שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    "הביטחון המשפטי" של היועמ"ש התכתב עם מחאת יוצאי אתיופיה
    כשמנדלבליט הדגיש לראשונה כי "ללא ביטחון אישי - איש הישר בעיניו יעשה", התחוללה במקביל מחאת הקהילה האתיופית שהקרינה ניכור וחוסר אמון בשיטת המשפט בישראל. המטרה לא השתנתה: לשמור על חוקי המשחק

     

    מנדלבליט: "אין אדם מעל החוק, לא יפחידו"    (צילום: המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי)

    מנדלבליט: "אין אדם מעל החוק, לא יפחידו"    (צילום: המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "שלטון החוק הוא מרכיב מרכזי בביטחון הלאומי". כך, מאמצע שנות ה-80, נהג השופט ולימים נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק לומר בכל הרצאה שנשא בנושאי משפט, ביטחון וטרור. אלה היו ימי פרשת קו 300 ("פרשת השב"כ") , לאחר מכן האינתיפאדות, פיצוצי האוטובוסים ושלל האתגרים שעמם נאלצו מערכות הביטחון והמשפט להתמודד.

     

    אלא שבימים אלה, כשכל השיטה הדמוקרטית בישראל, כללי המשחק ושלטון החוק מאותגרים, ראה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא רק להידרש לנושא אלא גם להרחיב את ההקשר של שלטון החוק כחלק מהחוסן הלאומי של ישראל.

     

    שקט מדומה 

    ההרצאה שנשא בשבוע שעבר ב"כנס הרצליה" סבלה מצל תקשורתי שהטילו עליה מאורעות היום ובראשם הריגתו של סלומון טקה. האירוניה היא שחלק מנאומו של היועץ ממש מתכתב עם המחאה של הקהילה האתיופית - חוסר האמון המוחלט שלה בביטחון המשפטי הישראלי.

     

    מנדלבליט ורבים מבכירי התביעה הכללית יוצאים בימים אלה לחופשות קיץ קצרות כדי להיאסף שוב בחודש אוגוסט ולהיערך לשימועים בתיקי ראש הממשלה ולאתגרים המשפטיים הצפויים של מערכת הבחירות המנומנמת בינתיים.

     

    אבל מנדלבליט מבין שמדובר בפסק זמן ובאשליה אופטית - השקט הזה הוא מדומה: בין אם בנימין נתניהו ינצח בבחירות ובין אם תוקם ממשלת אחדות, שוב ירימו ראש הנוסחאות המגוונות שלו ושל מפלגות הימין ל"התנקשות" בשלטון החוק בשל תיקי החקירה של ראש הממשלה. מבחינת מפלגות הימין, תיקי נתניהו הן סוס זמין לרכוב עליו וליישם את תוכניותיהן הנושנות להחליש את המערכת המשפטית ואת שומרי הסף.

    מנדלבליט עם ראש הממשלה נתניהו. הנוסחאות ל"התנקשות" שוב ירימו ראש  (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    מנדלבליט עם ראש הממשלה נתניהו. הנוסחאות ל"התנקשות" שוב ירימו ראש (צילום: רויטרס)

    נאומו של מנדלבליט טבע בפעם הראשונה את המונח "ביטחון משפטי". לדבריו, החוסן הלאומי של מדינת ישראל מורכב מסוגים שונים של "ביטחון". העוצמה הצבאית של המדינה ויכולת ההתמודדות עם איומים ביטחוניים וטרור. הביטחון הכלכלי - עוצמתה הכלכלית של המדינה המורכבת משיעור התעסוקה, מיוקר המחייה והרווחה.

     

    ישנו גם הביטחון הבריאותי, ועתה בולט גם "הביטחון המשפטי". הוא "מוריד" אותו מתחום המושגים הווירטואלים, האידאות והאתוסים לזירה המוחשית היומיומית. וממה הוא מורכב? "ביטחון של כל אזרח ואזרחית בכך שמערכת המשפט תמלא במדינה את התפקידים המתחייבים בדמוקרטיה לשם הבטחת העליונות של שלטון החוק", אמר היועץ המשפטי לממשלה.

     

    באופן פרטני מנדלבליט הדגיש: "כאשר קיים ביטחון משפטי, אדם יודע שהמדינה תפעיל את הסמכויות החוקיות הדרושות לה כדי להגן עליו מפני איומי טרור, תעשה כל מה שניתן כדי להקנות לילדיו חינוך הולם. תפתח את הכלכלה ברחבי המדינה. תבצע את הפעולות הדרושות לשם הקמת תשתיות ציבוריות לרווחת הציבור, ולנקוט כיוצא בזה פעולות שנועדו לקדם את המדיניות שלשמה נבחרה הממשלה".

     

    לדבריו, כאשר קיים ביטחון משפטי, אדם יודע שאם חתם על הסכם מול אחר ההסכם יכובד. ואם לא - ייאכף על ידי בית המשפט. הדבר נכון כמובן גם להסכמים בין חברות מסחריות, וגם להסכמים שאחד הצדדים להם הוא המדינה עצמה. "ללא ביטחון משפטי, אי אפשר לקיים כלכלת שוק מתפקדת. כאשר קיים ביטחון משפטי, אדם שנפגע באירוע פלילי יודע שהמשטרה תפעל לאיתור החשודים ולהבאתם לדין. ללא ביטחון משפטי, אין ביטחון אישי, ואיש הישר בעיניו יעשה". באופן אירוני, דברי מנדלבליט מתכתבים כאמור עם המחאה של יוצאי אתיופיה שמקרינים ניכור, חוסר אמון וביטחון בשיטה המשפטית הישראלית.

      (צילום: AFP)
    מחאת הקהילה האתיופית בשבוע שעבר (צילום: AFP)

    מנדלבליט הדגיש כי מחלוקות ודיונים על אודות תפקידו של המשפט במדינת ישראל קיימים משחר ימיה. רק שמעבר למחלוקות, תמיד הייתה הסכמה מוחלטת על שמירת כללי המשחק: "במשך 71 שנות העצמאות של מדינת ישראל לא עסקנו במונח של 'ביטחון משפטי' מהסיבה הפשוטה שקווי ההגנה האלה היו בגדר מושכלות יסוד. עקרונות ברורים שהעניקו תוכן ומשמעות להיותה של מדינת ישראל מדינת חוק דמוקרטית, ואשר שימשו כחומת המגן של הביטחון המשפטי של אזרחי המדינה... 'הביטחון המשפטי' היה חלק בלתי נפרד מחיינו".

     

    בהופעה בפני ראשי המשק, מקבלי החלטות ואנשי אקדמיה, מנדלבליט התריע מביצוע פעולות המבקשות לעשות דה-לגיטימציה למערכות החוק והמשפט החל מדה-לגיטימציה אישית לבכירים במערכות האכיפה ועבור ליוזמות לשינוי "כללי המשחק" שלפיהם פועלות מערכות החוק והמשפט, תוך החלשת מעמדם של גופי המשפט ואכיפת החוק, עצמאותם, ויכולתם האפקטיבית להבטיח את שלטון החוק במדינה.

     

    מנדלבליט הודיע כי חשוב לעסוק בנושא מתוך תקווה שהצבתו על סדר היום של הכנס, ועל סדר היום הלאומי, "תסייע לכולנו להבין טוב יותר מדוע זוהי משימה לאומית להגן על מוסדות החוק והמשפט מפני פגיעה בסמכויותיהם והחלשתם".

    היועמ
    מנדלבליט בכנס הרצליה. הדגיש כי לא ייכנס ללחצים(צילום: מוטי קמחי)

    מנדלבליט סיפר לבאי הכנס על אחד התיקים שמדגימים את חשיבות מוסדות היועץ ובג"ץ לביצור זכות האדם הבודד: שני אבות, שאימצו ילד ב"אימוץ מלא" ואף נרשמו במרשם האוכלוסין כהוריו, ביקשו להנפיק לילד תעודת לידה עדכנית שבה יופיעו כהוריו. ואולם, שר הפנים סירב לכך. בעקבות כך הגישו השניים עתירה לבג"ץ. "באותו מקרה, קבעתי כי עמדתו של שר הפנים איננה חוקית, משום פגיעתה בעיקרון של טובת הילד". בית המשפט העליון קיבל את עמדת היועץ.

     

    "לא מיותר להזכיר כי אחת היוזמות שהועלו לאחרונה בקשר להחלשת מעמדו ותפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, ביקשה לאסור על היועץ להציג לפני בית המשפט עמדה משפטית שאיננה תואמת את עמדתו של הדרג המדיני", ציין מנדלבליט. "כלומר, אם אותה יוזמה הייתה מבשילה והופכת למחייבת, הרי שבמקרה שאותו הזכרתי, לא הייתה נשמעת לפני בית המשפט העליון, מצד המדינה, העמדה המבקשת להגן על זכותו של הילד המאומץ ועל זכותם של הוריו המאמצים.

     

    "האם יעלה על הדעת במדינה דמוקרטית שוחרת-חוק-וצדק להשתיק את היועץ המשפטי לממשלה מלטעון בהליך משפטי שהחלטה מסוימת פוגעת בזכויות האדם באופן שאיננו מקיים את דרישות הדין?"

     

    כשהפיל מצוי בחדר - חקירות ראש הממשלה - ביקש היועץ להדגיש כי לא ייכנע להפגנות וללחצים המבקשים להעמיד את נתניהו לדין, כפי שלא ייכנע ללחצים הדורשים ממנו שלא לעשות כן. אבל במבט על הוא התייחס לזיקה שנוצרה אחרי הבחירות האחרונות שעל פיה, לצורך חסימת ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה, ניתן הכשר ליוזמות שהיו פוגעות ביטחון המשפטי של כלל אזרחי המדינה.

     

    וכך אמר מנדלבליט: "מה שיש כאן זה ניסיון לעשות דה-לגיטימציה למערכות החוק והמשפט, גם באופן מערכתי וגם באופן אישי, והכול כדי לשנות את כללי המשחק, באופן שיפגע בעיקרון הבסיסי ביותר של השוויון בפני החוק. מדובר בתהליך הרסני לביטחון המשפטי של כל אזרח ואזרח במדינה. כי אם יהיה אדם אחד מעל החוק, אחריו יבואו גם אחרים. את כדור השלג הזה, שיתחיל להתגלגל במורד ההר, איש לא יוכל לעצור. בנפול לבנה אחת מעיקרון השוויון בפני החוק, יעמוד בסכנת קריסה המבנה כולו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים