מחקר: "חיסכון לכל ילד" מגדילה את אי השוויון
לפי מחקר של הביטוח הלאומי, הורים בשכבות החלשות כמעט שלא מפרישים לתוכנית או מפקידים במסלול פחות רווחי. המחקר מציע: המדינה תפריש יותר לחלשים. לשכת שר האוצר: "התוכנית היא הצלחה חברתית כבירה"
תוכנית "חיסכון לכל ילד" שנועדה לשפר את נקודת הפתיחה הכלכלית של הדור הצעיר ולצמצם פערים חברתיים, צפויה דווקא לגרום להעמקתם. זו המסקנה שאליה הגיעו בביטוח הלאומי בעקבות מחקר בנושא.
למשוך את הכסף? מה עושים כשקרן הפנסיה מפסידה
פוחדים מסיכון? הילדים שלכם יצברו כנראה פחות כסף בחיסכון
כל מה שצריך לדעת על תוכנית "חיסכון לכל ילד"
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במסגרת התוכנית, שהוביל שר האוצר משה כחלון לפני כארבע שנים, המדינה מפקידה מדי חודש 50 שקל עבור כל ילד עד גיל 18. להורים יש אפשרות להפקיד 50 שקל נוספים מתוך קצבת הילדים. עלות התוכנית היא 2.7 מיליארד שקל בשנה, שמתוכם 900 מיליון שקל הם כספים שההורים מפקידים.
"התוכנית מיועדת מלכתחילה לעזור בעיקר לילדים ממשפחות מעוטות הכנסה לצבור נכסים, אולם במתכונתה הנוכחית היא תורמת לצבירת חיסכון גדול יותר דווקא בקרב ילדים להורים ממעמד כלכלי גבוה", כותבים מחברי המחקר, פרופ' דניאל גוטליב ואופיר פינטו.
ישנם שני גורמים לתופעה הזו: הראשון הוא בחירת ההורים להפקיד כסף לתוכנית, והשני נובע מבחירת מסלול ההשקעה של התוכנית. בשני הפרמטרים יש יתרון לשכבות הגבוהות יותר באוכלוסייה. החוקרים מציינים כי לילדים שעבורם יופקדו הפקדות מלאות במשך 18 שנים צפוי להצטבר חיסכון ממוצע של כ-24 אלף שקל, אולם ייתכנו הבדלים בחיסכום המצטבר, בהתאם להחלטת ההורים.
גורם ראשון שישפיע הוא האם ההורים מפרישים אף הם לתוכנית. במקרה זה יצטבר סכום כפול לילד. מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי בחמישון התחתון (שני העשירונים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר) רק 31.7% מההורים מפרישים לתוכנית, ואילו בחמישון העליון שיעורם כפול ומגיע ל-64.6%. הסיבה המרכזית לפער היא שבעשירונים התחתונים ההורים זקוקים לכסף הזה לצורך מחיה שוטפת. סיבה אפשרית נוספת היא מודעות נמוכה לחשיבות החיסכון לעתיד.
גורם נוסף שמשפיע על הפער בכסף שיצטבר לילדי העשירונים העליונים לעומת התחתונים הוא מסלול ההשקעה. הכספים שמופרשים לתוכנית יכולים להיות מופקדים ב-8 מסלולים. אם ההורים לא בוחרים באיזה מסלול להפקיד, ברירת המחדל היא הפקדת הכספים בקופ"ג במסלול סולידי.
בבחירת מסלול השקעה אגרסיבי (השקעה מוגברת במניות ומכשירים דומים) ישנו סיכון, אולם כאשר מדובר בהשקעה לטווח ארוך, התשואה המצטברת גבוהה משמעותית לעומת השקעה במסלול סולידי: יותר מ-7% במסלול הגרסיבי לעומת 1.5% במסלולים הסולידיים.
לפי המחקר, רק 57% מההורים בחמישון התחתון בוחרים באיזה מסלול להשקיע את הכספים, כלומר אצל 43% הכסף מושקע במסלול ברירת מחדל הסולידי. לעומת זאת, בחמישון העליון 77% בוחרים אקטיבית באיזה מסלול להשקיע את הכספים, וסביר כי חלק משמעותי מהם בוחר במסלולים האגרסיביים.
בביטוח הלאומי מציעים כמה פתרונות שיצמצמו פערים בין הכספים הנצברים לילדי השכבות המבוססות לעומת החלשות.
אפשרות ראשונה היא לדרבן הורים מהמעמד הנמוך להפקיד גם בעצמם כספים. למשל, להציע להם שעל כל סכום שיפקידו, המדינה תפקיד סכום נוסף דומה בעצמה. כלומר בעוד מעמד הביניים ומעלה יכולים לצבור לילדים בסך הכל 100 שקל בחודש, למעמד הנמוך סכום זה יוכל להגיע ל-150 שקל. עלות תוכנית כזו מוערכת בסכום של 7־15 מיליון שקל (תלוי בהיענות ההורים).
אפשרות נוספת היא להגדיל באופן אוטומטי את הפרשות המדינה לילדי המשתייכים לשכבות הנמוכות ל-100 שקל בחודש לעומת 50 שקל כיום, ללא תלות בשאלה אם ההורה מפריש או לא. אלטרנטיבה זו תגדיל את הוצאות המדינה בכ-20 מיליון שקל בשנה, וצפויה לשפר את החיסכון לכ-32 אלף ילדים.
אפשרות שלישית, שלא תעלה כסף נוסף למדינה, היא לשנות את הכללים בבחירת מסלול השקעה, ולקבוע שברירת המחדל תהיה המסלול האגרסיבי עד שהילד מגיע לגיל 15.
מלשכת שר האוצר נמסר: "תוכנית חסכון לכל ילד היא הצלחה חברתית כבירה שזוכה להתעניינות בינלאומית רחבה. בפעם הראשונה מאז קום המדינה, מדינת ישראל מפקידה כסף מדי חודש לכמעט שלושה מיליון ילדי ישראל ישירות לקופת חיסכון אישית. התוכנית משנה מציאות ומגשימה חלום למשפחות רבות שמעולם לא דמיינו שתהיה לילדיהם קופת חיסכון".
לפנייה לכתב/ת 
