירות, אבל בסופו של יום זו בחירה של ממשלת ישראל מה לעשות", רמז ברוייט.
בחודש שעבר הודיע הבית הלבן שוואווי, יחד עם 70 חברות סיניות, תתווסף לרשימת החרם שמגדירה עם מי אסור לגורמים אמריקניים לבצע עסקאות. זאת בטענה שהחברה מהווה "סיכון לביטחון הלאומי של ארה"ב".
הבעיה הגדולה בבלימת נוכחות סינים במכרזי התשתיות בישראל נשענת על פסיקה של הממונה על התחרות, מיכל הלפרין. באמצע 2018 הלפרין קיבלה פנייה מהתאחדות בוני הארץ לגבי הנוכחות של הסינים במכרזי הרכבת, מערכות הסעת ההמונים העירוניות והציוד הנלווה, תחת הטענה שלפי סעיף 4 בחוק הריכוזיות - כלל החברות הסיניות (ובוודאי הממשלתיות) הן קבוצות ריכוז.
אנשי ההתאחדות אף הדגישו בפני הלפרין שחוק הריכוזיות מחייב לפרסם רשימה של גורמים ריכוזיים בתחום הריאלי ובתחום הפיננסי; ואם חלק מהתמחורים של הסינים אינם ריאליים, ונעשים במחירי הפסד, זו מציאות שהקבלנים הישראלים לא יכולה לעמוד בה.
אך ביולי 2018 דחתה הלפרין את הטענות, ואמרה שחברות הבנייה והתשתיות הסיניות הפועלות בישראל לא יוכרזו כקבוצת ריכוז, ולא יוטלו עליהן כל מגבלות בהשתתפות במכרזים או בביצוע עבודות בשטח. הנימוק היה שהשארת החברות הסיניות בפעילות בישראל מועילה לתחרות, ומאפשרת התמחרות טובה יותר בכל פרויקט.
עתה, עם הכניסה של וואווי לתחום ייצור החשמל, עשויים גורמים בענף להציג שוב את הטענה בנוגע לריכוזיות, או לחילופין לקבוע שיש סכנה - שאף אחד עוד לא הוכיח אותה - בהשתלבות תאגידים סיניים בייצור החשמל בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
