שתף קטע נבחר

חוקרים: "מצאנו את צקלג המקראית"

באתר, שהתגלה בין קרית גת ללכיש, נמצאו עדויות להתיישבות מימי הפלשתים, מהמאות 11-12 לפני הספירה. בתנ"ך נכתב כי אכיש מלך גת נתן לדוד להתגורר בצקלג כשנמלט משאול המלך, ומצקלג יצא דוד להימשח למלך בחברון

 

 

 

חוקרים מעריכים שהצליחו לאתר את העיר הפלשתית הנודעת צקלג ליד קרית גת. על פי הסיפור המקראי, אכיש מלך גת נתן לדוד להתגורר בצקלג כשנמלט משאול המלך, ומצקלג יצא דוד להימשח למלך בחברון. בצקלג אף התרחש, לפי הכתובים, אירוע דרמטי, במהלכו פשטו העמלקים, נוודי המדבר, על העיר, תוך שהם לוקחים בשבי נשים וילדים. את המחקר, המתפרסם הבוקר (יום ב') ערכו חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה.

 

צילום אוויר של אתר החפירות (סטילס אווירי: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות )
צילום אוויר של אתר החפירות(סטילס אווירי: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות )

 

ממצאים שהתגלו בחפירה (צילום: משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי)
ממצאים שהתגלו בחפירה(צילום: משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי)

 

לדברי החוקרים, השם צקלג יוצא דופן באוצר השמות של ארץ ישראל מכיוון שאינו שם כנעני-שמי מקומי, אלא שם פלשתי, שניתן לעיר על ידי אוכלוסייה זרה שהיגרה לארץ ישראל מאזור יוון. גם במחקר שפורסם בשבוע שעבר נטען כי מוצאם של הפלשתים הוא מאזור יוון. עד היום, הועלו הצעות לזיהוי צקלג במספר אתרים, כגון בתל חליף ליד קיבוץ להב, בתל שרע בנגב המערבי, בתל שבע, ועוד. אולם, לדברי החוקרים, בכל האתרים לא נמצא רצף יישובי, הכולל גם ישוב פלשתי וגם ישוב מימי דוד. בחורבת אל-ראעי, לעומת זאת, נמצאו מאפיינים של שתי האוכלוסיות גם יחד.

 

באתר נמצאו עדויות להתיישבות מימי הפלשתים, מהמאות 11-12 לפני הספירה, כדוגמת מבני אבן רחבי ידיים ומאסיביים, בהם ממצאים האופייניים לתרבות הפלשתית. ממצא מיוחד שנתגלה, הן קערות ונר-מנחות שהונחו מתחת לרצפות המבנים מתוך אמונה שאלה יביאו מזל טוב בהקמת המבנה. בנוסף, נמצאו כלי אבן וכלי מתכת. ממצאים דומים מתקופה זו, התגלו בעבר בחפירות אשדוד, אשקלון, עקרון וגת, הערים של סרני הפלישתים.

ממצאים שהתגלו בחפירה (צילום: משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי)
ממצאים שהתגלו בחפירה(צילום: משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי)

 

מעל לשרידי היישוב הפלשתי התגלה יישוב כפרי מתקופת המלך דוד - תחילת המאה ה-10 לפני הספירה. היישוב בא לקיצו בשריפה עזה, שהחריבה את המבנים. עשרות כלי חרס שלמים נמצאו בחדרים השונים. כלים אלה, זהים לאלו שנמצאו בעיר היהודאית המבוצרת של חורבת קיאפה שהתגלתה בשפלת יהודה ומזוהה עם שעריים המקראית. בדיקה בשיטת פחמן 14 מתארכות את אתר חורבת אל-ראעי לתקופת דוד המלך.

ממצאים שהתגלו בחפירה (צילום: משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי)
ממצאים שהתגלו בחפירה(צילום: משלחת החפירות לחורבת אל-ראעי)

אתר החפירות  (צילום: משלחת חפירות חורבת אל ראעי)
אתר החפירות (צילום: משלחת חפירות חורבת אל ראעי)

  

החוקרים אמרו כי המגוון הגדול של כלי החרס מעיד על חיי היום-יום בימי דוד. במהלך החפירה התגלו כמויות גדולות של קנקנים, בינוניים וגדולים, אשר שימשו לאגירת שמן ויין. כן נמצאו כלים להגשת מזון, פכים וקערות, אשר היו מעוטרים בצבע אדום, ובסגנון שנקרא "מירוק פרוע", האופיני לימי דוד. לאחר מחקר ארכיאולוגי אזורי בן 12 שנים בשפלת יהודה, שמנהלים פרופ' גרפינקל וגנור, מתחילה להצטייר התמונה היישובית של יהודה בראשית תקופת המלוכה: שני היישובים - צקלג וחורבת קיאפה, ממוקמים בגבול המערבי של הממלכה. הם יושבים על גבעה נישאה, הצופה אל דרך ראשית שעוברת בין ארץ פלשתים אל יהודה. חורבת קיאפה שבעמק האלה יושבת מול גת פלשתים, וחורבת אל-ראעי, המזוהה כצקלג, יושבת מול אשקלון.

 

החפירה, שהחלה בשנת 2015 באתר חורבת אל-ראעי שבשפלת יהודה, בין קרית גת ללכיש, נערכה בשיתוף פעולה של פרופ' יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה. במימון החפירה השתתפו ג'ואי סילבר מירושלים, אהרון לוי מניו ג'רסי, ומשפחת רוט ויצחק ואקיל מסידני. מאז החלה החפירה ועד היום נערכו שבע עונות חפירה, ונחפרו שטחים גדולים בהם התגלית החדשה מימי דוד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סטילס אווירי: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
אתר החפירות בצקלג
סטילס אווירי: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
מומלצים