yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: אמיר חרודי
    7 לילות • 02.07.2019
    הנועם החדשה
    בגיל 18 לנועם קלינשטיין יש סינגל שני וגם תשובות מוכנות למי שמציק לה על זה שהיא הבת של רמי וריטה. בראיון ראשון היא מסבירה למה היא לא מתכוונת לעבור בבמות המלחיצות של תוכניות ריאליטי ומגלה אם היא מתכוונת להוציא דואט עם אמא, כמו שעשתה אחותה הגדולה משי
    רז שכניק | צילום: אמיר חרודי

    נועם קלינשטיין לא זוכרת הופעה מסוימת של אמא ריטה או של אבא רמי או של האחות משי. "זה לא יכול להיות משהו נקודתי, כי נולדתי לתוך זה. אני רק זוכרת במדויק שכל הסאונדמנים בהופעות אמרו לי, 'אל תדרכי על הכבלים' כי הייתי קטנה והם לא רצו שאפול. מה שאנשים לוקחים כמשהו שאולי מאוד לא נורמטיבי, אני לוקחת כחיים הרגילים שלי. המוזיקה הייתה שם יום־יום מאמא ואבא, אז לגמרי גדלתי לתוך זה. אפשר לומר שדי עבד לשניהם, לא?"

     

    היא בת 18 וחצי, לפני גיוס. מאחוריה כבר סינגל אחד, 'הנה הוא חוזר', ועכשיו יוצא השני, 'באשמתך', וגם הופעה בדרך, ביום חמישי הקרוב בתיאטרון תמונע בתל־אביב, מה שאומר שנועם קלינשטיין, הבת הקטנה של ריטה ורמי ואחות למשי, לוקחת כיוון ברור: קריירה מוזיקלית, כיוצרת־זמרת, על פסנתר שהיא מנגנת עליו בהופעה. וכששומעים את החומרים זה ברור - הכישרון שם, בהחלט.

     

    אני לא רוצה להלחיץ בתחילת הדרך, אבל את יודעת מה השם שלך אומר, יותר ציפיות.

     

    "אני לא חושבת על אילו ציפיות מטורפות יש ממני. בעיניי זה פשוט לשיר את השירים שלי ולכתוב מוזיקה. זה יותר מה שבא לי לעשות מאשר ציפיות כלשהן שאני רוצה לעמוד בהן".

     

    אבל ברור לך שתהיי יותר תחת זכוכית מגדלת.

     

    "לא. ברור לי שכולם רוצים בטובתי ורוצים שאעמוד באיזשהו מדד של מדהימות שבני המשפחה שלי, בעיניי, עומדים בו, ואני הכי גאה בהם. אני חושבת שמה שבסופו של דבר אעשה זה להביא את עצמי ושאנשים ייהנו מהשירה ומהמוזיקה שלי - וזה יותר מעניין אותי מהציפיות. יש לחץ טבעי של כמה אנשים יאהבו את השיר. בסינגל הקודם הצליח לי. עכשיו אני עוד פעם בסוג של לחץ".

     

    מה אומרים ההורים על כל זה?

     

    "אני מסכימה שזו דרך מאוד מסובכת ומאוד ארוכה, כמו שאמא חושבת וכמו שאבא חושב, אבל אני לא חושבת שיש לי ברירה, וגם אמא או אבא לא חושבים שיש לי ברירה. זה משהו שבחר בי. לא ראיתי את ההורים שלי עושים מוזיקה ואמרתי לעצמי, 'זה נחמד, אולי אעשה גם'. אני רואה הכל, אני לגמרי יודעת באיזה עולם אני חיה, ולא צריכה שיסבירו לי כמה המוזיקה היא עולם מסובך. ככל שמתבגרים רואים את כל הצדדים. ברור שאני לוקחת מהם הרבה השראה, והרבה חום ואהבה. איזה כיף שכל זה עדיין עובד להם".

     

    מתייעצת?

     

    "אני עדיין מנסה למצוא את האיזון בין להתייעץ איתם לבין להיות חופשייה וללכת עם אינטואיציות ועם טעמים שבאים ממני".

     

    ומשי?

     

    "חיים שלי. אני הולכת גם אליה כדי לשאול. אין מפרגנת ממנה. ואין לכם מושג עוד עד כמה היא מוכשרת. כאחות קטנה ספגתי את המוזיקה של משי, ולאט־לאט התכווננתי למוזיקה שאני יותר מתחברת אליה, בעיקר זמרות יוצרות שמנגנות, רג'ינה ספקטור, פיונה אפל, טורי איימוס, נינה סימון. אני עדיין כל הזמן חוזרת אליהן, סוג של מודל".

     

     

    × × ×

     

    את הצעדים הראשונים עשתה כבר בגיל שש. "התחלתי ללמוד לנגן פסנתר קלאסי בכיתה א' ודי מהר אמרתי שבא לי להפסיק. היה לי קשה ללמוד תווים, הסתמכתי יותר על השמיעה. בכיתה ג' ההורים קיבלו המלצה למורה מהממת ומאז למדתי אצלה עד י"א".

     

    לשירה הגיעה בגיל מאוחר יותר. "רציתי בכלל להיות רקדנית או שחקנית במשך די הרבה זמן. ולמדתי ריקוד עד גיל 16, בעיקר מחול מודרני, אבל לדעתי לא הייתי טובה מספיק".

     

    בגיל 14 סימנה את הדרך, מיקרופון, במה, שירה. "נרשמתי לסדנה של בית הספר רימון, והרגשתי שזה פשוט מה שאני אמורה לעשות בחיים. לא הייתה הצהרה מסוימת שלי, אבל ידעתי שאני רוצה להיות זמרת. התחלתי מאוד להתעניין בלשיר, להקליט, לנגן. פתאום רציתי שיהיה לי מחשב ומיקרופון כדי שאוכל להקליט את החומרים שלי. באותו קיץ הייתי נכנסת שעות לחדר ומקליטה".

     

    מתי התחלת לכתוב?

     

    "בגיל חמש, דברים שעוברים לילדה בראש, אבל שירים של ממש בגיל 13, אחד מהם אני מבצעת בהופעה והוא עדיין מאוד רלוונטי לי. יש לי כבר עשרות שירים שכתובים ומולחנים. לכולם הקלטתי סקיצות".

     

    על מה מספר השיר החדש, 'באשמתך'?

     

    "אני כותבת על דברים מאוד אישיים, אוהבת להתאהב, שירים של מתבגרת טיפוסית. זה אולי נראה מוזר שנערה בת 18 כותבת על כל כך הרבה התאהבויות ואהבות, אבל אם חושבים על זה יותר לעומק, זה לא כזה מוזר. כי ככל שאתה מתבגר יותר קל לך לבחור מה טוב בשבילך גם בנושא הזה. אתה עובר דרך".

     

    בהופעה מלווים אותה חבריה ממגמת המוזיקה בתיכון אלון, וקלינשטיין מנגנת כאמור על פסנתר וגם על לופר ("בזכות נטע"). היא מבצעת 11 שירים מקוריים ומעט קאברים, "אחד לרג'ינה ספקטור, אולי אחד של סיה, יש גם אחד של אליסיה קארה".

     

    קאברים לשירים של ריטה או רמי?

     

    "עדיין לא. לא מתחברת למוזיקה הזו. סתם, סתם. אני צוחקת".

     

    באחרונה התקבלה ללהקה צבאית. "אני עדיין לא יודעת באיזו להקה אשרת. אני מתגייסת באוקטובר. קצת בלחץ מהטירונות. לא לחזור הביתה, כל יום לישון מחוץ לבית, מלחיץ במידה מסוימת".

     

    כמעט כמו להיות הבת של ריטה ורמי ולצאת לקריירת סולו.

     

    "כן, אה? אז פשוט עושים את זה ולא חושבים יותר מדי".

     

    עד כמה באמת מציקים לך עם זה, כמוני עכשיו?

     

    "אני מתחילה לפתח לזה איזשהו הומור. שואלים אותי הרבה למשל, 'אז איך זה לגדול בבית מוזיקלי' ואני עונה שאני קמה כל בוקר ושרים לי אופרה בשלושה קולות".

     

    תוכנית ריאליטי זה משהו שיכול לקרוץ לך?

     

    "בא לי ללכת בדרך הקשה, לאסוף קהל, להתחיל בהופעות קטנות ולאט־לאט לכבוש אנשים. במות גדולות או תוכניות כאלה יכולות להיות נורא מלחיצות, הגודל הזה בשלב כזה של החיים".

     

    משי עשתה דואט עם ריטה. זה משהו בתכנון?

     

    "זה משהו שמאוד זרם להן ממקום שלא תוכנן. שיתוף פעולה כזה צריך לבוא רק בזרימה, כמו שזה קרה בדואט שלהן, שמאוד יפה בעיניי. יצא לי להופיע פה ושם עם אבא ואמא, ובכל פעם זו הייתה חוויה מהממת. בכל זאת, שירים הכי טובים בארץ לא?"

     

    razs@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 02.07.19 , 18:46
    yed660100