שתף קטע נבחר
 

אנחנו אנשי השוליים משדרות ירושלים

20 שנה היו למתכנני הרכבת הקלה ולעירייה להכין את תושבי יפו ואת בעלי העסקים לסגירת הרחוב. הן לא עשו את זה ועכשיו הרחוב גווע. מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להציל את האזור? זיכרונות של לוחם לוקאל פטריוט

 

   (צילום: עמית שעל)
(צילום: עמית שעל)

רוכב האופניים החשמליים כמעט הרג אותי כשדהר על המדרכה של שדרות ירושלים החסומות. הוא היה בן לא יותר מ-15 ולא חבש קסדה. הוא צרח ואני, שכדרך בני תרבות הלכתי וקראתי עדכון קריטי בסלולרי, זינקתי באימה. החלפנו צרחות ועלבונות והוא המשיך בדרכו. כמה מטרים משם ניצב רכב הפיקוח העירוני בין גדרות השדרה. הפקח ישב ושתה קפה. צודק. רוכבי אופניים חשמליים טסים בפראות ושמים זין על כולם לא רק בשדרה. זה ככה בכל יפו. מה הוא יכול לעשות.

 

"המסחר ירד ב-90%", אמר לי אבו שאדי מבורקס שאדי.

 

והעירייה עוזרת?

 

"אני מעדיף לבקש עזרה מאלוהים".

 

"הורגים אותנו. זה גזר דין מוות לאנשי השדרה", מוסיפה נסטיה גרטי מחנות הביצים. "יש ירידה של 60%".

 

והעיריה מסייעת? נת"ע?

 

"קדחת. אפילו את הארנונה לא הורידו. הם מחכים שנמות ונלך. שיקרה פה מה שקרה לשוק הפשפשים".

 

אח, הג'נטריפיקציה הידועה. השתלטות הרשתות. הפיכתה של העיר ממקום עם טעם למקום של זהב עיוור. רון חולדאי, כדרכו, אורב להזדמנות ולא זז. כך קרה עם בית המכס, כך קרה עם הפיכת רחוב יפת לדו-סטרי.

 

המשכתי לפיצוחי מאיר. מהוותיקות והחשובות בחנויות השדרה. החנות שלהם, כמו כל המרקם האוורירי היפואי, עלולה להתייבש ולמות. "ירידה של 50%", אמר לי מאיר, הנכד של מאיר. "בסוף יהיה פה מצוין, אבל בינתיים הרוב לא יחזיקו".

 

והעירייה?

 

הוא צחק. כמו רבים אחרים, אין לו ציפיות ממנה. או מנת"ע המקימה את הרכבת הקלה. למה שיהיו? אף שחולדאי ממצב את עצמו כאנטי ביבי בתפישותיו החברתיות, הוא לא מפעיל את כוחו הבלתי מוגבל כדי לעזור לחלשים האלה.

 

20-15 שנה היו לעירייה, לנת"ע ולמתכנני התחבורה להכין את היום שבו ייסגרו שדרות ירושלים ולעשות את זה ספורט אלגנט. זה לא קרה. אז הרחוב יגווע בשלוש השנים הקרובות. מה יש, למה לא?

חשבתי על הימים הגדולים של עמותת "יפו יפת ימים". איך 15 אזרחי העיר הזו טלטלו את העירייה והכריחו אותה להפוך את הר הזבל לפארק המדרון, להחזיר את הים ליפו, להחיות את נמל יפו, את שוק הפשפשים ואת התשתיות העירוניות והחינוכיות, ותהיתי למה צעירי יפו, חלקם נולדו פה, לא מצליחים להחיות את העמותה כדי שהעיר לא תירמס.

 

אם כי שדרות ירושלים הן לא באמת יפו. רחוב יפת הוא יפו. כיכר השעון היא יפו. השוק היווני ושוק הפשפשים הם יפו. יפו ההיסטורית התחילה מהעיר העתיקה ונשפכה דרומה לאורך רכס הכורכר על דארב ע'זה. מהשעון יצאו הדרכים לכיוון ירושלים (עולי ציון) ושכם (אילת-סלמה). שדרות ירושלים הן הוִויץ של חסן בק, הדוקטור שהיה מושל הארץ בימי הטורקים, שבנה את המסגד בעבודות כפייה והחרים לטובתו את אבני בית החולים הדסה. אותו אחד שתפס ועינה את שרה גיבורת ניל"י.

 

יש לנו שורשים אנחנו. אנחנו רגילים שרשויות מטילות עלינו עבודות כפייה ובסוף אנחנו תקועים עם מה שלא נעשה למעננו. המענים מתחלפים, אנחנו נושאים בעול.

שדרות ירושלים יפו  (צור שיזף)
זה לא כל כך נעים לראות שדרה סגורה(צור שיזף)

שדרות ירושלים בנות המאה וקצת (או שדרות ג'מאל פאשה אצל הטורקים והמלך ג'ורג' ירום הודו אצל האנגלים), לא הוליכו לשום מקום כשנבנו ורק לימים הפכו לציר שמחבר את בת ים לתל אביב. יפת הוא הציר ההיסטורי שעליו נעו צבאות ומהגרי העבר, והוא תוסס וחי בגלל שהוא כזה 5,000 שנה. שדרות ירושלים, בעתיד הנראה לעין, ימשיכו להיות ציר מעבר. פעם לאוטובוסים ומסחר חולף, ובעתיד לרכבת קלה בין בת ים לפתח תקווה שתשרת מעט מאוד יפואים.

 

קצת בדומה לרחוב אלנבי בתל אביב, הדרך היחידה להפוך אותן לרחוב עירוני אמתי, אם נודה על האמת, היא להפוך אותו למדרחוב. וזה לא קשור לרכבת הקלה.

הרכבת הקלה, בקילומטר הראשון של השדרה, היא טעות. אמרנו את זה לפני 20 שנה. דבר לא השתנה. בשנות ה-90 של המאה הקודמת ובראשית האלף הנוכחי נאבקנו בתכנון הכושל של הרכבת הקלה. דרשנו שתעבור מתחת לאדמה ושהשדרה תישאר לבני אדם. רצינו שהרכבת - שתעבור כל דקה וחצי ואורכה 90 מ' – לא תחסום את השדרה, אבל אמרו לנו שזה יקר מיד. ביקשנו עוד קילומטר כדי שהלב המסחרי החי של השדרה ימשיך לפעום. צחקו מאתנו. אמרנו שזה אידיוטי לא להשתמש בתחנה של הרכבת שתכנן ויזם יוסף נבון (סבא של הנשיא) מיפו לירושלים. אבל מתכנני נת"ע, הגאונים באדם, עם המורשת הטורקית-אנגלית-רוסית שלהם, מיד הבינו שמדובר בבני אדם שחושבים רק על עצמם, ושהם, פקידי התכנון, יודעים טוב יותר.

 

אז אין תחנה במתחם התחנה. תחשבו כמה יפה זה היה יכול להיות, להגיע עם הרכבת ולצאת בתחנה שיזם נבון במאה ה-19. כמה גאווה ויופי. אבל את מי זה מעניין כשמחליטים להוציא את השעטנז המכונה הרכבת הקלה מתחת לאדמה ולהנחית אותו על שדרות ירושלים?

שדרות ירושלים יפו (צור שיזף)
שאדי. "אני מעדיף לבקש עזרה מאלוהים"(צור שיזף)

ההקלה היחידה שבה הצלחנו לשכנע אותם הייתה שהרכבת תעבור משני צדי השדרה ולא בצד אחד – כדי שיישאר נתיב לרכב ולאספקת החנויות.

 

ועכשיו הודיעו לנו שלא תהיה תנועה בשדרה. ושנתרגל.

 

בטח שנתרגל. כמו הסוס ההוא שכמעט למד לא לאכול ורגע לפני זה מת. תשאלו את בעלי החנויות. את נוסעי האוטובוסים שהיגרו לרחוב יפת ולשלבים. כאילו לא היה מספיק קשה לצאת מיפו בשעות הבוקר ולחזור אליה אחרי הצהריים. עיר במצור.

 

וולקאם טו איזרעאל.

מתכנניה של הרכבת הקלה אחראים לכמה תקלות לא חכמות, מן הסתם לא רק ביפו: יש תחנות שלא נמצאות במקום (כמו זאת שאמורה לשרת את בית החולים איכילוב ואת בתי המשפט אבל נמצאת חצי קילומטר מהם); יש צירים נטולי היגיון (מבת ים לפתח תקווה? איך זה עוזר לי כיפואי?); שעטנז של רכבת קלה ומטרו; שני קרונות במהירות של צב במקום עשרה קרונות במהירות של טיל ועוד.

 

אז מה בכל זאת צריך לעשות כדי שהעיר תמשיך לחיות?

 

ראשית, נת"ע ועיריית תל אביב - תפסיקו להתקמצן. חברה עתירת משאבים והעירייה העשירה בארץ – ותרו על ארנונה. תתמכו בעסקים. קצת סוציאליזם ואחוות עמים לא יזיקו.

 

אחר כך תעירו את הפקחים בשדרה. אם דאגתם לשביל אופניים וקורקינטים במרכז השדרה, צריך פיקוח והכוונה. תחזירו את המדרכות לבני האדם. כאן ובכל מקום ביפו. קצת יחס.

 

תדאגו לחיבורים בין מזרח למערב. באמצעות מסועים. לא מיניבוסים, מסועים כמו בשדות תעופה. ואם מדברים על שדות תעופה. אפשר גם מונו רייל או רכבלים. כל מה שעובד בשדות תעופה בעולם, יכול וצריך לעבוד ביפו. זה לא פתרון זמני. זה הפתרון. לזקנים, להורים עם ילדים ועגלות, סתם להולכי רגל. מסוע או מונו רייל שמחבר את יפת עם תחנת הרכבת של וולפסון דרך הבעש"ט. עוד מסוע כזה שמחבר את יפת עם שדרות ירושלים ושלבים דרך דוקטור ארליך. קל ופשוט. עם גגון שהולך לאורך המסוף להצללה בימות החמה ונגד גשמים בחורף.

שדרות ירושלים יפו (צור שיזף)
מי ישרוד את הסגירה של שדרות ירושלים?(צור שיזף)

ובעניין האוטובוסים: ראיתם כמה קשה לנהגים לפנות מיפת מערבה למרגוזה? סדרו שם את אי התנועה. תהיו רציניים, תעשו סיור בכל יפו ותסירו מטרדים שמעכבים.

 

מה ייצא לנו מזה? שרחוב יפת יהיה דו-סטרי גם בחלק הצפוני שלו. הצענו את זה לפני שנים. יותר אנשים מגלים את התחבורה הציבורית, אבל זו תקועה מהשעון והלאה. תפתרו את זה.

 

מעבר קווים לרחוב יפת ושלבים, ושינויים בקווי האוטובוסים, יצרו מצב שבו לא כדאי לנסוע במכונית פרטית. האוטובוסים, לעומת זאת, נעים ביעילות רבה מאז שהפכו את יפת לדו-סטרי. מה אתם אומרים על נסיעות חינם כדי לפתות את הקהל היפואי? למה לא בעצם? שוחד תמורת סבל בן שלוש שנים עד שהרכבת תתחיל לפעול אינשאללה.

 

ייתכן שעם קצת רוחב לב ופיקחות נרוויח בסוף משהו מהעניין. הרכבת תיסע פה, יהיה מדרחוב שיפקיע את שדרות ירושלים מלהיות ציר מעבר בין בת ים ויפו, ויהפוך אותן לשכיית חמדה יפואית.

 

כן, יפואים צעירים ופחות, תתארגנו. לכו אל הזקנים. הם יספרו לכם שכל מה שצריך זה עמותה נושכת, תקשורת, לפוצץ ישיבות מועצת עיר, השפעה בתוך העירייה ובכנסת, השבתת העיר והדברים יחזרו למוטב.

 

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים