שתף קטע נבחר

אוצר בעליית הגג: חדשות האמנות

חמש שנים לאחר שהתגלה בעליית גג בטולוז שבצרפת, הוחלט כי הציור המאובק הוא יצירה מקורית של קראוואג'יו, ורגע לפני שעמד למכירה פומבית - כבר נמצא לו הקונה המאושר. וגם: שתי המלצות מקומיות שוות

אוצר בעליית הגג

לפעמים עולם האמנות מספק סיפורי אגדה מופלאים. הרי ידוע שחלומו של כל אספן ליפול על יצירה חשובה בשוק פשפשים או לחשוף אוצר באיזו עליית גג. וכך קרה בשבוע החולף, כאשר בטולוז שבצרפת התגלה ציור המשוייך לאמן הבארוק האיטלקי המפורסם ביותר - קראוואג׳יו.

 

הציור מתאר סצנה תנ"כית שבה יהודית עורפת את ראשו של הולופרנס, שר הצבאות של נבוכדנצר האשורי, שרצה לכבוש את ארץ ישראל. בשנת 2014, איש מכירות פומביות מטולוז, מרק לבארב שמו, הוזמן לעזור ללקוח שלו להיפטר מציור גדול בעליית גג. הציור היה מכוסה אבק אבל היה בו משהו שעורר את סקרנותו והוא קרא למומחה הצרפתי הנחשב ביותר באולד מאסטרס, אריק טורקין. האחרון ערך בחמש שנים שחלפו מאז מחקר מעמיק על ההיסטוריה של הציור, וכשהוא נתמך באחד המומחים ליצירתו של האמן, הודיע שאכן מדובר ביצירה אבודה של קראוואג׳יו. ניקוי הציור וצילומי רנטגן חשפו שינויים בשכבות תחתונות של הצבע, שמחזקים את טענת טורקין שהוא אותנטי, שכן אם הציור היה העתק לא היו נעשים בו שינויים.

 

כמובן שיש גם החושדים שלא מדובר בציור של קראוואג׳יו אלא של לואיס פינסון, צייר פלמי שהעריץ את המאסטר. חילוקי הדעות מצביעים על הבעייתיות בקביעת אותנטיות של ציורי עבר. לכל אמן חשוב ישנו יותר ממומחה אחד, וכולם מנהלים ביניהם מאבקי כוח על הזכות להיות הסמכות הקובעת. אבל מכיון שאין סמכות מעליהם שתכריע, האותנטיות של כל היצירות שנחשפות בזמננו נותרת במידה של ספק. דוגמה מצויינת מהעת האחרונה היא הציור של ליאונרדו דה וינצ׳י "סלבטור מונדי".

 

קארווג'יו (צילום: TNS)
"הקראוואג׳יו מטולוז" שהתגלה בעליית הגג(צילום: TNS)

 

ובחזרה לקראוואג׳יו: לאחר שהמומחה קבע את דעתו, הציור, המכונה כעת "הקראוואג׳יו מטולוז", הועמד למכירה פומבית שאמורה הייתה להתקיים בשבוע שעבר. מחירו המוערך היה כ-170 מיליון דולר. אבל אז התרחש טוויסט בעלילה ויומיים לפני המכירה המיועדת, הודיע בית המכירות כי הציור כבר נמכר. התברר כי הרוכש הוא המיליארדר האמריקני טומילסון היל, שפתח לאחרונה במנהטן מקום תצוגה עבור האוסף שלו. בעלי הציור שוכנעו למכור את הציור להיל במחיר שלא פורסם, בעיקר בגלל שאת רוב האוסף שלו הוא משאיל למוזיאונים כמו המטרופוליטן, המוזיאון הלאומי בוושינגטון ומוזיאון הגטי בלוס אנג׳לס.

 

החלק העצוב בסיפור הוא שהציור, לאחר תקופת צינון, יעזוב את אירופה לארצות הברית. החלק הטוב הוא שכנראה יוצג לציבור באחד המוזיאונים החשובים שם. כיום ידועים 69 ציורים של קראוואג׳יו, ורק שישה מצויים בידיים פרטיות.

 

ושתי המלצות מקומיות:

ארבעה עשר כיוונים לרוח: דיוקן המשכן לאמנות בעין חרוד

אשכול התערוכות הנהדר הזה עומד להינעל בעוד שבועיים ולא כדאי להחמיצו. במסגרת חגיגות השמונים למשכן לאמנות בעין חרוד, 14 אמנים עכשוויים מנהלים דיאלוג אמנותי, חברתי ואידיאולוגי עם המשכן, כל אחד מנקודת מבטו הייחודית. הדר גד מחברת בציורה בין האיכות הרוחנית לגשמיות של המקום; אפרת גלנור משרטטת מפה מנטלית של מושגים ומקומות במסע רגלי אישי מתל-אביב לעין חרוד בהשראת ספרו של עמוס קינן; הראל לוז ודרור בן עמי מכניסים את הטבע לתוך המוזיאון; קרן בן בנישתי מחברת בין אבנים מקומיות לבין טקסטים מתוך ספר המשכן שפורסם ב-1970; רמי מימון ועפרי כנעני מתייחסים לאוספים של המוזיאון; עירית תמרי ומרגלית מנור מתייחסות לארכיטקטורה; יאיר ברק מצלם את הספרים שהיו שייכים למייסד המשכן חיים אתר בספרייה; מלי דה קאלו עוסקת בהיבט המורכב של מוזיאון בתוך קהילה קיבוצית במיצב וידאו מרתק בו ראיינה את ותיקי הקיבוץ. משתתפים גם משה מירסקי, דוד בהר פרחיה ונגה לינצ׳בסקי. נעילה: 20.7.

 

שיח חדש במשכן האמנים בהרצליה

המשכן לאמנים בהרצליה הוא ייחודי בשטח - לא מוזיאון ולא גלריה מסחרית, אלא מבנה ציבורי צמוד לבריכה העירונית, שבנוסף לאולם תצוגה, מכיל חדרי סטודיו לאמנים וקומת דירות אירוח לאמנים ואנשי אמנות. המקום, שפועל קצת מתחת לרדאר בניהולו של רן קסמי אילן, מציג כעת תערוכה מאד מעניינת של ליאור זלמנסון - חוקר טכנולוגיה המתעניין במיוחד באינטראקציה בין האדם הביולוגי לבין תוכנות ממוחשבות. בתערוכה זו שלוש עבודות, שתיים מהן מדגימות את התקשורת הלקויה בין האדם למכונה ואת המוגבלות של אלגוריתמים, במקרה זה של גוגל ופייסבוק, הן בתרגום סימולטני והן בפיענוח דימויים. למשל, את הדימוי של קנדי, דקות לפני הירצחו, תוכנת ההנגשה של פייסבוק מפענחת כ"10 אנשים ומכונית". זלמנסון מאתר בגוגל דימויים שונים העונים לאותו תיאור ויוצר חפיפה ביניהם.

 

בעבודה השלישית מציע זלמנסון אפשרות לשפה "קלה" שתשפר את התקשורת עם בוטים ואלגוריתמים. במיצב הווידאו מוזמנים הצופים על ידי ישות מוקרנת, ספק רובוט, ספק אישה, ללמוד שפה חדשה - basic basic English - שהיא גירסה דלה של השפה האנגלית. לתערוכה מצורף טקסט מרתק. נעילה: 13.7.

 

 

הכותבת היא חוקרת תרבות, וכותבת על אמנות מדי שבוע .

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: TNS
"הקראוואג׳יו מטולוז"
צילום: TNS
לאתר ההטבות
מומלצים