הדרוזים לפני כולם: נתוני הזכאות לבגרות נחשפים

שיעור הזכאות לבגרות בקרב התלמידים הדרוזים גבוהה יותר מכל מגזר אחרת בישראל. כך עולה מנתוני הזכאות לבגרות של משרד החינוך בשנה שעברה שהגיעו לידי ynet.

בעוד שרק קצת יותר למחצית (52.1%) מן התלמידים הבדואים תושבי הנגב סיימו את לימודיהם עם תעודת בגרות בשנת הלימודית תשע"ח, בקרב תלמידים דרוזים אחוז הזכאים לבגרות עמד על 82.2%. בקרב תלמידים ערבים נרשמה עלייה מתונה בזכאות לבגרות ואחוז הזכאות שלהם בשנת הלימודים הקודמת עמד על 64.8%. שיעור הזכאות בקרב התלמידים היהודים עמד על 80.6%. בקרב כל המגזרים חלה עלייה בהשוואה לשנים קודמות.

הבוקר (ה') הציג שר החינוך רפי פרץ את נתוני "התמונה החינוכית" של משרד החינוך מהם עולה כי נמשכת מגמת העלייה בזכאות הכללית לבגרות, ושיעור הזכאים לבגרות בקרב תלמידים שסיימו את לימודיהם בשנת הלימודים הקודמת עמד על כמעט 70%. מנגד, על פי הנתונים נמשכת מגמת העלייה במספר המחברות שנמצאו פסולות ובארבע השנים האחרונות הוא הוכפל.

על אף שפחות מ-2% מתלמידי ישראל הם דרוזים – על פי נתוני "התמונה החינוכית", שניים מתוך עשרת היישובים עם אחוז הזכאות הגבוה ביותר במדינה הם דרוזים – בית ג'אן וחורפיש. 
 

השר פרץ הגיב לנתונים ואמר: "אני מברך את המגזר הדרוזי על ההישג המרשים אליו הגיע". הוא הוסיף: "החברה הדרוזית מוכיחה שוב שהיא מצטיינת בכל התחומים. אני שמח ומברך גם את המגזרים הערבי והבדואי שאף הם הגיעו להישגים טובים. הישגים אלה מהווים תשתית חשובה מאד להשתלבותם העתידית בחברה הישראלית. אנו נמשיך לקדם את המגמה החשובה הזו".

מוהנא פארס, מנהל התכניות הלאומיות במשרד החינוך ויועץ לשר החינוך, התייחס גם הוא לנתונים: "החברה הדרוזית עוברת שינויים דמוגרפיים של ירידה בשיעור הילודה וגם שיפור בחיי הכלכלה. הם יותר ויותר מתערים בתוך החברה הישראלית. במקביל לאלה, שדרת הניהול הולכת ומתמקצעת. היא עוברת יותר הכשרות וליווי מקצועי. בתי הספר אף הם מקבלים תקציבים רבים. כל אלה יוצרים את תנועת השינוי, שהביאה אפשר לומר למהפכה בשיעור הזכאים לבגרות".

(צילום: אביהו שפירא)

שיעורי הנשירה ופערי התקצוב

על נתוני משרד החינוך שהוצגו הבוקר, שיעור הנשירה בקרב התלמידים בשנת הלימודים עמד על 1.2% – ללא שינוי משמעותי. ואולם, בקרב תלמידים בדואים, על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיעור הנשירה עמד על 3.5%. בקרב בנים בדואים האחוז אף היה גבוה יותר ועמד על 4.4.

בסך הכל בשנה זו נשרו 1,350 תלמידים בדואים ממערכת החינוך. בנוסף, בניגוד למספר התלמידים הממוצע בבתי הספר היסודיים, אשר במגזר הבדואי נמוכים יותר מאשר הממוצע הכללי, בחטיבות העליונות הכיתות של התלמידים הבדואים צפופות יותר, ובממוצע לומדים בהן 26.9 תלמידים, לעומת הממוצע הכללי שעומד על 25.7.

באשר לתלמידים הערבים, מנתוני "התמונה החינוכית" עולים פערים משמעותיים בהשקעה בהם אל מול תלמידים דרוזים ויהודים. בשנת הלימודים הקודמת זכה בממוצע תלמיד ערבי לתקצוב ממוצע מצד משרד החינוך של 18,862 שקלים בשנה. תלמיד דרוזי, לשם השוואה, זוכה לתקצוב ממוצע 23,397 שקלים בשנה ואילו תלמיד יהודי זוכה לתקצוב של 20,242 שקלים.

עם זאת, שני גורמים נוספים משפיעים בסופו של דבר על התקצוב הסופי לו זוכה כל תלמיד: תקצוב הרשות המקומית ותשלומי ההורים. כל אלו מרכיבים את התמונה הסופית של תקצוב התלמידים. בתוך כך יש לציין כי תלמיד בדואי זוכה מצד משרד החינוך לתקציב גבוה יותר מתלמיד יהודי (21,620 שקלים בשנה), אך שני גורמי התקצוב הנוספים מביאים בסופו של דבר להרחבת הפערים.

שמואל אבואב (צילום: מוטי קמחי)

"אני מברך את החברה הלא יהודית על ההישגים שהם רושמים", אמר מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב. "כולם כאחד מצויים במגמת עליה והתקדמות בשיעור הזכאים לתעודת בגרות. אנחנו נמשיך להשקיע בתוכניות חינוכיות כדי לקדם אותם, ולהגדיל את הסיכויים שלהם להשתלב באקדמיה ובשוק התעסוקה. אני מודה למנהלים ולמורים שעוסקים במלאכה החינוכית ופועלים ללא לאות כדי לקדם את התלמידים ואת המערכת".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב אמר הבוקר: "אני מברך על התוצאות המרשימות שעולות מן התמונה החינוכית. הן מצביעות על המשך מגמת העלייה בה נתונה המערכת לצד צמצום הפערים שהיא רושמת. אנחנו רואים את השיפור במרבית המדדים. גם בהישגים הלימודיים וגם בהיבטים הערכיים. יותר זכאים לתעודת בגרות ויותר ניגשים ל- 5 יחידות לימוד במתמטיקה ובאנגלית.

"בד בבד, נרשם גם שיפור ביחסי הקרבה והאכפתיות בין המורים לתלמידים ובצמצום הפער שבין העשירונים הנמוכים לגבוהים. מערכת החינוך משקיעה משאבים רבים לאורך כל השנה כדי לצמצם את הפער ולהמשיך ולזנק קדימה. אבל, מחוללי השינוי המשמעותיים הם המנהלים והמורים שעובדים ללא לאות כדי להבטיח את הצלחת הבוגרים והצלחת המערכת. הם ראויים לכל הערכה והוקרה".