שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הוא מעולם לא אהב אותך, תתקדמי
    אבל את אף פעם לא תאהבי ככה שוב, הקולות בראשי הדהדו. כל זוגיות עם כל אחד אחר תהיה פשרה. לפתע התברר לי שהחיים שלי הפכו חסרי כל טעם, כמו מרק דלוח ופושר באמצע הסתיו

    הילה דניאל (צילום: סלפי)
    הילה דניאל(צילום: סלפי)

    בדיוק נכנסתי למקלחת לשטוף מעליי את היום. כל החיים שלי חלפו לנגד עיניי, סרט שלם שבו ביום מן הימים אני נמצאת בזוגיות אחרת, עם גבר אחר ואפילו ילד משותף. זה היה בלתי נסבל לדמיין עתיד עם מישהו אחר שהוא לא האקס שאני עדיין אוהבת. הוא מעולם לא אהב אותך, אמרתי לעצמי. תתקדמי, זה נגמר, אין מנוס אלא להתחיל מחדש. אבל את אף פעם לא תאהבי ככה שוב, הקולות בראשי הדהדו. כל זוגיות עם כל אחד אחר תהיה פשרה.

     

    המטרה: להפסיק להשוות בחורים לאקס

    איתך אני לא יכול להתקדם. את גרושה פלוס

     

    לפתע התברר לי שהחיים שלי הפכו חסרי כל טעם, כמו מרק דלוח ופושר באמצע הסתיו. נדמה היה לי שהגהנום הגיח לביקור, ובחר להתנחל בדירתי. אבל מים זורמים הם כנראה מרפא טוב לנפש, ושעה שהם שטפו את שאריות הסבון מגופי, הצלחתי לשנייה בודדה להסתכל על המחשבות שלי מהצד, והבנתי שאני מאכילה את עצמי בגיבוב של שטויות, מחטטת בפצעים ומקיזה מהם עוד ועוד דם, מזוכיסטית שאני.

     

    האמת היא שאין לי שמץ של מושג מה יכול לקרות, וברור לי שהכול אפשרי. החיים כבר הוכיחו לי יותר מפעם אחת שהמציאות חזקה יותר מכל דמיון. אם לפני כמה שנים למשל היו אומרים לי שמתישהו תהיה לי מערכת יחסית חברית עם הגרוש שלי, לא הייתי מאמינה. עד לא מזמן זה היה תסריט נחשק אך בדיוני. גם לא הייתי מאמינה שיבוא יום שבו לא אצטרך להעמיס על עצמי שכבות של מייק-אפ ואיפור רק כדי להרגיש יפה, או שאהיה מאושרת בגוף שלי, גם אם הוא לא רק עור ועצמות. 

     

    לפתע הרגשתי איך המים מנקים אותי מבפנים, שוטפים ממני לא רק את לכלוך היומיום, הכלור מהבריכה ששחיתי בה שעה קודם ואגלי הזיעה שהצטברו מהחום, אלא גם ובעיקר את הסבל הזה שהתבוססתי בו שעות ארוכות. הבנתי שאם המציאות היא מצב נתון, הדרך היחידה שבה אני יכולה להקל במעט על ההרגשה שלי היא לבחור את המחשבות. מיד ניגשתי למשימה וכמו בלחיצה על מתג, התחלתי לכבות אחת-אחת את המחשבות המכאיבות, המקטינות והמסרסות שבראשי. הרגשתי איך כמו במטה של קסם מתחיל להידלק בי אור. במקום החושך שהציף אותי התחלתי להתמלא תקווה ואיתה גם באה תחושה טובה של הקלה.

    שרה במקלחת (אילוסטרציה: Shutterstock)
    לנקות את המחשבות ולהתחיל מחדש(אילוסטרציה: Shutterstock)
     

    נדמה לי שמצאתי את הסוד לאיך מרפאים לב שבור (ולמרבה הפלא, זה לא ריבאונד). נזכרתי שאני מאמינה שאם משהו צריך לקרות - הוא יקרה. אם מישהו מיועד לי - הוא יהיה שלי, ואם הוא לא שלי – כנראה שיש לזה סיבה טובה. כך או כך, ברור לי שזה תהליך שעליי לעבור, וכמו בכל תהליך אין פתרונות בזק וגם לב שבור לא נרפה ברגע אחד של הארה במקלחת. נדרש לי מסע החלמה עד לריפוי המושלם, נחישות והתמדה באמונה, אבל זה תמיד מתחיל ברגע אחד של בחירה להתמסר לדרך, גם אם לא ידוע לאן היא מובילה ומה מחכה לי בסופה.

     

    "שתלכי תמיד בדרך השושנים ולא בדרך הקוצים", איחלה לי בתי ביום ההולדת האחרון. הדרך היא אותה דרך, אבל אפשר לעבור אותה בכאב וסבל או בקבלה ואהבה. בחרתי באהבה והחלטתי להתמסר למה שיבוא, מתוך הבנה שהכל מדויק ואם להוסיף עוד קלישאה – אז הכל לטובה. ברור לי שגם אם התמונה שאני מציירת לעצמי בראשי פחות מציאותית, הרבה יותר קל להסתכל על החיים כמו מבעד לפילטר לולי בסמרטפון שלי. זה בוודאי עדיף על ראיית המציאות בצבעים של שחור ולבן.

     

    בחלוף שבוע מאותה המקלחת, הזדמנתי במפתיע להופעה של שלמה ארצי. כבר באקורד הראשון של "שינויי מזל האוויר" הבנתי שחרף האופטימיות שהתעטפתי בה, בפועל הפצע עדיין שורף ופתוח, ושזו היה טעות מדרגה ראשונה להגיע להופעה עם לב סדוק, ממש כמו להיכנס לים המלח עם חתכים. "זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה ישתחרר", המילים שלו נכנסו לי בין השברים, והתקלחתי שוב, הפעם בדמעות של עצמי. ברור לי שכולם חווים שברון לב, ואף על פי שזה מרגיש כמו מוות, זה בעצם חלק מלהיות בחיים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים