שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מצטיינים במתמטיקה: "השיטות שעוזרות"
    כישרון וידע לא מספיקים כדי להיות הטובים ביותר בכל תחום. חברי נבחרת ישראל במתמטיקה מסבירים מה עוזר להם להצליח ואיך הם מצליחים למצוא זמן להכול

    בשיתוף מדעני העתיד

     

    הם נהנים ממשוואות במתמטיקה ומקבלים כל אתגר בשמחה. מה יש בתחום הזה שמרגש אותם כל כך ועד כמה רחוק הם חולמים להגיע? לקראת האולימיפיאדה במתמטיקה, שתיפתח מחר (ה'), דיברנו עם חברי הנבחרת שלנו, בניסיון להבין מהם הקרטריונים להצלחה, מלבד כישרון ואהבה למקצוע.

     

    "מתמטיקה זה החיים", אומר ליאור הדסי מהוד השרון, שסיים השנה כיתה י"ב. "יש לי תחומי עניין נוספים, כמו ספרים, אבל היום שלי סובב סביב המתמטיקה. אני אוהב גם גיאומטריה, תחום רחב שבו כל אחד יכול למצוא פינה שהוא אוהב, ואי אפשר להשתעמם".

     

    מה אתה כל כך אוהב בתחום?

    "זאת שאלה מורכבת. במתמטיקה, אין אמת עמוקה לגבי המציאות. צריך לחקור, להבין חוקים יסודיים. יש נקודת התחלה, מסקנות, רעיונות ודברים צומחים, דבר בתוך דבר. מדהים איך תחומים נקשרים, ונוצרים אחד מהשני דברים נפלאים".

     

    ליאור הדסי (צילום: אלבום פרטי)
    ליאור הדסי(צילום: אלבום פרטי)

    בכיתה ט' הדסי התחיל ללמוד באוניברסיטה, והשנה הוא מסיים תואר במתמטיקה. במקביל לאוניברסיטה, הוא התקבל לנבחרת, ובשנה שעברה טס לאולימפיאדה ברומניה, שם זכה במדליית ארד. "היינו נבחרת שרובה מורכבת מאנשים חדשים. הצלחנו לעמוד ביעד גלובלי, למרות שציפיתי מעצמי ליותר. שנה אחרי טסתי לתחרות נוספת ברומניה, ישראל דורגה במקום הרביעי ואני במקום הראשון בעולם. הישג שאני מאוד גאה בו, ועכשיו, לקראת התחרות הקרובה, צריך לשחזר את ההצלחה".

     

    מה עוזר לך להצליח?

    "זה לא קל. יש נפילות מתח. אני עובד קשה מאוד, כי חשוב לי להצליח. אני מגיע מתחום של אהבה והשקעה, ולא רק כשרון והתמדה. יש איזה מסר לא נכון על גאוני מתמטיקה. הם נתפסים כ'גאונים בלתי מנוצחים', וזו תמונה שגויה. בדיוק כמו ספורטאים באולימפיאדה, גם אנחנו עובדים קשה כדי להצליח".

     

    כישרון והשקעה

    משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס מובילים את הכשרת התלמידים להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות במדעים. נבחרת ישראל במתמטיקה הוכשרה באוניברסיטת תל אביב לנוער ובבית הספר למדעי המתמטיקה.

     

    "תלמידי נבחרת ישראל במתמטיקה מייצגים את ישראל בכבוד רב ברחבי העולם, והם מקור לגאווה גדולה", אומר אלי פריד, מנכ"ל מרכז מדעני העתיד: "מדובר בתלמידים מוכשרים במיוחד, שמשקיעים מאמצים כבירים באופן מעורר התפעלות והערכה וזוכים להישגים אישיים ולאומיים משמעותיים. בפתיחת האולימפיאדה הבינלאומית במתמטיקה אני מברך אותם ומאחל להם שיגיעו להישגים בזכות הכישרון, ההשקעה וההכשרה המקצועית ברמה הגבוהה ביותר לה הם זוכים".

     

    צריך להיות יצירתיים בפתרון שאלות

    "בכיתה ח' התקבלתי לנבחרת ומאז אני שם", משתף שבו רגבים מכפר סבא, שסיים השנה כיתה י"א. "אני אוהב מתמטיקה מאז שאני זוכר את עצמי", הוא מספר. "בחטיבה המורה למתמטיקה הציעה ללכת למבחן שלב א ועברתי. בשלב ב' היה יום עיון, וזו הייתה הפעם הראשונה שראיתי מתמטיקה ברמה מאוד גבוהה, פגשתי אנשים כמוני שאוהבים את התחום".

     

    מה גילית על עצמך?

    "שאני טוב וכשאני אוהב מספיק תחום מסוים, אני אתמיד. זה קשה, אבל אם זה היה קל לא היינו מתחרים. יש המון חומר ללמוד וצריך להיות יצירתיים בפתרון שאלות. לא מספיק לדעת את החומר, צריך לפתח אינטואיציה. הקונספט הוא להתאמן המון. זה נשמע פשוט אבל מאוד קשה".

     

    שבו רגבים (צילום: אלבום פרטי)
    שבו רגבים(צילום: אלבום פרטי)

    איך מסתדרים עם העומס?

    "אנחנו לפני תחרות, אז עכשיו רוב הזמן שלי מוקדש לטובת הלימודים, אבל במהלך השנה אני מנסה לגוון בחוג סיירות של קק"ל, אוהב גם לנוח, קצת זמן חופשי ומוצא זמן לחברים. אני לא מכיר תלמיד בתיכון שהחיים שלו לא עמוסים. אם מנסים ורוצים, יש זמן להכל. השאלה כמה רוצים להשקיע בכל תחום".

     

    "מרגיש שאני עושה משהו חשוב"

    "אני אוהב מתמטיקה מגיל צעיר", משתף שחר פרידמן, בן 16, מרחובות שכיום הוא חלק מהנבחרת הבוגרת. "זה כבוד לייצג את ישראל, ותחושה שאני עושה משהו חשוב".

     

    הסביבה תומכת?

    "החברים מהבית מפרגנים, גם המשפחה. אם לא הייתה תמיכה, היה לי קשה. צריך כוח להשקיע וכשרון, צריך שתהיה חשיבה מתמטית".

     

    שחר פרידמן (צילום: אלבום פרטי)
    שחר פרידמן(צילום: אלבום פרטי)

    פרידמן משתף כי אכן משקיע הרבה שעות בלמידה ואימונים, אבל חשוב לו לתכנן את הזמן נכון ולשלב עולמות תוכן אחרים: "אני בחוגי סיירות של קק"ל, מנגן ופוגש חברים".

     

    עד מתי תמשיך?

    "ההשתתפות בנבחרת עד כיתה י"ב, ואחר כך אולי אשתלב כחלק מצוות המאמנים, כמו הרבה בוגרים שהיו תלמידים ועכשיו מאמנים נבחרת. זה רחוק עוד, אבל יש סיכוי גדול שאהיה שם".

     

    סקרנות ואהבה למקצוע

    "למדתי בבית ספר למדעים, עברתי מבחן שלב א' לאולימפיאדה במתמטיקה, התקדמתי וזכיתי במקום שני בשכבת הגיל שלי במיונים. אני, שבאתי משום מקום והיו מתמודדים עם יותר ניסיון ממני. מאז אני בנבחרת", משתף רועי סיני, בן 19, מכפר אורנים.

     

    סיני זכה בשתי מדליות כסף עד כה, האחת באולימפיאדה שנערכה בשנה שעברה ובתחרות נוספת שנערכה ברומניה. "אני מתרגש מאוד לייצג את המדינה. בחרו בי, ומצפים ממני להגיע להישגים. אני שואף למדליית זהב בתחרות הקרובה".

     

    רועי סיני (צילום: אלבום פרטי)
    רועי סיני(צילום: אלבום פרטי)

    יש איזו שיטה שעובדת?

    "מה שחשוב זה הסקרנות ואהבה לתחום. מגיל קטן התעסקתי, חקרתי, ולא הפסקתי ללמוד. אני זוכר ספר לימוד שאבא שלי קנה לי. הספר היה ברמה של תיכון ואני למדתי בכיתה נמוכה. ההורים תמכו מאוד, הם זיהו את הפוטנציאל בגיל צעיר, עזרו לי להשתפר, קידמו אותי, לימדו אותי לנהל זמן ולהתמודד עם לחץ. הגעתי לנבחרת כשיש לי ידע מוקדם וכלים, יש לי דרך חשיבה, זה עוזר מאוד.

     

    "האימונים מתבססים בעיקר על לימוד מתמטיקה ותרגול שאלות. יש מחנה אימונים כמה פעמים בשנה, פגישות שבועיות ופתרון תרגילים".

     

    מה היית ממליץ למי שרוצה להצליח ומתקשה?

    "להמשיך לנסות ולא להתייאש. להמשיך ללמוד, להתחרות, לפתור שאלות ולהתאמן הרבה עד להצלחה. יש לי חבר שהיה לו קשה בהתחלה, אבל בזכות האימונים וההתמדה, הוא נחשב היום בין הטובים בתחום".

     

    איתי יהודה (מימין) ועידו קרשון - גם הם חלק מהנבחרת וישתתפו באולימפיאדה הקרובה.

     

    מדעני העתיד ( )

     

    מדעני העתיד

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים