שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הטכניקות של משתתפי האולימפיאדות במדעים
    צעירים בנבחרת ישראל במדעים מתמודדים לא רק עם אתגרים במתמטיקה ופיזיקה, אלא גם עם לחץ והתרגשות. אילו יכולות נדרשות מהם והאם ההורים מסייעים או אולי דווקא להפך?

    בשיתוף מדעני העתיד

     

    במשך שנים התמודדו נערים ונערות לאולימפיאדות במדעים. למדו, חקרו, התאמנו ונסעו לייצג את מדינת ישראל. עם הזמן חלחלה ההבנה שחשוב להכין אותם

    גם בפן הרגשי. לקראת האולימפיאדות במדעים, שיתקיימו במהלך הקיץ הקרוב וייפתחו באולימפיאדה הבינלאומית בפיזיקה, שתתקיים בישראל בשבוע הבא, ניסינו להבין אילו תכונות נדרשות להצלחה ומהיכן המוטיבציה הגבוהה מגיעה.

     

    "ההכשרה המנטלית התחילה לפני כשנה", מספרת ד"ר נעמה בני מנהלת נבחרות ישראל במדעים, מרכז מדעני העתיד. "באולימפיאדות בשנה שעברה תלמיד זכה במדליה, שלא צפינו, תודות לכישוריו ולעבודה הרבה שלו אבל גם בסיוע העבודה המנטאלית. זו תחושתי. השנה אנחנו כבר שולחים לתחרויות תלמידים מנוסים יותר בהיבט הזה".

     

    במה נבחנים תלמידי הנבחרות?

    "נבחרות ישראל במדעים כוללות ארבע נבחרות לתלמידי תיכון בכימיה, פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב, ונבחרת צעירה, לתלמידי חטיבת ביניים. הנבחרות מיועדות לתלמידים שאוהבים מדע ומתמטיקה. צריך כמובן כישרון, יכולת חשיבה מתקדמת, ונכונות לעבודה קשה, אבל כל אחד יכול לנסות".

     

    מדעני העתיד (צילום: יח
    נכונות לעבודה קשה(צילום: יח"צ)

    עם אילו אתגרים הם מתמודדים?

    "הרמה האקדמית בפעילות הנבחרת מאוד גבוהה וגם תלמידים מחוננים ומצטיינים צריכים להתאמץ. התלמידים עוברים תהליך מיון ארוך ומוקפד בו בוחרים את הטובים ביותר. בתום תהליך המיון הם נכנסים לשגרת אימון הדורשת מוטיבציה ונכונות לעבודה קשה. בכל שלב יש צורך להוכיח יכולת ולמידה, ולעמוד בדרישות כדי להתקדם. אתגר נוסף הוא אתגר התחרות. תחרות מטבעה היא אירוע שיש בו התרגשות ולחץ, צורך במיקוד במקום בו יש מאות תלמידים מכל העולם".

     

    מאיפה המוטיבציה?

    "זה מתחיל באהבה למדע ולמתמטיקה. אלו הם תלמידים שיש להם אור בעניים כשמציבים בפניהם בעיה קשה או חומר מורכב הדורש מהם להתאמץ. לעיתים ייקח להם לפתור בעיה אפילו מספר חודשים ואז כשזה יקרה, הם מרגישים אופוריה, שמחה. יש את פן התחרות, תחושת הגאווה להגיע לבמה בחלוקת המדליות, לאחוז בדגל ישראל".

     

    כישורים מנטליים

    הכשרת נבחרות ישראל במדעים מתבצעת על ידי משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס. את נבחרות ישראל במתמטיקה ובמדעי המחשב מכשירה אוניברסיטת תל אביב, את הנבחרת בפיזיקה מכשירה אוניברסיטת בן גוריון ואת הנבחרת בכימיה - הטכניון.

     

    "התוכנית להכנה מנטלית כוללת בין השאר אלמנטים של הצבת מטרות, מוטיבציה, מחויבות, קשב וריכוז הכרוכים בתהליכי חשיבה שונים והבנה שמשבר הוא הזדמנות", אומר פרופ' מיכאל בר-אלי, המחלקה למינהל עסקים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והמכללה האקדמית בוינגייט.

     

    אתה רואה דימיון בתכונות אופי של המשתתפים בתוכנית?

    "אני לא מחזיק ממבחני אישיות, בטח בהקשר שלנו, ולכן אני מעדיף לא לדבר על 'תכונות אופי' אלא על כישורים מנטליים. אפשר לומר בביטחון שלמרבית המבצעים המצליחים יש כישורים מנטליים דומים - יכולת ויסות עצמי גבוהה, התמודדות אפקטיבית עם לחץ ועוד".

     

    עד כמה ההורים משמעותיים בתהליך?

    "הורים יכולים להיות נכס או נטל משום שלעיתים, גם אם כוונתם טובה, הם עלולים לעשות טעויות במקום להועיל לילד. הורה תומך הוא נכס, הורה 'מלחיץ' שלא נותן כבוד למערכת המקצועית, עלול להזיק לילד, במקום לעזור לו.

     

    "אני חושב שהאתגר המשמעותי הוא מצד אחד לאתגר ולדרוש ומצד שני לשקף שהסביבה לא תעריך פחות או תאהב פחות את הנער או הנערה במקרה של אי הצלחה. בתקופה שלפני התחרות הורה צריך לדעת להיות זמין לצורך או להבעת מצוקה, אך בד בבד לדעת לא לדחוף יותר מדי, שכן הוא עלול להביא לתוצאה הפוכה של הסתגרות וחוסר רצון לשתף.

     

    מדעני העתיד (צילום: מרכז מדעני העתיד)
    הורים יכולים להיות נכס או נטל (צילום: מרכז מדעני העתיד)

    פרופ' בר-אלי מציין, כי היכולת לקום מכשלון מהר וביעילות חשובה ביותר. לדבריו, "צריך להבין שמדובר בנערים ונערות מוכשרים בצורה יוצאת דופן, שרגילים להצליח. בתחרות הם בהכרח יתקלו בשאלות אותן לא יצליחו או לא יספיקו לפתור. מי שלא ייתן לזה להשפיע עליו בהמשך המבחן או במעבר למבחן הבא משפר משמעותית את סיכוייו להצליח.

     

    "הם צריכים לעבור תהליך הכרות מעמיק עם עצמם כדי להגיע הכי מוכנים לנקודת הביצוע, ובעיקר לזכור שלחץ הוא לא בהכרח דבר שלילי ושהתרגשות לקראת תחרות חשובה היא טבעית ובעיקר מרמזת שהתחרות הינה משמעותית עבורם".

     

    לומדים לווסת את רמת הלחץ

    "המטרה של כולנו היא לעזור להם להביא את עצמם לביצוע אופטימלי בתחרות", מסבירה דגן אשש, יועצת חינוכית, וחברת צוות ההכשרה המנטלי בנבחרות ישראל למדעים. "יש תחושה של ייצוג המדינה, ושל מעמד מכונן שאינו בסביבה הטבעית. זו תחרות אל מול מאות תלמידים תלמדים, מעשרות מדינות רחבי העולם. זהו ללא ספק מעמד שקיים בו אלמנט של לחץ, ואנחנו רוצים שיצליחו להביא את עצמם באופן הכי טוב שיש".

     

    איך מתבצעת ההכשרה?

    "מתחילים בסדנה קבוצתית להכרת תחום האימון המנטלי, ועוברים למפגשים אישיים עם כל תלמיד ותלמיד. אנחנו לומדים להכיר אותם, שומעים על ההתמודדויות מנקודת מבטם, וחושבים יחד איך פועלים. מדובר על חוויות סובייקטיביות מאוד- כך למשל יש תלמידים המצויים בעוררות גבוהה מידי, ונכון לעזור להם להרגע מעט, להתכנס ולהתרכז. אחרים מגיעים למעמד בעוררות נמוכה, ונכון לתכנן איתם ברמה האסטרטגית כיצד לכלכל את הצעדים שלהם כך שהאימונים הרבים והידע שברשותם יבואו לידי ביטוי.

     

    למה הכוונה?

    "אנחנו מלמדים לווסת את רמת הלחץ המאפיינים מעמדים מסוג זה, עוסקים בתחום בקרת המחשבה במטרה לנהל מחשבות שמתרוצצות בראש וחושפים אותם לתחום הדמיה מנטלית המאפשר להם לדמות לאן הם הולכים, מה בכוונתם לעשות, איך יבצעו פעולות שונות ועוד. אנחנו עובדים עם כל תלמיד באופן אישי, ותופרים לו חליפה המותאמת לצרכיו, כדי שיוכל להביא עצמו לידי ביטוי בזמן התחרות, אבל גם הרבה לפני. התלמידים מבצעים סימולציות ומקבלים כלים להתמודד בזמן האימונים".

     

    אשש מחדדת, כי משתמשים בטכניקות שכולם מכירים: "נשימות, הרפיית שרירים, יכולת להציב מטרות, וטכניקות של דיבור עצמי, רוטינות טרום ביצוע, אימון תחרותי ועוד. התורה נבנית תוך כדי תנועה, ביחד עם התלמידים, כאשר אנו לומדים אותם ומתאימים את התחום אליהם במטרה לאפשר להם ביצוע אופטימאלי, הנאה וחוויה משמעותית, וייצוג של מדינת ישראל על הצד הטוב ביותר".

     

     

    בשיתוף מדעני העתיד

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מרכז מדעני העתיד
    "גם תלמידים מצטיינים צריכים להתאמץ"
    צילום: מרכז מדעני העתיד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים