למרד בהכחדה כבר הצטרפתם?

סביר מאוד להניח שרובכם לא שמעתם על תנועת "מרד ההכחדה". התנועה, שקמה רק לפני כשנה בבריטניה, הצליחה בזמן קצר ובאופן ממוקד להוציא באפריל האחרון לרחובות מרכז לונדון אלפי מפגינים, מכל הגילאים, הדתות, הגזעים והמינים, למשך ימים ארוכים, תוך שהם משבשים את החיים הנוחים והיומיומיים בבירת בריטניה. המפגינים, שמאות מהם נעצרו, לא רק מחו אלא גם ארגנו קבוצות דיון והציעו דרכי פעולה, וכל זאת בדרישה מאוד פשוטה, שממשלת בריטניה תאמר לציבור את האמת.

את האמת על מה, אתם שואלים? את האמת בנוגע למשבר האקלים והכחדת המינים. כן, בעידן של פייק ניוז, המפגינים מבקשים מהממשלה בשלב הראשון שלא תסתיר, שלא תייפה, שתציג את העובדות כפי שהן. ומה הן אותן העובדות? שאנחנו נמצאים במצב חירום חסר תקדים, שבו משבר האקלים והידלדלות המגוון הביולוגי מאיימים על הסדר העולמי, על המשך הקיום של כדור הארץ וגם של המין האנושי. שרבות מהתחזיות מציינות שצריך לעשות שינוי דרסטי ודרמטי אתמול ולא מחר. שצריך לפעול כאן ועכשיו.

המפגינים מבקשים את האמת, ולא שידברו איתם על זיהום אוויר, על עליית מחירים או על פקקים. גם לא על זרם של פליטים או הזדמנויות עסקיות בשוק הקלינטק (הטכנולוגיות הירוקות). ואפילו לא על תהליכים טבעיים או במלחמת מסחר. ולא שכל אלה לא חשובים. הם מבקשים לדבר בגובה העיניים על ההתחממות הגלובלית, על פליטות גזי חממה, על הפחתת פליטות. הם רוצים לדבר בעובדות ובמספרים על מותם של בעלי החיים והצמחים. והם רוצים מעשים ולא רק דיבורים.

אורח החיים הבזבזני של האנושות הוביל לאורך השנים לשתי תופעת גלובליות הקשורות זו בזו: ההתחממות הגלובלית, המתייחסת לעלייה הממוצעת בטמפרטורה על פני כדור הארץ כתוצאה מפליטה גוברת של גזי חממה, והכחדה המונית ומואצת של אין ספור מינים בטבע. המשמעות של ההתחממות הגלובלית היא שינויי אקלים, המובילים למחסור במזון ובמים שפירים, לגלי חום לצד סופות והצפות, לעליית פני הים, למידבור, למחלות ולמאבקים טריטוריאליים.

היא גם אחד מהגורמים המרכזיים, לצד ההשתלטות של המין האנושי, להידלדלות המינים בטבע, עד כדי כך שמדענים מדברים שזה עתה מתרחשת לנגד עינינו "ההכחדה השישית", והיא מהירה וגדולה יותר מכל חמש ההכחדות הקודמות שהתרחשו בכדור הארץ בעבר.

המפגינים והחברים בתנועת מרד ההכחדה מבקשים מהמדינה שתתחיל לפעול מיד, אבל גם מדגישים שההחלטות צריכות להילקח בשיתוף העם. ההפגנות בחודש אפריל בבריטניה חשפו כמה הפוליטיקאים לא יודעים בנושא האקלים ולא מבינים את גודל השעה, אבל גם הובילו להחלטה חסרת תקדים של הפרלמנט הבריטי, ולהכרזה על מצב חירום אקלימי. ההכרזה של בריטניה גררה אחריה הכרזות דומות באירלנד, צרפת וקנדה, ואלה הצטרפו למאות ערים ומחוזות בעולם שהכריזו על מצב חירום אקלימי במהלך השנתיים האחרונות, כשהמשמעות היא אחת אנחנו לא רק מודים בתופעה אנחנו גם מכריזים על רשימת צעדים להפחתת פליטות ולהאטת קצת ההתחממות הגלובלית.

ומה בארץ?

אם אתם תוהים מה המצב במדינת ישראל, אז כמעט שום דבר. לדוגמה, שר החוץ הטרי, ישראל כ"ץ, נסע לאחרונה לפסגת האקלים של האו"ם באבו דבי, ולא אמר מילה על משבר האקלים, אלא דיבר על ביטחון ומודיעין.

פרופ' עדי וולפסון(צילום: דורית תבור)

שלא נדבר על כך שאף אחד לא סיקר כאן את הועידה, כי אצלנו, בשונה מהעולם, התקשורת עדיין מדברת על גל החום באירופה כחלק מדיווחי התחזית. נושא האקלים גם לא נמצא בשיח הפוליטי, לקראת הבחירות הנוכחיות או הקודמות, ולא בשיח הציבורי, על אף שהוא מאיים עלינו לא פחות מחמאס או מהגרעין האיראני.

צריך לומר ביושר ובקול רם וברור, הפתרון למשבר האקלים ולהידלדלות המינים אינו טכנולוגי. הטכנולוגיה יכולה לסייע, אפילו רבות, להיות הכלי, אבל לא היעד. יתרה מכך, לא מדובר על איכות אלא על כמות, גם אם התייעלות הכרחית כדי להצליח ולשרוד, הכמות שאנחנו צורכים וזורקים, המזון שאנחנו אוכלים, גידול האוכלוסין, כל אלה מאיימים על משאבי הטבע. אפילו אפשר לומר, בכל הזהירות הנדרשת, שלא מדובר רק במדיניות, אלא באחריות של כל אחת ואחד. זו נקודת מוצא מאוד קשה ומורכבת, לשנות הרגלים, אולי אפילו לצעוד אחורה במובנים מסוימים, אבל זו האמת וצריך "להסתכל לה בעיניים".

בשבוע שעבר אימצה ממשלת ישראל החלטה בנוגע להטמעה של היעדים לפיתוח בר קיימא של האו"ם במסגרת תוכניות פיתוח גדולות ופרויקטים לאומיים. 17 היעדים, שהוגדרו במסגרת תוכנית אג'נדה 2030 של האו"ם, כוללים היבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים, ומשלחת בראשות השר זאב אלקין יצאה לאו"ם והציגה את המתווה שגובש בישראל, שכולל גם רתימה של החדשנות הישראלית לקידום התחום ברמה הגלובלית.

בד בבד, בחודש האחרון החלה להתארגן גם בישראל קבוצה של מרד ההכחדה, במטרה להפוך את סדר היום הציבורי ולהציב את הנושא בראש הכותרות. אולם השינוי יוכל להתרחש רק אם כל אחת ואחד מאיתנו יהיה שותף. האם אתם מוכנים לעשות את הצעד הזה? להפסיק להתרכז ב"אני, כאן ועכשיו", בצרכים וברצונות שלכם ובראייה צרה ולטווח הקצר? לצמצם את צריכת הבשר? לצמצם את הילודה? להפחית בטיסות? ועוד. להתמודד עם האמת.

פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד " (פרדס, 2016).