היעד הבא לפנטז עליו: מאוריציוס
הדרך לשם לא קצרה או פשוטה אבל מאלו ששוות הכל ברגע שהעיניים נפתחות מול אחד החופים באי. ביקרנו במאוריציוס - יעד שמציע חוויה טרופית בדיוק כמו שחולמים אבל עם הרבה יותר מעוד מלון יפה, חוף לבן ומי טורקיז
עריכת וידיאו: אסף קוזין
מושלם, מהמם, קסום - כל אחת מהמילים האלה יכולות לתאר את מאוריציוס. לא בכדי כל כתבה שתקראו על היעד הזה תכלול את הביטוי "גן-עדן" ותצטט את המשפט המפורסם של מארק טווין: "בראשית ברא אלוהים את מאוריציוס ולאחר מכן ברא את גן העדן...".
חור. במובן הטוב של המילה
אז בואו באמת נשים את זה רגע על השולחן - מאוריציוס היא יעד מטורף ביופיו. כעת ניתן לגשת לתוכן והשאלה הראשונה שכנראה עולה לכולם בראש - איפה זה בכלל?
אז מאוריציוס היא אי או יותר נכון - חלק מארכיפלג שנמצא באוקיינוס ההודי. המדינה נחשבת לאחת ממדינות אפריקה והמדינה הקרובה ביותר אליה היא מדגסקר במרחק של 900 קילומטרים. במילים אחרות - חור, אבל במובן הכי טוב של המילה.
ההגעה לאי היא די דרמטית ולמעשה מדובר במסע קטן. אין מישראל טיסה ישירה אבל אפשר לטוס לאירופה ומשם להמשיך כעשר שעות לאי. אפשר גם לטוס לטורקיה ומשם זה כתשע שעות.
יש אפשרות גם לעשות את הקונקשן ביוהנסבורג שבדרום אפריקה או באדיס אבבה בירת אתיופיה - מה שמקצר את זמן האוויר. כך או כך מדובר בזמן טיסה כולל של לפחות 12 שעות ואם מחשבים את כל החגיגה עם השהות בשדות התעופה של הקונקשנים, אז יש סיכוי לא רע בכלל שתבלו יממה שלמה עד שתגיע לשם.
המסע הזה הוא גם אחת מהסיבות להתבלטות - האם שווה להמליץ על היעד למשפחות עם ילדים? לבסוף הוחלט שהיעד שווה את המסע אבל שווה לחלק את הטיסות למשהו קצת יותר נוח וידידותי לילדים.
מה הסיפור שלך מאוריציוס?
עד למאה ה-16 מאוריציוס הייתה אי לא מיושב. הוא התגלה על ידי הפורטוגזים בשנת 1510 אבל דווקא ההולנדים היו אלה שהתיישבו בו לראשונה והעניקו לו את שמו.
אחריהם הגיעו הצרפתים שאחראים במידה רבה על הפיתוח של האי וגם על הרחבת מעגל העבדים ממדינות אפריקה ואסיה. בראשית המאה ה-19 כבשו הבריטים את האי אך התירו לצרפתים להישאר בו, כך שהשפה המדוברת נותרה צרפתית בעוד אנגלית היא השפה הרשמית.
האנגלים ביטלו את מוסד העבדות ורבים מהעבדים הפכו לפועלים. הפועלים הללו הם אלה שלמעשה דרשו את העצמאות מהבריטים וגם קיבלו אותה בשנה 1968. צאצאיהם הם אלה שמרכיבים את אוכלוסיית האי שמונה כיום כ-1.3 מיליון תושבים.
כלכלתה של מאוריציוס עודנה בנויה על הפיתוח שהביאו עימם הצרפתים ולכן מתבססת על טקסטיל, תיירות וחקלאות, ובעיקר קנה הסוכר שפשוט לא ניתן להתעלם ממנו. שדות עצומים של קני סוכר מכסים את האי כולו וממנו מכינים... טוב נו, בעיקר סוכר, אבל גם רום ומשקאות אלכוהוליים אחרים.
שתי וערב של תרבויות
הניב המקומי נקרא קריאולית והוא למעשה צרפתית "שבורה" בבליל של מבטאים הודים, אפריקנים, סינים וערביים. דוברי צרפתית יסתדרו באי מצוין, והאמת שגם דוברי אנגלית.
מבחינה תרבותית, מאוריציוס היא ערבוב של התרבות ההודית, הדרום אפריקנית, הסינית והמוסלמית – התרבויות של העבדים שהובאו לאי והפכו לתושביו.
אומנם רוב התושבים משתייכים לדת ההינדו אבל יש גם לא מעט נוצרים ומוסלמים. איכשהו כולם מצליחים להסתדר וכל דת מקבלת מקום מכובד בתרבות הלאומית. מבחינה תיירותית זה אומר שאפשר למצוא במדינה מקדשים מפוארים לצד כנסיות ומסגדים וגם יש לא מעט מצעדים ותהלוכות צבעוניות שמתקיימות בחגים.
למה לא מאוריציוס
אז קהילה יהודית אין במאוריציוס וגם בית כנסת אין אבל קשר יהודי יש גם יש. בזמן מלחמת העולם השנייה וגם אחריה, הבריטים חשבו על הסטת ספינותיהם של מעפילים יהודים שביקשו להגיע לישראל דווקא למאוריציוס (אז מושבה אנגלית), מתוך המחשבה שהמרחק הגדול ירתיע יהודים אחרים מניסיונות העפלה.
רוב היהודים שהגיעו לאי נכלאו ולמרות שלבסוף גם שוחררו, קהילה יהודית מעולם לא שגשגה במאוריציוס. עבור אלה שבכל זאת רוצים לטעום קצת יהדות גם במאוריציוס - חלק מהגולים היהודים נפטרו באי ובית הקברות היהודי בו נקברו עודנו קיים. אז איך אומרים? למה לא אוגנדה? אז למה לא מאוריציוס... למרות שגם שם בטח היינו מצליחים להסתבך.
הרבה יותר מסטורי בחוף הים
מעל למיליון תיירים מגיעים לאי בשנה, ורק עשרות בודדות מתוכם הם ישראלים. רוב התיירים שמגיעים לאי הם מצרפת או ממדינות דוברות צרפתית ורבים מגיעים גם מדרום אפריקה ומסין.
אם תגידו לתושב מאוריציאני שאתם מישראל, רוב הסיכויים שהוא לא ממש יידע מאיפה אתם והאמת היא שזה די נחמד, להגיע למקום שכרגע לפחות, המילה ישראל לא מקושרת בו לשום סטריאוטיפ, טוב או רע.
אז מה עושים כל התיירים האלה במאוריציוס? הכל וכלום. מצד אחד, המדינה מוקפת חופי טורקיז מדהימים שמהווים תפאורה מושלמת לחופשת בטן-גב רגועה ופוטוגנית במיוחד. לדעתי, יש מצב שחלק מהתיירים כלל לא טורחים לצאת מבית המלון בעיקר כשחלקם על בסיס "הכל כלול", מייד נגיע לנקודה הזו. מצד שני, מאוריציוס היא כל כך הרבה יותר מזה.
בניגוד ליעדים טרופיים פופולריים כמו איי סיישל והמלדיביים, כאן תמצאו הרבה יותר ממי טורקיז ומלונות יפים. מה למשל? הר געש שניתן לתצפת ממנו על האי, מפלי ענק, אפר וולקני שיצר אדמה צבעונית, שמורות טבע, גן בוטני בשם ה"קליט": סר סיווסאגור ראמגולאם, שחייה עם דולפינים (שזה ממש אבל ממש מומלץ), שייט במי הטורקיז, צלילות, דיג, שווקים מקומיים, מקדשים, כנסיות, טיולים בטבע ועוד ועוד ועוד.
בקיצור, אין ספק שהאי כולו מלא באטרקציות לכל סוג של מטייל. אחד היתרונות הבולטים הוא שהאי די קטן אז מדובר על זמני נסיעה מקסימליים של שעה-שעה וחצי בין רוב המקומות.
היקפו של האי הוא 1,865 קמ"ר. מחלקו הצפוני לחלקו הדרומי אפשר למדוד 62 קילומטרים. ממערב למזרח מדובר על 45 קילומטרים. אין כביש אחד שאפשר באמצעותו להקיף את האי או לחצות אותו, ולכן אם תרצו לעשות זאת, תשקיעו במסע לפחות יום שלם.
בכל מקרה, המלצה שלי – אם כבר הגעתם ליעד הזה, תקדישו קצת זמן לטבע, כלומר לא רק לטבע שהוא חוף הים. רוב הדילים והטיסות למקום הם סביב השבעה לילות אז אמור להיות לכם מספיק זמן גם לשיזוף. לא תצטערו.
קניות ישמחו לבב אנוש
המטבע המקומי הוא רופי מאוריציאני והיחס הוא בערך 1:10 לטובת השקל. כלומר שקל אחד הוא 10 רופי מאוריציאני. גם אירו יתקבל בברכה ברוב בתי העסק ובשווקים, דולר פחות.
אם אנחנו כבר מדברים על כסף, מאוריציוס היא מדינה יחסית זולה אבל לא זולה מאוד. צמיד פשוט בשוק יעלה בין 5 ל-10 שקלים, חולצה בשוק תגיע ל-15 שקלים ומעלה אחרי מיקוח.
בקיצור, אפשר להשתולל בשווקים אבל כדאי לשים לב. השוק הגדול באי הוא בפורט לואי, עיר הבירה וגם העיר בה תנחתו. יש מרכזי קניות ושווקים קטנים כמעט בכל עיירה וכמובן ההמלצה היא לקנות בשווקים.
הערה קטנה - ברדיוס של 200 מטר מסביב לשווקים יש חנויות קטנות שמוכרות בערך את מה שתמצאו בשוק והן לפעמים זולות יותר. מיקוח כמעט תמיד יוריד את המחיר. מצד שני, תחשבו שהאנשים האלה לא יהיו עשירים עם שני השקלים הנוספים שתתמקחו עליהם.
הדברים העיקריים שתמצאו בשוק במאוריציוס ולא תראו במקומות אחרים קשורים לציפור הדודו שהייתה נפוצה באי אך נכחדה לפני מאות שנים. גוגל מאשים את ההולנדים, המאוריציאנים את האבולוציה. כמובן שתמצאו גם את כל הדברים שקשורים להינדו ואת מוצרי הים והבריכה.
אז מתי להגיע?
מזג האוויר הוא אולי אחת הנקודות הקריטיות. מאחר שמדובר ביעד לא זול ודי רחוק כדאי לדייק במזג האוויר אבל זה לא תמיד אפשרי. כעיקרון, בדומה ליעדים טרופים אחרים שאנחנו מכירים כמו תאילנד, אפשר לטוס למאוריציוס בכל עונה.
אבל וזה אבל גדול - קיימים הבדלים די מהותיים בין חלקי האי השונים. במרכז האי יהיה גשם גם בעונה היבשה ובחופים צריך לבדוק את מזג האוויר בצד בו ממוקם המלון שלכם. יהיו הבדלים בלחות, ברוח ובמשקעים בין חופים מזרחיים לבין חופים מערביים וגם בין צפון לדרום.
החורף במאוריציוס הוא גם העונה המומלצת לטיסה – אוקטובר עד אפריל, אבל קיים סיכוי לא רע בכלל שיתפוס אתכם גשם מתישהו במהלך שהותכם. אל דאגה - מדובר בגשמים די קצרים שלרוב חולפים מהר כפי שהגיעו. שימו לב לקחת ביגוד דק וארוך לערבים כי יכול להיות טיפה קריר (כ-20 מעלות).
האבולוציה של ה"אגדו"
במהלך השהות במאוריציוס, לנו בשני ריזורטים שונים, שניהם של קלאב מד. מאז שנות ה-80 רשת קלאב מד ממתגת את עצמה מחדש ומתרחקת מעולם ה"אגדו" וההפעלות בבריכה. הרשת פותחת מועדונים ברמה גבוהה מאוד, כולל מועדוני סקי שהופכים את עורם בחודשי הקיץ.
החופשה שתגדיל לכם את מספר העוקבים
במאוריציוס יש להם שני מועדונים. הראשון, "לה פלנטיישן אלביון" בדרגת חמישה קילשונים, ממוקם בחופו המערבי של האי. השהות היא על בסיס הכל כלול ובעניין הזה הכוונה היא ממש להכל כלול.
מרמת הג'י.או - G.O (שם כולל בקלאב מד לעובדים במלון שאחראים על מגוון השירותים) שיעזור לך עם הצלחת ששמת בה אוכל ויוביל אותה לשולחן שלך ועד לג'י.או שתשאל אותו איפה השירותים והוא יוביל אותך עד לדלת הנוחיות או כזה שישחק איתך פול כי אין לך פרטנר.
המלון מעוצב בצורה מקסימה והחדרים, גם הבסיסיים, הם ברמה גבוהה מאוד. האוכל מצוין אבל לא בכל ארוחה יהיה לטבעוניים מה לאכול, בעיה נפוצה בבתי מלון.
בנוסף, בבית המלון קיים מועדון ילדים שלמעשה מתפקד כמו גן ילדים לילדי האורחים ומספק פעילויות רבות ומגוונות לאורחים הקטנים. למעשה, זה אומר שאם הילדים שלכם זורמים עם הסיטואציה, החופשה שלכם יכולה להפוך בקלות לחופשה זוגית, לפחות לכמה שעות.
ונחזור רגע ל"אגדו" – אומנם הוא באמת כבר לא קיים אבל מנקודת מבט מסוימת אפשר להגיד שהוא פשוט עבר אבולוציה כלשהי. עדיין יהיו עובדי ג'י.או במועדון הלילה של המלון שירקידו את האורחים ויפצירו בהם להשתתף בריקודי שורות. כלומר, האגדו לא נעלם לגמרי, הוא פשוט התאים את עצמו למאה ה-21. הסינים אגב, מתים על זה, ויש לא מעט כאלה בקלאב מד.
אין ספק שהמלון מתאים יותר לזוגות אבל גם משפחה ממש לא תסבול פה. יש גם אזור של וילות שבכלל אפשר להרגיש בו כאילו עברתם לגור בבית פרטי אי שם במאוריציוס.
מבחינת תודעת השירות, יש אנשים שמאוד מתחברים לרמת שירות באמת נורא גבוהה ויש אנשים שקצת רוצים שיעזבו אותם בשקט ויפסיקו לשרת אותם כל הזמן. אני נמנית עם הסוג השני של האנשים, לכן נהניתי יותר דווקא במועדון השני בו התארחנו - "לה פוינט או קאנונייה". המלון שופץ לאחרונה והוא מדורג ברמת 4 קילשונים, כלומר, פחות יוקרתי מהאלביון, אבל אולי זה בדיוק העניין.
הכל בו פשוט יותר ונינוח. החדרים קצת פחות טובים וגם מבחינת האוכל, המבחר קטן יותר, אבל גם בו יש מועדון ילדים ואני חושבת שיש סיכוי גדול יותר שאהיה מוכנה לשים את הבנות שלי שם.
בקאנונייה יש מבחר הרבה יותר גדול של ספורט ימי ורצועת החוץ מאוד ארוכה וחלומית. בכלל, המלון הרבה יותר מותאם לילדים והחשש שהם ישברו שם משהו הוא פחות גדול. אם הייתי צריכה להמליץ, וזה למעשה מה שאני עושה - זוגות לאלביון, משפחות ללה פוינט או קאנונייה.
עוד דבר שהתלהבתי ממנו בשני המועדונים הוא הכרטיס שפותח את החדר. למעשה במדובר בצמיד שנמצא עליך כל הזמן אז ההתעסקות עם "איפה המפתח" בכלל לא קיימת. לא הבנתי אף פעם כמה שההתעסקות הזו מטרידה עד שהבנתי שאפשר אחרת.
כמה זה עולה לנו?
לא מעט אבל לא עד כדי כך נורא.
במועדונים של קלאב מד ילדים מתחת לגיל 6 לא משלמים על השהות אז אם הילדים שלכם בני 6 ומטה אתם תשלמו רק על טיסה (ואם פחות משנתיים אז רק מיסי נמל).
אם הילדים גדולים יותר אז נכון לכתיבת שורות אלו, חבילה שכוללת טיסה ושהות באחד ממועדוני קלאב מד במאוריציוס תעלה למשפחה של 4 נפשות כ-8,000 אירו לשבוע כולל הכל, בשבוע האחרון של אוגוסט. תזכרו שזה לא שיא העונה במאוריציוס. בחודשים אחרים הממוצע לחבילה בקלאב מד שכוללת הכל תעלה 2,500 אירו לאדם.
מחיר של טיסה בלבד למאוריציוס תעלה בין 1,200-1,500 דולר, תלוי בקונקשן. העלויות של יתר הריזורטים הן מגוונות מאוד ונעות בין 1,500 שקלים ל-5,000 שקלים לחדר משפחתי, ועד 30,000 שקלים לחדר - תלוי כמובן ברמת האירוח.
הכותבת הייתה אורחת של קלאב מד
