שתף קטע נבחר

הגיע הזמן לבטל את יום השבתון בבחירות

במקום לגזול מיליארדי שקלים מהמעסיקים ומהמדינה, אפשר ללמוד כיצד עושים זאת בכמה מהמדינות המתקדמות בעולם שמצאו לכך פתרונות

 

מצביעים בירושלים (צילום: אוהד צויגנברג)
(צילום: אוהד צויגנברג)

לשבתון ביום בחירות יש משמעות כלכלית כפולה עבור מעסיק: הן תשלום עבור יום חופש לעובדים והן אי-הפעלת העסק. אם הוא מחליט בכל זאת לקיים פעילות, עליו לשלם לעובד שכר מלא ו-100% תוספת (או חופשת פיצוי), ובסך הכול – 200%. המשמעות הכלכלית למשק מוערכת בכ-2.5 מיליארד שקל ליום, ובנוסף לעלויות של מימון המפלגות ושל ועדת הבחירות המרכזית מגיע הסכום לכחמישה מיליארד שקל. בישראל ב-2019 מדובר, כידוע, ביומיים כאלה.

 

 

האם העלויות מוצדקות נוכח שיעור ההצבעה בישראל? אחוזי ההצבעה עולים משעות הצהריים, ובעיקר החל מ-16:00. הקריאה של בנימין נתניהו ביום הבחירות 2015 על כך ש"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" הביאה לעלייה באחוזי ההצבעה בשעות 22:00-20:00. במילים אחרות: שעת העבודה ושעות ההצבעה כמעט אינן מתנגשות.

 

סקירה של בחירות בעולם מעלה כי גלגול העלויות רק על המעסיק הוא נדיר. מדינות נאורות ודמוקרטיות מצאו דרכים לאפשר את מימוש זכות הבחירה ללא שבתון מהעבודה, על ידי חלוקת הנטל בין העובד והמעסיק או באמצעות שימוש באמצעים מתקדמים להצבעה. גם אם מתעלמים ממדינות המקיימות את הבחירות ביום המנוחה, אפשרות שאינה מעשית בישראל, עדיין קיימים שפע של פתרונות.

 

אסטוניה היא המדינה הראשונה שאפשרה להצביע באמצעות האינטרנט (כבר ב-2007). בנוסף, אזרחיה ששוהים או מתגוררים מחוץ למדינה רשאים להצביע באמצעות הדואר. שיעור ההצבעה בבחירות באסטוניה יציב מאוד בשנים האחרונות, ועומד בממוצע על כ-61%, המגלם עלייה קלה אך הדרגתית מאז שהותרה הצבעה באמצעים אלקטרוניים.

 

באוסטרליה יום הבחירות מתקיים ביום המנוחה השבועי, וחלה חובת הצבעה. בתנאים מסוימים ניתן להצביע בדואר. התוצאה היא שנרשמת הצבעה של יותר מ-90% בעלי זכות בחירה, ומוטלים קנסות על מי שלא ממלא את החובה (50 דולר אוסטרלי).

 

בבריטניה אין יום שבתון כלל והמעסיק רשאי להחליט אם לשלם לעובד בגין היעדרותו לצורך הצבעה. במקרים מסוימים ניתן להצביע בדואר או באמצעות אדם אחר (נכות, מחלה או היעדרות מהארץ).

 

בארה"ב מותיר החוק הפדרלי את ההחלטה להסדרה מדינתית. חלק קטן מהמדינות הכריזו על שבתון אבל לא קבעו בהכרח יום מלא (באוהיו, למשל, השבתון חל בין השעות 17:30-12:00). במדינות אחרות העובדים רשאים לצאת מהעבודה לפרק זמן מסוים תוך זכאות לשכר (בניו יורק למשך שלוש שעות ובקליפורניה למשך שעתיים). כך המעסיק אמנם סופג עלויות, אך אין אובדן של יום עבודה מלא. בכמה מדינות נקבע שיש לשחרר את העובד להצביע ללא זכאות לשכר למשך שעה או יותר, ובאחרות, לדוגמא בוושינגטון, אפשרו הצבעה בדואר.

 

בגרמניה הבחירות מתקיימות ביום ראשון והחל מ-2008 ניתן להצביע בדואר. גם באיטליה הבחירות מתנהלות ביום המנוחה, ובעבר הייתה בה חובת הצבעה. מי שלא הצביע אמנם לא נקנס, אבל נעשה לו מעין "שיימינג" בדרך של פרסום שמו בעיתון. החובה בוטלה ב-1993 אבל שיעור ההצבעה נותר גבוה.

 

העובדה כי במדינה שמכנה עצמה "אומת הסטארט-אפ" לא נמצאה עדיין חלופה להשבתת המשק לצורך קיום בחירות לא מועילה לתדמית שאנחנו מבקשים לאמץ. אפשר לקיים שגרת עבודה בצידה של שגרת בחירות. ממילא, בקצב שזה קורה לנו – אכן מדובר בשגרה.

 

  • עו"ד דפנה שמואלביץ' ממשרד רובין-שמואלביץ' עורכי דין העוסק בדיני עבודה

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רמי זרנגר
עו"ד דפנה שמואלביץ'
צילום: רמי זרנגר
מומלצים