שתף קטע נבחר

המאבק על התקשורת האמריקאית.

הדיפלומט מורן בירמן, מציג את תמונה המצב הבעייתית של ישראל בתקשורת, את הסיבות לדיווחים המוטים לרעתה ואת הדרכים לשינוי

תקשורת ההמונים בארה"ב סוקרת אירועים והתרחשויות והינה כלי חשוב להפצת מידע חיוני, מהימן ובעל ערך לאזרחי המדינה. התקשורת אינה מסתפקת בדיווח עובדתי אלא גם מוסיפה הסברים ופרשנות לגבי משמעות המידע הנמסר בנוגע לישראל. עורכי עיתונים ופרשנים בוחרים את הדרך בה יסקרו את האירוע. מה להבליט, מה להצניע, איזו אג'נדה להעביר? אמצעי תקשורת שונים קובעים את כותרות הנושאים שונים שיגיעו לידיעת הציבור וכן את סוג המידע ואופיו שיעצבו את דעת הקהל. רשת פוקס ועיתון הבוסטון גלוב מציגים את ישראל באור חיובי, עיתון ה"ניו יורק טיימס" ו –"ושינגטון פוסט" ביקורתיים כלפיה.

 

סקר של מכון המחקר PEW שנערך בינואר השנה הראה כי 79% מהנשאלים שהגדירו את עצמם רפובליקאים אוהדים את ישראל, רק 6% מהרפובליקאים אוהדי הפלסטינים. לעומתם רק 27% מהדמוקרטים הם אוהדי ישראל ושיעור אוהדי הפלסטינים מגיע ל-25%. בתקופה האחרונה ירושלים הוכרה כבירת ישראל, השגרירות הועברה אליה ורמת הגולן הוכרה כשטח ריבוני של ישראל.

 

לאור תוצאות אלו האם אתה חושב שבעקבות שנויים מפלגתיים באילינוי תיפגע התמיכה בישראל?

"ישראל זוכה לתמיכה על מפלגתית בארה"ב. הן הדמוקרטים והן הרפובליקנים תומכים בה" ענה הציר לדיפלומטיה ציבורית מורן בירמן, בקונסוליית שיקגו. "הדיווחים בתקשורת הוותיקה והממוסדת בארה"ב: רשתות הטלוויזיה MSNBC, ו- CNN, ובעיתונים "ניו יורק טיימס" ו"וושינגטון פוסט" מוטים לרעת ישראל". פתח את דבריו, מורן בירמן. הרצאתו התקיימה ביום רביעי בבית הכנסת קהילת לינקולנווד.

"לידידי ישראל בארה"ב יש תחושה שהתקשורת נגדנו. הם שואלים מדוע השיח התקשורתי מוטה"? המשיך בירמן "באחד העימותים בין חמאס לעזה. פנה אלי עיתונאי, אוהד ישראל והבהיר לי שיקשה עליו לספר את הסיפור במלואו. עיתונות מבליטה אירועים קיצוניים, מלחמות צדק או סבל וקורבנות אנושיים בעקבות מלחמות. סבל כבד נמצא למכביר בעזה והרבה פחות ביישובי הדרום בישראל. איך זה שבישראל לא נהרג אדם אחד ובעזה יש עשרות קורבנות? אם לא נהרגו ישראלים למה ישראל בכל זאת תוקפת בעזה? הגימיק הזה התקבע".

 

לדעת בירמן הניסיון לפשט את הנושא, מוביל לנראטיב בלתי מאוזן שאינו מציג את עמדת ישראל בקונטקסט המלא. אחת הזירות שהופכת להיות חשובה היא זירת הרשת החברתית. התופעה המתרחשת היא העברת המשאבים מהעיתונות המודפסת לרשתות החברתיות פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם. הרבה מכלי התקשורת המקומיים אינם ממנים כתבי חוץ משלהם. העיתונים רוכשים כיום את רוב חדשותיהם מסוכנויות AP וכך יש לעורך שליטה מזערית על החומר היוצא לאור.

 

הנראטיב הישראלי עדיין גובר על הנראטיב הפלסטיני אך צריך להמשיך להיאבק בחירוק שיניים. על פי זיכרון אירועים היסטוריים מצטייר הצבא הישראלי כתוקפני כלפי הפלשתינאים החלשים. ידוע ש"תמונה שווה אלף מילים". תמונה של ילדים פלשתינאים מול בית הרוס כובשת יותר מתמונה של שדה העולה באש בגין בלוני התבערה. באופן טבעי יותר קל להאשים את המדינה כצד החזק המדכא את ארגון החופש הלוחם למען עצמאותו.

 

בירמן הציג דוגמא מכותרת ב- CNN בשנת 2018 כדלהלן: "צה"ל התקיף את תושבי עזה בשל מות חייל ". בכותרת זו מואשם צה"ל בתוקפנות – רצח החייל בידי מחבלי חמא"ס אינה מוזכרת". אם בעבר נשלחו מכתבים לעורך העיתון. עתה, משרד החוץ הגיב ל-CNN מיידית "לא CNN, טעיתם, זו לא הפעם הראשונה. חייל ישראל נורה על ידי חמ"ס ונהרג, צה"ל הגיב בתקיפת המחבלים המרצחים. CNN הגיעה העת להפסקת המניפולציות". תגובה ישירה זו של דובר משרד החוץ לCNN הינה דרך חדשה במאבק הזוכה בצפייה ותמיכה ויראלית.

 

צעירים רוכשים את החדשות בעיקר מהרשתות החברתיות "כולנו צריכים להיות נוכחים שם". בירמן מציע דרכים למאבק בתקשורת המוטה. הוא מעודד את הקהל לכתוב מכתבי הזדהות לעורך, לתמוך ברשת החברתית בחשבונות פרו-ישראלים, לפרסם ולשתף תגובות פרו-ישראליות ולהגיב למקורות תקשורת שנודעו בטעויותיהם בהצגת אינפורמציה על ישראל. בירמן מדגיש את חשיבות המעקב בו זמנית אחר כלי תקשורת משני עברי המתרס. כך ייערכו שינויים בתופעה.

 

המלצות השבוע

 The Music Man איש המוסיקה

שמה של מרי צימרמן הולך לפניה. כל מחזמר שביימה היה חלום. בשנת 2010 ביימה את המחזמר 'קנדיד' שהיה חוויה בלתי רגילה. עיבודה היצירתי המקסים למחזמר הקלאסי "איש המוסיקה" שומר לכל אורכו על שפה בימתית נפלאה, יצירתית קסומה ומהנה. המשחק, הכוריאוגרפיה קולות השירה והתזמורת היו שמיימים. השירים היו להיטים ששרנו אותם בנעורינו.

ההפקה כוללת עושר ויצירתיות בכל המרכיבים התיאטרונים. הבמה הגדולה הכילה תפאורה מתחלפת באופן מפתיע. מגוון תלבושות ואביזרים מפתיע המשובב את הלב.

"איש המוסיקה" הקומדיה המוסיקלית הקלאסית שנכתבה בשנת 1957 על ידי הסופר, המלחין ונגן הפיקולו מרידית' וילסון. זכה בחמישה פרסי טוני והוכתר כמחזה הטוב ביותר של השנה. באותה שנה נכתב גם המחזמר " סיפור הפרברים " של לאונרד ברנשטיין שנותר במקום השני.

העלילה מתארת נוכל בשם פרופסור הרולד היל (Ron E. Raines ( שחקן, רקדן וזמר יוצא מן הכלל. המגיע מגארי אינדיאנה לעיירה קטנה באיובה בתקוה להתעשר מרמאויות. הוא מציע להקים ולנצח על תזמורת נוער ומוכר למשפחות כלי נגינה, תווים ומדים מבלי להכיר אפילו תו אחד מוסיקלי. הוא מתכנן להעלם ולברוח מהעיר עם כל הכסף ביד.

מריאן, (Monica West ( שחקנית מעולה עם קול פעמונים שופע עוצמה. ספרנית העיירה מגלה מיד את התרמית אך כשהיא רואה שאחיה המופנם מפסיק להתבייש בהיגויו השגוי ומתלהב מהחצוצרה, היא מתאהבת בהרולד היל. גם פרופסור הרולד היל מאוהב בה עד מעל לראש ומחליט להישאר בריבר סיטי ולהשתנות.

הכוריאוגרף ( Denise Jones) ומעצב התפאורה Daniel Ostling ומעצבת התלבושות Ana Kuzmatic וכל השחקנים הפגינו דמיון, כישרון ויופי רב. ההפקה עולה על כל מחזות ברודווי המחזמר בוים בתנופה ייחודית, יצירתית נפלאה. חייכתי במשך כל המחזמר ולא רציתי שיסתיים. מומלץ מאד לא להחמיץ. המחזמר יועלה בתיאטרון גודמן עד ה-18 באוגוסט ב- Goodman Theatre, 170 North Dearborn

לפרטים: www.goodmanTheatre.org/MusicMan

 

 

 Darling Grenadine גרנדין היקרה

ההפקה של תיאטרון מריאוט "גרנדין היקרה" מאת הסופר, הזמר והמלחין Daniel Zaitchik מצליחה להציב רף מעניין של אומנות הכוללת אומן תיאטרון בובות, חצוצרן ועבודת וידיאו -ארט הממחיש זמנים, אדריכלות נוף ומצבי רוח.

"גרנדין היקרה" עוסקת עם ניחוחות הומור ורומנטיקה בבעיית ההתמכרות ההרסנית של חיי האדם וכול הסובבים אתו. אלכוהוליזם מוריד את חיי האומן שאולה. התוצאה היא תמיד מדממת ומעציבה. שם המחזה הוא על שם קוקטייל של תרכיז רימונים המוסף לאלכוהול.

בעלילה האומן הארי (Heath Saunders ( הינו מוסיקאי שהרוויח הון מג'ינגל פרסומת עבור חברת המבורגרים. עתה הוא מנגן בבר, חולם על כתיבת מחזמר, אך מסיבות שונות (השתיה) הוא אף פעם לא עובד. במחזמר מופיעה גם לואיז (Katherine Sounders ( שחקנית וזמרת במחזמר של ברודוויי " גן עדן". היא בקלות יכולה לזכות בתפקיד הראשי אך היא מהססת וחסרת ביטחון אישי.

הארי ראה אותה בהופעה והתאהב בה, יש ביניהם כמיה, אך בעיות השתייה של הארי לא מאפשרות לו להתמיד בקשר רציני. הוא קשור לכלבו, כלב שהוא בובת תיאטרון, המהלך ומקשקש בזנב ונביחותיו נשמעות כחצוצרה. מחזמר קאמרי יצירתי, משחק מעולה. מומלץ. המחזה יעלה עד ה- ה-18 באוגוסט ב-Marriott Theatre, 10 Marriott Drive’ Lincolnshire

לפרטים: www.marriottheatre.com

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים