חמש שנים לצוק איתן: המציאות הבלתי אפשרית של תושבי עוטף עזה
מאיומי הרקטות לבלוני תבערה והשריפות שמחרבות כל חלקה טובה, ועד למנהרות שנחפרו מתחת לרגליהם - האזרחים מנסים להישאר איתנים מול הקשיים. "סבבי ההסלמה מגלחים עוד שכבה בחוסן שלנו. רגע אחד שקט - ופתאום מלחמה"
חמש השנים שעברו מתחילת מבצע צוק איתן דרך עיניהם של תושבי עוטף עזה מתחלקות לשניים: שלוש וחצי השנים הראשונות מסיום המבצע, ותחילת האירועים האלימים על הגדר במסגרת "צעדת השיבה" שכללו את טרור הבלונים, השריפות והפגנות בגבול הרצועה שנמשכות עד היום.
חמש שנים לצוק איתן - כתבות נוספות:
היחידה של הדר גולדין נערכת לחזור לעזה
מה נשאר מתחושת הביטחון של תושבי עוטף עזה מאז סיום מבצע צוק איתן? כלום. אם במשך שלוש וחצי שנים התושבים בעוטף הצליחו לחזור למסלול חיים רגוע יחסית בזכות השקט וההרתעה, הרי שהיום תחושת הביטחון כבר לא קיימת. התחושה הרווחת בקרב התושבים היא "זו לא שאלה האם תהיה מלחמה מול עזה, זו שאלה של מתי". גם בשיחות של בכירים בצה"ל עם האזרחים בעוטף המסר זהה. "צוק איתן" הותיר צלקות בנפשם של התושבים, בעיקר נוכח העובדה כי המבצע נמשך ימים ארוכים, ומרביתם מצאו עצמם כ"פליטים בארצם" - נודדים במרכז ובצפון הארץ, בין בתי מלון ומשפחות מארחות.
צה"ל יצא למבצע צוק איתן כאשר הדרג המדיני הגדיר יעד מרכזי: חיסול מנהרות ההתקפיות של חמאס שחצו אל שטח ישראל. באופן כללי, ואף על פי שיש מחלוקות, צה"ל עמד ביעדים. אך חמאס המשיך לחפור מנהרות שאותרו והושמדו על ידי צה"ל בשנים שלאחר המבצע.
לאורך הגבול החלה "תחרות" בין צה"ל לחמאס: משרד הביטחון הוציא לפועל בהאצה רבה את פרויקט ה"מכשול" התת-קרקעי העילי שבעזרתו נוצקו אל בטן האדמה עשרות מטרים של בטון עם טכנולוגיה מתקדמת שביכולתה לזהות חפירת מנהרות. כיום, יותר מ-30 ק"מ של חומת בטון (מתוך קרוב ל־70 ק"מ) הוקמה בעומק האדמה, ובמקביל גם נבנת גדר עילית מסיבית לאורך הגבול. מצד שני יש את החמאס והג'יהאד האיסלאמי שהאיצו את חפירת המנהרות בניסיון לייצר יתרון שכשל.
כיום, ישנה בעזה "רשת מנהרות" אך ככל הידוע הן לא חוצות לשטח ישראל. איום המנהרות שהיה לאחד מתרחישי האימה של תושבי עוטף עזה, ירד לתחתית סדר החששות שלהם ככל שפרויקט המכשול הולך ונבנה ועתיד להסתיים בסוף שנת 2019 או אמצע שנת 2020.
"פרויקט המכשול מוקם מול העיניים שלנו. אנחנו רואים את קצב הבנייה המטורף", מספרת תושבת קיבוץ כפר עזה באופטימיות זהירה, "אין לי ספק שמשרד הביטחון לקח ברצינות את העבודה על הפרויקט ומשקיע משאבים רציניים. אחת לכמה זמן אנחנו מקבלים עדכון על התקדמות המכשול והיכולות שלו למנוע חדירות לישראל וזה משפר פלאים את תחושת הביטחון. פרויקט המכשול הוא תוצר של מבצע צוק איתן ובמבחינת התושבים זה הישג, אם כי ישנה הרבה ביקורת כלפי הדרג המדיני בכל הקשור למבצע באופן כללי. השיח ביישובים איננו על המנהרות, אלא בעיקר על מה שאנחנו מתמודדים קרוב לשנה וחצי, מה שמוגדר כ'טרור ההצקות'".
טרור הבלונים בשנה ושלושת החודשים האחרונים מחק את תחושת הביטחון שהצליחו לשקם בעוטף עזה לאחר מבצע צוק איתן. בשנה האחרונה חוו התושבים יותר מ-12 סבבי הסלמה מול עזה שכללו מטחי טילים וירי נ"ט. כל סבב הסלמה שכזה הותיר עוד ועוד צלקות בנפשם של התושבים באזור.
"סבבי ההסלמה הקצרים שנמשכו יומיים או 24 שעות היו קשים יותר מכל מבצע צוק איתן כולו", אומר רמי אילוז משדרות. "בתוך יממה נורו מאות רקטות שברגע אחד הכניסו את כל התושבים למצב חירום. זו קפיצה בין אפס למאה בתוך שבריר שנייה. רגע אחד שקט - ופתאום מלחמה. וככה זה חזר על עצמו כל השנה. זה הביא את התושבים למצב של ייאוש מהמצב".
במרכזי החוסן של יישובי עוטף עזה מדווחים על עלייה דרסטית במספר הפניות לקבלת עזרה, בעיקר בקרב ילדים. "כל סבב הסלמה מגלח עוד שכבה בחוסן האזרחי של התושבים, וכמה שכבות כבר יש?", הכריזה לאחרונה בכנס סגור בכירה בשירותי הרווחה בעוטף עזה.
התושבים מצידם, מפנים את זעם אל הדרג המדיני ודורשים הסדרה מול רצועת עזה לטווח ארוך. "לאחר צוק איתן נוצר חלון הזדמנויות להתניע תהליך הסדרה ושיקום, אך ממשלת ישראל לא פעלה כדי לקדם את הנושא וכעת המצב בשטח השתנה. זהו כישלון מובהק וישיר של מדיניות רה"מ נתניהו", הסביר ח"כ אלון שוסטר (כחול לבן), בעבר ראש המועצה האזורית שער הנגב.
לפנייה לכתב/ת 
