שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האקונה מטטה: ראינו את "מלך האריות" החדש

    העיבוד החדש ל"מלך האריות" נראה כמו סרט טבע מרהיב וצפוי להיות שובר קופות אימתני שיעמוד בציפיות של הקהל. אמיר בוגן, כתבנו בניו יורק, צפה בסרט החדש לפני כולם וחזר עם רשמים ראשונים

    לאחר השקתו של הטריילר הראשון של "מלך האריות" בנובמבר אשתקד, הגולשים דהרו לעברו כמו עדר של גנו. 224.6 מיליון צפיות ב-24 שעות הפכו אותו לטריילר השני הנצפה ביותר בכל הזמנים. הישג שהידהד את הצלחתו המסחרית של סרט האנימציה המקורי מ-1994 שהיה לשובר הקופות המצליח ביותר באותה השנה, והתמקם במקום השני ברשימת הסרטים המרוויחים ביותר בכל הזמנים. מאז, הטריילרים של "הנוקמים: סוף המשחק" שיגרו את עצמם לצמרת הטריילרים הנצפים אי פעם, אבל שובל המעריצים של להיט גיבורי העל הולך ומידלדל, ועתה מגיע זמנו של הרימייק החדש ל"מלך האריות" שצפוי להתייצב בראש טבלת שוברי הקופות עם יציאתו לאקרנים. אולפני דיסני יכולים להיות רגועים. בגזרה הזאת אין דאגות. האקונה מטטה כמו שאומרים.

     

    "מלך האריות" - טריילר

    "מלך האריות" - טריילר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    האטרקציה הגדולה של הטריילר והסקרנות שהוא עורר נבעו בעיקר מהחדשנות הטכנולוגית (מהזן הפוטו-ריאליסטי, לא לייב-אקשן כפי שנהוג להגיד בטעות - קרנפים ויענים לא התרוצצו באולפן על גבי מסך ירוק) בסצנה הבלתי נשכחת של הצגת הרך הנולד סימבה. בניגוד לסרט האנימציה מהניינטיז, הדמויות המוכרות עוצבו מחדש כבעלי חיים מן הסוואנה האפריקנית, וכך פתאום האפשרות הבלתי נתפסת בעליל של קוף מנדריל הנושא גור אריות מעל צוק כשתחתיו פילים, ג'ירפות, ברדלסים ועוד, במפגן מרשים של "וגר נמר עם אנטילופה" - הופכת להיות אפשרות סבירה. כאילו חסר שרק דיוויד אטנבורו ישתלב עם קריינות ויסביר לנו איך זה ייתכן. אבל לא צריך את שירותיו של סר אטנבורו, ובמקומו יש לנו את הקולות של דונלד גלובר, ביונסה, ג'ון אוליבר, וסת' רוגן שבוקעים ישירות מגרונן של החיות המדברות.

     

    עם הקשר תרבותי מובהק, טכנולוגיה פלאית וצוות מדבבים נוצץ, באמת שהכל בסדר מבחינת דיסני. ובכל זאת יש אתגר מהותי שאיתו ההפקה הייתה צריכה להתמודד. סימבה, מופאסה, סקאר, נלה, פומבה, טימון, ראפיקי, זאזו והאחרים נטבעו בזכרון האישי והקולקטיבי של ההמונים לפני 25 שנה, ונשתמרו מאז כדמויות איקוניות באנימציה. יש להן נוכחות משלהן שמנותקת מהעולם האמיתי. אם תצפו בסימבה מודל 1994 על המסך, תזהו אותו מעבר לכל ספק, בעוד שאם במקרה תפגשו בסימבה מודל 2019 בספארי ברמת גן, תתקשו להבחין שמדובר בסלב. השאיפה לאותנטיות טבעית הופכת אותו, כמו את שאר הדמויות, לעוד אריה גנרי. לא מלך החיות אלא חתול גדול עם רעמה.

    מלך האריות ()
    אריה גנרי. סימבה מ"ממלך האריות"

    כדי להתמודד עם האתגר הזה מונה לעמוד בראש ההפקה ג'ון פאברו, הבמאי שכבר עשה עבודה נהדרת בשירות דיסני לפני שלוש שנים בעיבוד שלו ל"ספר הג'ונגל". שני הפרויקטים דומים מאוד ובשניהם פאברו מפגין מיומנות מרשימה בדרך שבה הוא משלב בין האסתטיקה הטבעית לסיפור המקור, תוך הישענות על אפיון הדמויות המוכרות, הציטוטים, המראות החזותיים (כמו סצנת הנפת סימבה הגור) וכמובן, המוזיקה ושיריהם האהובים של אלטון ג'ון (איזו שנה קולנועית נהדרת עוברת עליו) וטים רייס. הכל עובד נהדר ביחד, בזכות היות הסרט רימייק והישענותו על נוסטלגיות מנחמות מן העבר.

     

    וכך "מלך האריות", שנראה על המסך כמו סרט טבע רחב יריעה מאפריקה, מתנהל על פי אותן התבניות שמקורן במורשת היוונית העתיקה - מאדיפוס שנאלץ להתמודד עם אשמת מות אביו המלך ויוצא לגלות, ועד אודיסיאוס שחוזר מהגלות כגיבור אחר תהליך התבגרות מואץ. התבניות הללו עובדות תמיד גם למי שלא מודע למקורות שלהן. מן הסתם זהו קהל היעד העיקרי של הסרט - ילדים שבוודאי נחשפו ללהיט של רוג'ר אלרס ורוב מינקוף מ-1994, אבל לא קראו את כתבי הומרוס או שייקספיר.

    מתוך
    טימון, פומבה וסימבה בגרסה החיה
    הנאמנות לסיפור המקור מאפשרת לפאברו להיחלץ מדמויות המקור ולהציג אותן מחדש כיצורים חיים מעולמנו. ההבדלים המשמעותיים בין סרט המקור לעיבוד החדש באים לידי ביטוי באסתטיקה הפוטו-ריאליסטית שלו - מהנופים המרהיבים שאנחנו מכירים מסרטי טבע ועד לעיצוב המדויק והמפורט של בעלי החיים שמאכלסים אותם. בנוסף, יש מקום גדול יותר לדמותה של נלה, אשר הופכת למצפן של נועזות, גבורה, ואסרטיביות - בהתאם לרוח התקופה ותנועת MeToo. בניגוד לשאר הלביאות המתמסרות בלית ברירה לסקאר ולמשמר הצבועים שלו, נלה נחלצת מההיררכיה הפטריאכלית הנוקשה, מורדת ועושה מעשה. בראי הזמן, זהו השינוי התוכני העיקרי שמורגש בסרט.

     

    הבדל נוסף ברוח התקופה ניכר בכל הנוגע לייצוג האתני של ההפקה. הצלילים של אפריקה והנופים מהיבשת השחורה מוטמעים על גבי מסך ירוק לכל אורכו של הסרט, אך גם מאחורי הקלעים אפשר להבחין בליהוקים מהסוג התקין פוליטית: גלובר (סימבה), ביונסה (נלה), צ'ואיטל אג'יפור (סקאר), אלפרי וודארד (סראבי), ג'ון קאני (ראפיקי), מייקל קיגן קי (קמארי), ג'יימס ארל ג'ונס שחוזר להרעים בקולו כמופאסה (כפי שעשה בסרט הראשון) ואחרים הם אפריקנים-אמריקנים, ממש כמו בעיבוד הבימתי המצליח בברודוויי. ולמי נתנו לדבב את חזיר הבר פומבה? דווקא לסת' רוגן היהודי הכשר.

     

    ערב היציאה לאקרנים, דיסני יכולים להיות מוכנים ומזומנים לעוד מנה גדושה של מזומנים. הם נשארו ראש לאריות (כשמסביבם זאבים רודפים אחרי הזנב של עצמם). "מלך האריות" המחודש הוא מוצר מהוקצע, מרהיב, ופרוותי שכיף לחבק, בלי לחשוש מפרעושים. אבל אם נאמץ לרגע את פילוסופיית האקונה מטטה של טימון, נשכח מהעבר ונביט קדימה אל העתיד, מה עוד אפשר לעשות עם המותג? סרט האנימציה, מחזמר בברודוויי, הרימייק הפוטו-ריאליסטי - האם "מלך האריות" החדש חתם את המורשת, או שבסך הכל מדובר בעוד פרק של מעגל החיים?

     

    ביקורת מלאה על הסרט תפורסם ב-ynet לקראת יציאתו בישראל ב-18 ביולי.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים