שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    השרה לשעבר אורה נמיר הלכה לעולמה בגיל 88

    נמיר כיהנה כשרה לאיכות הסביבה וכשרת העבודה והרווחה בשנות ה-90' מטעם מפלגת העבודה. לאחר מכן היא מונתה לשגרירת ישראל בסין. היא הייתה נשואה למרדכי נמיר, ראש העיר ת"א לשעבר

     

    אורה נמיר (צילום: עמית מגל)
    אורה נמיר(צילום: עמית מגל)

    אורה נמיר, שכיהנה בכמה תפקידים בממשלות ישראל בשנות ה-90', הלכה היום (א') לעולמה והיא בת 88. כאשת ציבור פעלה נמיר רבות לקידום מעמד וזכויות הנשים בישראל.

     

    נמיר נולדה בשנת 1930 בחדרה. בשנת 1936 עברה משפחתה מחדרה למושב חוגלה, שם גדלה והתחנכה. בתקופת מלחמת העצמאות שרתה כקצינה ב"הגנה" ובצה"ל. לאחר המלחמה למדה חינוך והוראה בסמינר גבעת השלושה וסמינר לוינסקי ולימודים קלאסיים וספרות אנגלית בהאנטר קולג' בניו יורק (Hunter College, New York).

    אורה נמיר (צילום: דוד רובינגר)
    (צילום: דוד רובינגר)

    אורה נמיר (צילום: דוד רובינגר)
    (צילום: דוד רובינגר)

    היא נישאה למרדכי נמיר, ראש עיריית תל אביב, לו היתה נשואה במשך 15 שנים. לשניים לא נולדו ילדים. בכנסת השנייה (1951 - 1955) כיהנה נמיר כמזכירת סיעת מפא"י. לאחר מכן הייתה מזכירת משלחת ישראל לאו"ם. את הקריירה הפוליטית שלה החלה בתפקידיה בנעמת כמזכ"ל ארגון אמהות עובדות בתל אביב (1976 - 1979) וכחברה במזכירות נעמת הארצית (עד 1974).

     

    נמיר כיהנה כחברת כנסת מטעם המערך ומפלגת העבודה במשך 22 שנים (מ-1974). מונתה ליו"ר ועדת ראש הממשלה לבדיקת מעמד האישה בישראל (1975 - 1978) ופרסמה דו"ח מקיף ראשון מסוגו בנושא זה. כחלק מהמלצות הדו"ח הוקמה ועדת הכנסת למעמד האישה. בכנסות ה-9 וה-10 הייתה יו"ר ועדת החינוך והתרבות, ובכנסות ה-11 וה-12 כיהנה כיו"ר ועדת העבודה והרווחה.

     

    ב-1992 התמודדה על ראשות מפלגת העבודה מול יצחק רבין, שמעון פרס וישראל קיסר. אף על פי שהגיעה למקום הרביעי בפריימריז (הבחירות המקדימות), דירוגה הגבוה ברשימת הנבחרים כמועמדי הסיעה לכנסת ביסס את מעמדה כאישה הבכירה במפלגה.

     

    בממשלתו השנייה של יצחק רבין (1992 - 1995) שימשה תחילה כשרה לאיכות הסביבה ולאחר מכן כשרת העבודה והרווחה. תקופת כהונתה כשרת העבודה והרווחה עמדה בסימן חקיקה לשיפור תנאי העסקת עובדים ולמתן הגנה סוציאלית למובטלים. בין הישגיה הבולטים של נמיר נמנים חקיקת חוק שכר מינימום, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה; ותרומתה היחסית להורדת שיעור האבטלה מ-12 ל-6 אחוזים.

     

    ב-1996 פרשה נמיר מן הפוליטיקה והשתלבה במשרד החוץ. בין 1996 ל-2000 כיהנה כשגרירת ישראל בסין וכשגרירה לא תושבת במונגוליה. כהונתה נחשבת למוצלחת ובמהלכה עשתה רבות לפיתוח יחסי ישראל-סין. היא טיפחה את קשריה הן עם נשיא סין, ג'יאנג זמין, והן עם המנהיגות המקומית ב-31 הפרובינציות של המדינה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים