שתף קטע נבחר

מחמת הספק: זוכה טייס מסוק שהפריע לקינון נשרים

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הותיר בדעת רוב את הזיכוי של טייס מסוק וחברו לאחר שתועדו טסים בסמוך לקינוני נשרים בנחל עקב ב-2016 וגרמו לעופות הדורסים לנטוש את המקום. הנאשמים זוכו מחמת הספק וערעור רשות הטבע והגנים על ההחלטה נדחה בדעת רוב. אחד השופטים תמך בהרשעה חלקית של הטייס וציין כי היה מודע לכך שטס מעל גן לאומי ושמורת טבע

לפני כשלוש שנים במהלך מעקב של פקחי רשות הטבע והגנים על קינוני נשרים בנחל עקב, זיהו אנשי הרשות בלמעלה מ-40 נשרים שהתגודדו במצוקים באזור. במהלך שעות הערב המוקדמות, הבחינו במסוק שטס מעל ערוץ הנחל בשמורה ובגן הלאומי ובמהלך מסלול התעופה שלו, הוא התקרב סמוך למצוקים.

 

בשנת 2017 הגישה רשות הטבע והגנים כתב אישום נגד הטייס האזרחי נדב שחר וחברו בגין פגיעה בערך טבע מוגן, פגיעה בשמורת טבע, פגיעה בחי בשמורת טבע ועבירה של הקמת רעש בשמורת טבע.

 

תיעוד המסוק ב-2016 (צילום: עודד סהר, רשות הטבע והגנים | shutterstock)
תיעוד המסוק ב-2016(צילום: עודד סהר, רשות הטבע והגנים | shutterstock)

 

בית המשפט זיכה את השניים מחמת הספק

על פי כתב האישום שהגישה רשות הטבע והגנים נגד הטייס, נטען כי המסוק טס בגובה נמוך מ-2,700 רגל ומבלי שנתיב הטיסה תואם, תוך ניגוד להוראות רשות שדות התעופה האזרחית וכי הטיסה גרמה לרעש שכתוצאה ממנו, החלו לנשרים שהתגודדו על המצוקים, לנטוש את הקינים בהם הם דגרו. הטייס והנוסע שעמו טענו כי טסו בהתאם לכללי הטיסה ומעל ערוץ הנחל. עוד טענו כי לא ידעו שיש קיני נשרים במקום.

 

ביהמ"ש השלום באשקלון החליט לזכות אותם, ודן בשאלה האם בכניסה לאזור הסגירה היה המסוק בגובה המותר לטיסה, מהם הכללים המחייבים כלי טיס הטסים בתחומי שמורות טבע וגנים לאומיים והאם היו מודעים לקינון נשרים באזור.

 

כאמור, ביהמ"ש השלום זיכה את השניים מחמת הספק וקבע כי השטח שהוכרז כשמורת טבע עין עבדת לא חפף לאזור הסגירה על פי פרסומי רשות שדות התעופה, ושהמסוק טס גבוה. זאת למרות עדותו של פקח שהעיד כי טסו נמוך וכי דיווחו על הטיסה הבעייתית בזמן אמת.

 

קבוצת נשרים בדרום (צילום: אשר פרץ, רשות הטבע והגנים)
נשרים בדרום(צילום: אשר פרץ, רשות הטבע והגנים)

 

השופט שתמך בהרשעה חלקית: הטייס "עצם עיניים"

רשות הטבע והגנים הגישו ערעור על הזיכוי של הטייס אך ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע דחה אותם והותיר את הזיכוי על כנו בדעת רוב, בתמיכת השופטים יעל רז לוי ויורם צלקובניק. לטענתם, הנאשמים לא היו מודעים לקינון הנשרים. בנוסף, מעדויות הפקחים עולה כי המידע אודות קיום קינוני הנשרים אינו מפורסם לציבור.

 

לעומתם, השופט יואל עדן סבר כי יש לקבל את הערעור בחלקו ולהרשיע את הטייס בעבירה לפי חוק גנים לאומיים. זאת מכיוון שהנשרים קיננו בשטח גן לאומי ולא בשטח שמורת טבע. השופט עדן פירט כי מחקירת הטייס עולה כי הוא היה מודע שהוא טס מעל גן לאומי ושמורת טבע. "למרות זאת הנאשם נמנע מביצוע בירור כלשהו ביחס לאפשרות כי טיסתו זו במסוק יכולה להטריד בעלי חיים במקום".

 

לדברי השופט הטייס "עצם עיניים", או לכל הפחות נמנע באופן מכוון מלבדוק את הנושא. "עצימת העיניים של הנאשם הינה מוחלטת, ביחס לכל פגיעה, והחשד אשר עולה מהאמור איננו אך לכל חיית בר, אלא גם לערכי טבע מוגנים".

 

בשנים האחרונות הפרעות של כלי טיס מסוגים שונים גרמו לנטישת קינים של נשרים ועופות דורסים באזורי הנגב וגם בכרמל. ברשות הטבע והגנים פועלים להגדרת מגבלות טיסה בגובה נמוך באזורי שמורות טבע, גנים לאומיים ובאתרים בהם ידוע על קינון של מיני בעלי חיים רגישים ובסכנת הכחדה.  

 

מרשות הטבע והגנים נמסר לאחר החלטת בית המשפט כי "רשות הטבע והגנים מתוקף תפקידה פועלת ותמשיך לפעול לשמירת טבע נוף מורשת בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע. טיסה מעל קינון נשרים הינה עבירה על חוקי התעופה בשמורת טבע מצוק הצינים באזור שדה בוקר והיא גורמת לנטישת הקינים ולפגיעה ברביית הנשרים בישראל שהינו מין בסכנת הכחדה".

 

השתתף בהכנת הידיעה ארז ארליכמן
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים