שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הווייז של המדוזות
    הכירו את "מדוזות בעם", אפליקציה חדשה שתעזור לכם להימנע ממפגש צורב עם חוטית נודדת בחוף הים וגם לסייע למחקר מדעי מרתק וחשוב

     

     

    מדוזות בעם    (צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)

    מדוזות בעם    (צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    רבים מאיתנו למדו מה צריך לעשות במקרה של עקיצת מדוזה מצפייה בפרק של הסדרה "חברים", שבו צ'נדלר משתין על מוניקה אחרי שנעקצה על ידי מדוזה, כדי לעזור לה להתגבר על הצריבה. משום מה העובדה שדווקא ג'ואי, מכל הקאסט, הוא זה שהציע את הפתרון המבריק, מעולם לא עוררה ספק באמינותו, אלא רק חיזקה את אמונתנו שיום אחד גם אנחנו נהיה מוכנים להשתין על חבר טוב אחרי מפגש עם מדוזה.

     

    להורדת האפליקציה (רק באנדרואיד)

    לאתר המדוזות בישראל

     

    הטיפול המוזהב בצריבת המדוזות הוא רק אחד מחצאי אמיתות ואי דיוקים שנקשרו בשמה של בעל החיים הייחודי הזה, אימת המתרחצים בחודשי הקיץ. "למעשה, חומציותו של שתן אנושי לרוב אינה מספיקה על מנת לסתור את הארס והשטיפה במי ים עדיפה. אם נותרו זרועות ציד על העור יש להסירן בזהירות. אין לשפשף את העור הנגוע בחול או לשטוף במים מתוקים", מסביר ד״ר דור אדליסט, אקולוג ימי וחוקר מדוזות מאוניברסיטת חיפה.

     

    אדליסט חוקר מדוזות כבר יותר מעשור, אך הפרכת השם הרע שדבק במדוזות היא רק אחת הסיבות שהובילו אותו לפיתוח האפליקציה החדשה "מדוזות בעם", שהושקה בדיוק בזמן לקראת הקיץ ולקראת הגעתו לחופי ישראל של נחיל מדוזות באורך של כמה עשרות עד מאות קילומטרים. רוב המדוזות בנחיל הזה הן מהמין חוטית נודדת (מין פולש שמקורו באוקיינוס ההודי וככל הנראה הגיע למזרח הים התיכון דרך תעלת סואץ), שצריבתן כואבת - אך לא קטלנית.

     

    עוד כתבות ב"זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה "

    בתי הקברות הפיראטיים למכוניות שמזהמים את הגליל

    שוטרים וחיילים עם חום גבוה

    האויב החדש של איירון מן

       

    מדוזה בחוף הים. ארכיון (צילום: ג'ורג' גינסברג) (צילום: ג'ורג' גינסברג)
    מדוזה בחוף הים. ארכיון(צילום: ג'ורג' גינסברג)

     

    מדוזות הן למעשה בעיקר מים, כ-95 אחוז ליתר דיוק. הן חסרות דם זורם, לב פועם או מערכת עצבים מרכזית , אבל יש להן מערכת עצבים היקפית והן מסוגלות לאתר ריח במים, לזהות אור וחושך ולהגיב לגירויים נוספים. באופן מאוד פשטני, מדוזות הן פחות או יותר סוג של ג'לי, וממש לא סוג דג - כפי שמרמז שמן הנפוץ באנגלית. אבל הצמצום באיברים חיוניים והחזות הרכה אינם מעידים בהכרח על יכולותיהן המדהימות של מדוזות מסוימות. אחת המסקרנות שבהן היא ה"מדוזה האלמותית" (Turritopsis dohrnii), מעין גרסת בנג'מין באטן של מים מלוחים.

     

    בבגרותה, כאשר היא חווה הרעבה או נזק פיזי, מסוגלת המדוזה הקטנה הזו (ששייכת למחלקת ההידרתים, בניגוד לרוב המדוזות שמוכרות לנו ששייכות למחלקת מדוזות הסוכך הסכיפוזואה Scyphozoa), לחגוג ימי הולדת ברוורס, ולהפוך ל"צעירה יותר" באמצעות השתנות ממדוזה בוגרת מינית בחזרה לפוליפ (השלב הישיב והא-מיני בחיי המדוזה). שלא כמו המקבילה הקולנועית שלה, המדוזה הזו יכולה לחזור על תהליך זה שוב ושוב, לגדול ולהתכווץ חזרה פעמים רבות.

    מדוזות בתחנת הכוח באשקלון (צילום: יוסי וייס, חברת החשמל)
    מדוזות השבוע בתחנת הכוח באשקלון(צילום: יוסי וייס, חברת החשמל)

     

    למרבה הצער, המדוזה בעלת "חיי הנצח" שמקורה באוקיינוס השקט ונפוצה כיום כמין פולש גם במערב הים התיכון לחופי ספרד ואיטליה, איננה נפוצה במזרח הים התיכון, ובמקומה זכינו בחוטית הנודדת, שהיא המדוזה הנפוצה ביותר בחופינו וזאת שהפכה לסיוט הרטוב והצורב של הרוחצים במים. ככל הנראה החוטית נדדה אל הים התיכון מהאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ, אם כי נדירות התצפיות שלה מחוץ לים התיכון. כיום היא נפוצה לאורך חופי הלבנט, ממצרים ועד טורקיה ולאחרונה התפשטה עד לתוניסיה ולסרדיניה. לחוטית זרועות ציד דקיקות המעוטרות בתאים צורבים, שמפגש עימם אמנם אינו נעים, אך בהחלט אינו קטלני, כפי שמפגש עם מדוזות ארסיות מסוימות עלול להיות.

     

    "מבחינת מיתוג, מה שעשינו לתדמית השלילית של הכרישים עם הסרט 'מלתעות' הוא כאין אפס למה שנעשה היום למדוזות", אומר עמית ענבר, גולש רוח אולימפי לשעבר, פעמיים אלוף אירופה, והבעלים של בית הספר לגלישה supaway במושב מכמורת. "כרישים הם חיה מדהימה, שהמוניטין שלה נהרס לחלוטין עם יציאת הסרט לאקרנים. אמנם הסרט 'מדוזות' עוד לא יצא, אך הפחד שלי שיקרה אותו דבר למוניטין של המדוזות, וחבל, כי זו חיה מדהימה".

     

    לדעת יותר ולפחד פחות

    "מדוזות הן חלק מהטבע הימי כבר יותר מ-500 מיליון שנה, יש להן תפקיד במארג החיים בים, הן יפהפיות ומרתקות ויש להן שימושים רבים לאדם ולמדע. מצד שני, נחיל מדוזות בים פוגם משמעותית בחוויית הים שלנו. זה מה שדחף אותי לשרטט דרכים יצירתיות להתמודד איתן ולמצוא את האיזון בין אהבה להתבוננות בטבע, וכך למעשה נולד פרויקט "'מדוזות בעם'", מסביר אדליסט. "לפני כעשור התחלתי לאסוף, יחד עם כמה שותפים במכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, את התצפיות שלנו על מדוזות. עם הזמן הבנו שמפת דיווחים שמגובה בבסיס נתונים על מיקומי מדוזות בים היא הדרך הכי נכונה לרכז את התצפיות בצורה שתיתן לנו תמונה מרחבית, אך בשביל לספק מידע מקיף, מהימן ומדויק על איפה המדוזות נמצאות, אנחנו זקוקים למספר רב של דיווחים ממשתמשים בזמן אמת, והם ממש לא חייבים להיות מדענים".

     

    מהפכת הסלולאר של השנים האחרונות שינתה את חיינו במובנים רבים, שחורגים מעבר לגבולות הסטורי, הסלפי והרכישות אונליין - היא גם הרחיבה מעבר לכל דמיון את האפשרויות שטומן בחובו המדע האזרחי, תהליך המשלב אזרחים-מתנדבים בביצוע מחקר מדעי בנושאים ותחומים מגוונים מעולם המדע המודרני. למדע האזרחי יתרונות רבים: המדענים מקבלים עזרה חיונית באיסוף נתונים וניתוחם, בעוד שהציבור הופך למשתתף פעיל במחקר מעניין, מרוויח ידע וכלים ותורם לקידום המדע.

     

    מפת המדוזות ביום חמישי ()
    מפת המדוזות ביום חמישי

     

    מחקרים מראים שהשתתפות במדע אזרחי תורמת להרחבת הידע, להעלאת המעורבות הקהילתית ולשינוי של יחס ודפוסי התנהגות כלפי והטבע - היבטים החשובים במיוחד במחקר סביבתי, שבו נדרשת מעורבות ציבורית על מנת לחולל שינוי מהותי.

     

    "מפגש עם חוטית נודדת, אם הוא פתאומי ומקרוב הוא לא דבר נעים, אבל הבנתי שככל שאני יודע יותר על מדוזות כך אני מפחד ונרתע מהן פחות, ולומד להסתכל עליהן כיצור היפיפה והמרתק שהן באמת", אומר אדליסט. "בנוסף, ככל שלומדים לזהות את המינים השונים, הצורבים וגם אלו שלא, איך להימנע מצריבה ומה נכון לעשות במקרה שכן נצרבים - גם נפגעים פחות. תהליך הלימוד הפשוט הזה שכל אחד יכול לעבור, והמידע האינטראקטיבי שהאפליקציה מספקת מהווים שדרוג לאהבה שלנו לים, וזה משהו שהיה לי חשוב לחלוק עם כמה שיותר אנשים".

     

    העיניים של המדענים בים

    "מדוזות בעם" היא סוג של ווייז למדוזות. בדומה לאפליקציה שהפכה לברירת המחדל של נהגי ישראל, גם הפלטפורמה החדשה הזאת מסתמכת על דיווחי משתמשים כדי לסייע לכל השאר לבחור באיזה מסלול/חוף רחצה לבחור. כך, כל האכזבה הכרוכה בהגעה לבילוי בחוף הים, עמוסים לעייפה בשמשיות, בצידניות, בילדים ובמגבות, רק כדי לגלות שנחיל מדוזות הגיע למים לפניכם - יכולה להיחסך בקליק אחד, שיאפשר למשתמשים לבחור חופים שאין בהם בזמן אמת מדוזות.

     

    הבעתה מצריבת מדוזה שעשויה להיגרם ממגע ישיר עם המדוזות או עם זרועותיהן שניתקות לעתים מגופן, גורמת למתרחצים רבים להימנע לחלוטין מרחצה בים. למעשה, המדוזות לא נמצאות בכל החופים לאורך כל העונה. למעשה, לרוב הן שוהות כאן באופן המוני רק במשך חודש אחד (לרוב במהלך יולי). כך שאין סיבה להימנע מכניסה במים באופן גורף בקיץ. הדיווחים על מיקום הנחיל, אם הוא בכלל קיים, בזמן אמת יכולים לעזור למתרחצים למזער את המפגש עם המדוזות ולמקסם את ההנאה החופית.

     

    האפליקציה מתבססת על דיווחי הציבור וכן על דיווחים רבים של "מדווחי זהב" - שחייני מים פתוחים, צוללים, שייטים, דייגים, גולשי רוח או גלים, חותרי סאפ או קייאק - שנמצאים בעומק הים ימים רבים בשנה, ללא תלות בעונת השנה או בנוכחות המדוזות. "אנחנו נמצאים בעומק, במרחק של קילומטר-קילומטר וחצי מהחוף, ורואים מה שרוחצים אחרים בים לא רואים", מסביר ענבר.

     

    "לנו מאוד חשוב לקבל את הדיווחים של אנשי הים כי הם מכירים את הים ואת מצב המדוזות יותר טוב מכל אחד אחר", מוסיף אדליסט. "אבל ככל שיש יותר דיווחים, מסוגים שונים, כך נוכל לספק מפת מדוזות עדכנית יותר, ולכך נדרשים גם דיווחי הציבור הרחב והמתרחצים בחופים. למעשה, גם דיווח שלא ראיתם מדוזה הוא דיווח שימושי ולמעשה הוא חשוב לא פחות מדיווח על מפגש״.

     

    אז על מנת להבטיח קיץ רטוב, אך נטול צריבות (אם בכל נצרבתם, תוכלו למצוא מידע יעיל באתר מדוזות בעם, כמובן), כל שנותר הוא להוריד את האפליקציה, ולהיות העיניים של המדענים במים.

     

    הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה "

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים