האם שרון יכול

בשיעור נהיגה יושב המורה ליד התלמיד ומשגיח. ליתר ביטחון מותקן ברכב הלימוד גם מנגנון המאפשר למורה לבלום, פן ייצא הרכב מכלל שליטה. לשרון יוצמדו שר ביטחון ושר חוץ מהשמאל, כדי להבטיח המשך נסיעה במסלול ההסדרים החלקיים והפשרה הטריטוריאלית, מסלול אוסלו.

שרון, שאינו תמים, מבין מדוע דווקא כאשר הימין מנצח, ואף פעם לא כשהשמאל בשלטון, הכל מגלים את יתרונותיה של "האחדות הלאומית". אך הוא למד מן הלקח המר של לבנון, שבמלחמה השמאל יכול לסמוך על ימין לויאלי, אך לא להפך. לכן הוא זקוק לשמאל לצידו, ובמיוחד לשר ביטחון מן השמאל.

אלא שכאן הוא עומד לפני מלכוד: דרך ניהול המלחמה נגד ערפאת מותנית במסלול הפוליטי שבוחרים. עפ"י מסלול אוסלו, זו אפילו אינה מלחמה, והאויב הוא "פרטנר", שחייבים להימנע מלערער את סמכותו השלטונית. החלופה – "שלטון כנופיות" – משולה לנפילה לתהום של "חוסר פתרון".

זו הפילוסופיה שהדריכה את המזגג ברק ב"זג" האחרון שלו, והיא שהביאה על ישראל את המפולת המדינית והביטחונית שקברה תחתיה גם אותו. אם זה יהיה המסלול שיבחר גם הנהג החדש, חזקה שלא יאריך ימים ליד ההגה. על כן, כדי לשרוד הוא יצטרך לעשות סיבוב פרסה ולהיכנס למסלול הנגדי, של מה שהאמריקנים קוראים "דה-סטביליזציה": הוצאת משטר עוין משיווי המשקל, עד לנפילתו. כך הפיל ה-CIA את משטר איינדה בצ'ילה, את הקומוניסטים בפולין, ולאחרונה את מילושביץ' ביוגוסלביה.

לשם כך יש לשנות אוריינטציה: לקבוע שאנחנו במלחמה, וכי מולנו אויב שצריך לנצחו ולהכריעו. האויב הזה אינו העם הפלסטיני, כי אם מדינת הטרור בהתהוות של ערפאת. במציאות כזאת, טוב לנו שטח אויב נשלט על ידי כנופיות, משלטון מסודר שמדיניותו הבאת צבא בינלאומי לתוך ארצנו, ולחלופין הצתת מלחמה אזורית.

תחנות במסלול הדה-סטביליזציה

הנה כמה תחנות במסלול הדה-סטביליזציה של הרשות הפלסטינית: לפגוע באינטרסים הכלכליים של שכבת הנהנים השלטת של ערפאת. לנכות מן המגיע להם על חשבון מכס ומע"מ מאות מיליונים, חובות לספקים ישראלים ופיצויים לבעלי רכב ישראלי גנוב. וכל עוד יורים, לנהוג כארה"ב, שהקפיאה את כל פקדונות הבנקים של איראן. לספק סחורות לא דרך המסופים שבהם טיפוסים כדחלאן (וגינוסר) גובים את עמלותיהם. לא לפתוח את הקזינו.

להיכנס לשטחי A, גם ל"מרדף חם" וגם לתפיסת שטחים שמתוכם נשלח אלינו המוות. לחלץ משת"פים שנחטפו.

להפלות בין אוכלוסייה שקטה לאוכלוסייה לוחמת: סגר על כפרים עוינים, חופש תנועה ורשיונות עבודה לכפרים שלווים. לשלול כניסה ועבודה ממי שהמצלמה תזהה כמשתתף במהומות, וכן מכתבים, עורכים ושדרים שיתויקו כמסיתים. לבטל תעודות אח"ם וכל זכויות יתר שהוענקו לאנשי הממסד של ערפאת. להפסיק כל פעילות שלטונית ו"משטרתית" פלסטינית בירושלים. לעצור מנהיגי פת"ח ותנזים ואפילו מפעילי טרור כטיראווי ודחלאן. ליצור מערכת יחסים כלכלית ואישית ישירה עם השטח, מעל לראשי הרשות הפלסטינית, מתוך מגמה גלויה לבודדה ולהפילה. ביום בו יבין ערפאת שאינו נהנה עוד מחסינות מפני פגיעה או מעצר, הוא ייקח את אנשיו ואת הכסף הגנוב ויסתלק.

אח"כ יקומו גורמים חדשים, שאיתם יהיה אפשר לנסות לפתוח דף חדש, כאילו אוסלו לא היה אלא חלום רע.

האם יוכל הנהג החדש לנסוע במסלול החלופי הזה מבלי שהיושבים לצידו יפעילו את מנגנוני הבלימה? לטענת שר החוץ המיועד פרס בראיון רדיו, שרון כלל אינו מחפש דרך חלופית והוא בדעה אחת עימו: צה"ל לא ידרוך באזור A ועל ערפאת לא יופעל לחץ, מפני שהאשמים באש הפלסטינים הם אנחנו, המפעילים סגר וכתר ולחץ כלכלי. על כן, כדי להפסיק את הטרור, יש להעניק לערפאת "אחריות מדינית מלאה".

כמה מעניין היה לראות את המכונית הזאת מזגזגת ומתהפכת אילולא ישבנו בתוכה כולנו.