שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "עוצרים אותנו על שטויות, עושים לנו דברים שבחיים לא היו עושים"
    מאז מותו של סלומון טקה מירי שוטר בקריית חיים, הגיעו שלל עדויות המלמדות על התנהלות בעייתית של שוטרי תחנת זבולון - האשמות שווא, פרופיילינג, עיכוב קטינים, מעצרים ויחס לא חוקי, אלימות ועוד. פעם אחר פעם, נטען, מופנה היחס הזה רק כלפי יוצאי אתיופיה. המשטרה: חל שיפור

    דוד, צעיר מקהילת יוצאי אתיופיה, ישב על ספסל ליד בית הספר שלו בקריות עם שלושה חברים, כאשר לפתע ניגש אליהם שוטר. לטענתו, מבין הארבעה השוטר בחר בו ובאחד מחבריו וביקש מהם תעודות זהות. המשותף לשניהם: צבע העור. שחור.

     

    "די ברור שהוא סימן דווקא אותנו, בגלל צבע העור שלנו", טוען דוד. "הוא דרש תעודות זהות ושאל מה אנחנו עושים שם. רק אותנו, השחורים. החברים האחרים לא עניינו אותו. רציתי לומר לו משהו, אבל ידעתי שאחטוף אז העדפתי לסתום את הפה".

     

     

    הפגנת יוצאי אתיופיה בעזריאלי (צילום: שאול גולן)
    (צילום: שאול גולן)

    התקהלות מול תחנת משטרת זבולון לאחר הירי בצעיר ממוצא אתיופי בקריית חיים (צילום: ליאור אל-חי)
    התקהלות של יוצאי אתיופיה מול משטרת זבולון לאחר הירי בסולומון טקה(צילום: ליאור אל-חי)

    הפגנת יוצאי אתיופיה משטרת זבולון  (צילום: אביהו שפירא)
    (צילום: אביהו שפירא)
    הוא סתם את הפה, אבל לדבריו זה לא הועיל. "לחבר שלי ‑ לא הייתה עליו תעודת זהות, והוא אמר לו את זה", ממשיך דוד ומתאר. "אז השוטר דחף אותו, אמר לו 'אתה משקר' ודרש ממנו להתלוות אליו. סתם ככה, כי הוא יכול. החבר הרים טלפון לאחיו, שירד עם הארנק ותעודת הזהות שלו והסיפור נגמר בזה. היינו מגישים תלונה נגד השוטר על הדחיפה האלימה, אבל אנחנו יודעים מה יקרה. החברים של השוטר הזה ירדפו אותנו ויאשימו אותנו שאנחנו עבריינים, ובתי המשפט בטח יאמינו לשוטר ועוד יכניסו אותנו לכלא סתם והלכו לנו החיים".

     

    דוד יודע היטב על מה הוא מדבר. רק אתמול זומן לעדות במשטרה צעיר בן 15 שהיה עד לירי בסלומון טקה ז"ל. לדברי הצעיר ואביו, השיחה במשטרה הייתה תוקפנית, והשוטרים האשימו אותו בהתפרעות לפני כמה שבועות. כלומר, מלכתחילה הם כבר רומזים לו שעלול להיות מחיר לעדות שלו נגד השוטר היורה, שיש לו מה להפסיד. מה אמור נער בן 15 לעשות במקרה כזה? איך הוא, נער שחור בן 15, אמור להתמודד מול אנשי החוק?

     

     

    את המציאות הזו שמתאר דוד, מכיר כל צעיר יוצא אתיופיה באזור הקריות. במקרה או שלא, פעם אחר פעם עולה שמה של תחנת משטרת זבולון ככזו שבה מתויגים יוצאי אתיופיה כעבריינים, וכזו ששוטריה נוהגים כלפיהם בגזענות ומפלים אותם לרעה.

     

    "מזהה בשחורים איום"

    מאז מותו של סלומון, הגיעו לידינו שלל עדויות על התנהלות המשטרה באזור. ייתכן שהדבר קורה באזורים נוספים שבהם יש ריכוזים של קהילת יוצאי אתיופיה, או קהילות מוחלשות אחרות, אך העדויות שקיבלנו מתמקדות בתחנה המדוברת. עורכי דין, צעירים מהקהילה האתיופית וגם אנשי המערכת, מעידים כי משהו שם לא מתנהל כשורה, ביחס שבין השוטרים לבין הצעירים בני העדה.

     

    "אם שוטר מרגיש מאוים על ידי בחור בן 19, יש לזה רקע קודם", אומר בכיר במשטרה לשעבר. "זה אומר שהשוטר הזה מזהה באנשים שחורים איום, באופן טבעי. זה אומר שאצלו בראש יש איזה גזען סמוי, שמבחינתו כל אתיופי הוא איום אפשרי. שוטרים כאלה, שלא מכירים ולא מבינים את הקהילה, מרשים לעצמם לפנות לנערים ולבצע להם תשאול באמצע הרחוב, סתם ככה כי הם 'חשודים'. נראה לך שהם היו עושים משהו כזה בהרצליה?"

     

      (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

      (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    מה זה בעצם אומר, שיטור יתר? "זה אומר שמעכבים אותנו על שטויות, שמסמנים אותנו, שמדברים אלינו בגסות ובאלימות", אומר דוד. "זה אומר שהם מסוגלים לעצור ילד כי הוא לקח מסטיק מהסופר, משהו שבחיים לא היו עושים לאדם לבן. זה אומר שהם יקפיצו כוחות כדי לעצור נער שדילג מעל גדר לבית של עצמו. זה אומר שאם שני נערים רבים סתם, בקטנה, ואחד מהם שחור, הם יבואו ויעצרו את השחור".

     

    עו"ד ענת מיסד-כנען, הסנגורית הציבורית המחוזית במחוז חיפה, טוענת כי מי שגדל בשכונות שתחנת זבולון מטפלת בהם, כמעט אין סיכוי שיעבור את חייו ללא היתקלות עם המשטרה. "המציאות היא שאם מבוצעת עבירה כלשהי על ידי יוצאי אתיופיה, שוטרים הולכים ומעכבים נערים רק בגלל שהם היו בסביבה והם יוצאי אתיופיה", היא אומרת, ומבקשת לא להתייחס ספציפית לפרשת הריגתו של סלומון טקה.

     

    "זה לא שהם דומים באיזשהו מאפיין, או שיש גורם נוסף לחשד. אם הבן שלי היה מסתובב ביישוב שבו אני גרה ובדיוק היה נפרץ בית על ידי גבר או נער לבן, לא היו מעכבים אותו רק בגלל שגם הוא נער לבן. אבל הנערים האלה באופן שיטתי ומביך חשודים בביצוע עבירות רק בגלל שהם יוצאי אתיופיה, ובוצעה עבירה על ידי יוצא אתיופיה".

      (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

      (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    בהיתקלויות הללו, היא מרחיבה, השוטרים ניגשים לנערים כדי לעכב אותם, מבצעים חיפושים ודורשים מהם לרוקן את הכיסים. שוב, לא חשודים, חלילה, אלא רק נערים בצבע עור מסוים. "זה לא חוקי", היא מבהירה. "מותר לבצע את המעשים האלה רק כשיש חשד סביר לביצוע עבירה או שהאדם נתן את ההסכמה שלו.

     

    "מבחינה משפטית זה לא תקין. הם ניגשים, מעכבים, עורכים חיפושים, עורכים חיפושים בעירום, שזו חוויה מאוד טראומטית ללא שום הצדקה, ואז אם יש איזושהי התקוממות שהיא הרבה פעמים לגיטימית, אנחנו נתקלים באסקלציות שמעמיקות את ההסתבכות. מרגע שיש היתקלות מיותרת, הדרך לאסקלציה מהירה".

     

    מכאן, הדברים כבר מתנהלים כמעט מעצמם. נער עובר חיפוש משפיל, על לא עוול בכפו. הוא מתעצבן, ואז כבר יש חשד אמיתי - "התנגדות לעיכוב". "בשלב הזה עוצרים אותו, ואז כבר יש לו תיק, ומיד באירוע הבא שסתם מעכבים אותו, כבר יש לו עבר פלילי", היא ממשיכה. "כלומר ההיתקלויות הללו מכניסות את הנערים מגיל מאוד צעיר עמוק לעולם הפלילי, סתם ככה. זה תיוג גזעני. אני לא טוענת שזה נעשה באופן מודע, אבל זו המציאות".

      (צילום: רויטרס)
    "אם תתבטא בצורה חריפה - פותחים לך תיק על איומים"(צילום: רויטרס)

    מיסד-כנען נותנת דוגמה. "אם אתה ברגע של תסכול וכעס כלפי היחס אליך, מתבטא בצורה חריפה - פותחים לך תיק על איומים. אם אני הייתי מתבטאת בצורה חריפה במשרד ממשלתי כלשהו, היו מזהירים אותי שאם לא אירגע, יוציאו אותי. אצל הנערים כאן זה לא קיים. ישר מזמינים אבטחה, משטרה ופותחים תיק, והופ - אתה נכנס למעגל שרק יסבך אותך יותר בהמשך".

     

    מקרה אחד מקומם במיוחד, מספרת עו"ד מיסד-כנען, אירע לה עם נער יוצא אתיופיה בן 14. "זה היה נער עם לקות שכלית שניסה לקחת בגד מחנות", היא מתארת. "עצרו אותו ללילה, בבית מעצר קישון. אין סיכוי שילד במצבו אבל מרקע שונה היה מוצא את עצמו באותו סרט. הפרו שם כל זכות אפשרית - לא איפשרו להורים שלו להיות בחקירה, עיכבו אותו לחמש שעות, הושיבו אותו על ספסל אזוק. בן 14 עם לקות שכלית. אנחנו רואים את זה כתופעה ספציפית באזור הזה".

     

    "עוברים צד כשרואים משטרה"

    י', בן 15, ממרכז הנוער קריית חיים, לא הופתע מהאירועים האחרונים. "אנחנו רגילים", הוא אומר. "פעם אחת ישבתי לבד בפארק ציבורי ושוטר ניגש אליי ושאל למה אני מפריע, אמר ששמע שעשיתי בעיות. סתם בא לבדוק אותי.

     

    "במקרה אחר, בשעה מאוחרת, חבר ואני רצנו הביתה כדי שההורים לא יכעסו עלינו. שוטר תפס אותנו בדרך, עצר אותנו והתחיל לשאול, 'מה יש לכם בכיסים ובנעליים? למה אתם רצים? גנבתם משהו?' בעוד מקרה הלכנו לבני עקיבא, וניידת עצרה אותנו והתחילה לקחת מאיתנו פרטים אישיים. ניסיתי לשכנע אותם לא להתקשר להורים שלי. בכל הסיפורים האלה סתם נטפלו אלינו בלי סיבה, רק בגלל צבע העור שלנו".

    הפגנת יוצאי אתיופיה משטרת זבולון  (צילום: אביהו שפירא)
    "שוטר ניגש אליי ושאל - למה אתה מפריע?" שוטרים ליד משטרת זבולון(צילום: אביהו שפירא)

    שוטר שנפגע בתחנת זבולון ()
    קצין משטרה שנפגע בהפגנות

    חברו למרכז, בן 14, מוסיף: "כמה פעמים שוטרים סתם הציקו לי. הייתי במטרונית והיו שם פקחים ושוטרים. הם בדקו כמה אנשים. אלה מהם שהיו בצבע עור לבן ולא שילמו קיבלו אזהרה. לעומת זאת חבר שלי ואני, שנינו אתיופים, התקשרו להורים שלנו ונתנו לנו דוח. במקרה אחר ישבנו בפארק בקריית־ים בערב, והגיעה ניידת. היו שם בערך 20 ילדים, ואנחנו היינו ארבעה אתיופים בצד.

     

    "פתאום ניגשו אלינו, שאלו איפה היינו לפני חצי שעה והאשימו אותנו שביצענו שוד במכולת. לקחו אותנו, ורק אחרי שבדקו במצלמות אבטחה התגלה שאת השוד לא ביצעו אתיופים. אחרי שהחזירו אותנו אפילו לא התנצלו. מתייחסים אלינו ככה כי אנחנו אתיופים. יש לנו חברים לבנים, ודברים שקורים לנו אף פעם לא קורים להם. יש לנו חברים שרואים משטרה ועוברים לצד השני של הרחוב. ילדים אתיופים רואים שוטרים ובורחים למרות שהם לא עשו כלום, יודעים שיתפרו להם תיק. ההורים שלנו עלו ברגל לארץ ישראל ובסוף זה היחס שאנחנו מקבלים מהמדינה".

     

      (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    ניפוץ ניידת שמטרה בנתניה  במהלך ההפגנות של יוצאי אתיופיה (צילום: יאיר שגיא)
    (צילום: יאיר שגיא)

    עו"ד אורית בר-לוי, מרכזת תוכנית ההסברה והמניעה לבני נוער בסנגוריה הציבורית במחוז חיפה, מייצגת לא פעם קטינים שנפגעים מהתנהלות תחנת זבולון. במקביל, היא מגיעה עם אנשיה בהתנדבות לבתי ספר, כדי להעביר הרצאות שמטרתן להסביר על סוגי התנהגויות מסכנות ולא נורמטיביות, שלעיתים נראות לנערים כמעשי קונדס.

     

    "אנחנו מגלים צורך ייחודי בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה להנגיש להם את המידע, והתחלנו להגיע אליהם למרכזים לא פורמליים כדי להסביר להם מה הזכויות שלהם כשהם נתקלים בשוטר שרוצה לעשות עליהם פתאום חיפוש או לקחת אותם לחקירה, מה הזכויות שלהם בחקירה. הם לא יודעים את זה והרבה פעמים זה לא מוצג בפניהם, או מוצג בפניהם בצורה שהם לא יכולים להבין".

     

    לדבריה, "הם מאוד חשדניים כלפי גורמי החוק מתוך ניסיון החיים. כשקטין אומר לי שהוא יושב עם חברים שלו על ספסל אחר הצהריים או בערב ויש כמה ילדים אתיופים וכמה ילדים לבנים, והשוטר ניגש רק לילדים האתיופים בלי סיבה ומבקש לברר את הזהות שלהם ולרוקן להם את הכיסים, ברור שהם יהיו חשדניים וחסרי אמון".

    הפגנת העדה האתיופית בירושלים (צילום: AFP)
    "הבן הלוחם יצא לאחר שהחליף מדים, ושוטרים ביקשו ממנו בלי סיבה תעודת זהות"(צילום: AFP)

    הפגנת העדה האתיופית בירושלים (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    אמא לחייל, תושב הקריות: "לפני איזה זמן בני הלוחם חזר מהצבא לסוף שבוע, החליף את המדים וירד לזרוק את הזבל. פתאום ברחוב יצאו לכיוונו שני שוטרים מהניידת, בלי שום סיבה ביקשו תעודת זהות. הם דיברו אליו לא יפה, והתחילו לשאול שאלות כמו 'למה אתה מסתובב פה?' 'מה אתה עושה?' הוא סיפר להם שהוא חייל וחזר עכשיו מהצבא והם לא האמינו לו והתחילו לתחקר אותו. באיזו יחידה הוא משרת, כמה זמן. מה הוא עושה. ממש נטפלו אליו בלי שום סיבה".

     

    מלכה דניאל דוק, מנהלת עמותת "היווט", מוסיפה: "בני נוער מהעדה סובלים מחוסר ביטחון מהמערכת ומהמשטרה. במרכז הנוער בקריית-ים אנחנו מנסים לתת להם את המקום הבטוח שבו הם יוכלו להרגיש בבית. הרבה נערים מספרים שברגע שהמרכז סגור והם מתחילים להסתובב ברחובות, המשטרה מתחילה להציק להם ולהיטפל אליהם. צר לנו על ההתנהגות של המשטרה כלפי האוכלוסייה הזו. זה מקומם".

     

    הפגנה יוצאי אתיופיה בעזריאלי (צילום: מושיק שמע)
    הפגנה יוצאי אתיופיה בעזריאלי(צילום: מושיק שמע)

    הפגנה יוצאי אתיופיה בעזריאלי (צילום: מושיק שמע)
    הפגנה יוצאי אתיופיה בעזריאלי(צילום: מושיק שמע)

    היא הוסיפה כי "ב-31 באוגוסט סוגרים לנו את המרכז ואנחנו מפחדים מה יעלה בגורלם של כל בני הנוער פה. גם הם מפחדים שהם ייאלצו להסתובב סתם ברחובות שבהם הם לא מרגישים בטוחים".

     

    מרכז הנוער פועל בשיתוף עיריית קריית-ים ועמותת "היווט" יותר מעשור והוא יושב בלב ליבה של שכונת יוצאי אתיופיה בקריית-ים. המרכז הזה מהווה סוג של בית שני של בני הנוער ויש שם מדריכים ומתנדבים שבאים להיות איתם וללוות אותם.

     

    ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "לצערנו לא הובאו בפנינו מקרים קונקרטיים עליהם נסמכת הידיעה, אך מה שבטוח כי מדובר בהכללות פסולות של עשרות שוטרי תחנת משטרה מסורים, המשרתים נאמנה את כל אזרחיה ומספקים להם שירותי משטרה מגוונים ושוויונים ללא קשר למוצא, דת או צבע עור.

     

    "אכיפת החוק ושמירת הסדר היא משימתה המרכזית של המשטרה ואף אדם אינו עומד מעל החוק. בהתאם לחוק לשוטרים יש סמכות לשימוש בכוח במקרים המתאימים, וכל חריגה נבדקת ומטופלת בהתאם. מהנתונים שבידינו עולה תמונה שונה לחלוטין בכל הנוגע לקהילת יוצאי אתיופיה. בשנה החולפת חלה ירידה של 21% בכמות המעצרים וירידה של 15% בכמות התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום, לעומת שנת 2015, שלאחריה המשטרה החלה במימוש תוכנית פעולה מיוחדת".

     

    עוד נמסר כי "בעוד בקרב האוכלוסייה בישראל חלה עלייה בכמות התיקים, בקרב יוצאי אתיופיה חלה ירידה של 10%. תוצאות אלה הושגו בזכות פעולות חשובות שביצעה המשטרה באופן יזום, בהן מענה לסוגיית שיטור היתר, סגירת עשרות תיקים פליליים לנוער יוצאי אתיופיה, קיום של דיאלוג קבוע מול מנהיגים מן הקהילה ועוד. נמשיך לפעול במרץ יחד עם נציגי העדה, על מנת להגביר את האמון בקרב יוצאי אתיופיה ולספק שירות וביטחון מיטביים לכל אזרחי ישראל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים