אחרי 800 שנה: האבירים חזרו לישראל

לא רחוק מטבריה מופיעה לפתע חבורת אבירים רכובה על סוסים. הם עטויי שריון, לובשים גלימות מסע, נושאים עליהם דגלים וצלבים ענקיים. הם יורדים מהסוסים, מניחים את החרבות על השולחן - ואחד מהם פונה אלינו ושואל בעברית צחה: "מי אתם?" 

לסיטואציה המוזרה הזו נקלענו כשהגענו לסקר את קרב קרני חיטין, יותר נכון את השחזור של קרב קרני חיטין - כי הקרב האמיתי התרחש לפני יותר מ-800 שנה, ב-4 ביולי 1187. 

צפו בשחזור קרב קרני חיטין (ירון שרון)

שני צבאות לחמו בקרב ההוא. מצד אחד הצלבנים בהנהגת גי דה ליזניאן, מלך ירושלים, ששלטו במדינה במשך 90 שנה, ומהצד השני שבטים מוסלמים מהשושלת האיובית: טורקים, כורדים וסלג'וקים בהנהגת צלאח א-דין, טיפוס מעניין שאליו עוד נגיע בהמשך.

"תוצאות הקרב ההוא היו קטסטרופליות", מספר גנאדי ניז'ניק, ארכיאולוג ויו"ר Regnum Hierosolymitanum (ממלכת ירושלים) - מועדון העוסק בשחזור היסטורי ורוחני של ממלכת ירושלים הראשונה. לדברי ניז'ניק, קרב קרני חיטין היה נקודת מפנה בהתפתחות המזרח התיכון ואחד הגורמים לנפילתה של הממלכה הצלבנית. מה גרם לו להימשך לסיפור הקרב ההוא ולהפוך אותו לפרויקט חייו? "שמעתי את הסיפור והוא עניין אותי. לקחנו מאמר, ויצאנו כמה חבר'ה לשטח לבדוק איך זה קרה. חשבנו אחר כך, אולי נוסיף קצת סממנים היסטוריים לסיפור, איזשהו לבוש, ואחר כך הגיע הרעיון שנעשה את זה בתאריך היסטורי - אבל מה אנחנו, אידיוטים? נלך ביולי? מצד שני, כל כך נכנסנו לתוך הסיפור".

את 20 אלף החיילים שהשתתפו בקרב המקורי מגלמים כיום 50 איש. ההכנות לשחזור מתחילות חודשיים מראש. ערב לפני הקרב ניז'ניק עורך לנו סיור בביתו ובמחסן הציוד. דירתו הירושלמית נראית כמו מוזיאון, ומלאה ציוד היסטורי מתקופות שונות: קסדות, מגינים, כלי מטבח ואפילו חרבות וקשתות, שהוכנו בעבודת יד על פי ממצאים ארכיאולוגיים. קיריל ואלינה, זוג תיירים צעירים מרוסיה, יושבים על הספה ותופרים נעליים. זוהי הפעם הרביעית שהם מגיעים לארץ לכבוד שחזור הקרב. "אנחנו מאמינים שחשוב להכין בעצמך את מה שתלבש", אומרת אלינה, העמלה על תפירת שמלה ברוח האופנה של המאה ה-12. מחר, הזוג יגלם את מלך ירושלים ומלכת ירושלים. 

הדיוק בפרטים חשוב מאוד למשתתפים. "אם תבוא עם נעליים שנראות מהמאה ה-15 לא יקבלו אותך לאירוע. הכול חייב להיות מתאים לתקופה, ומגובה במקורות כתובים ובממצאים ארכיאולוגיים", אומר ניז'ניק. 

אילו עוד הכנות עושים לקראת השיחזור? 

"אם אתה פרש, במיוחד אם אתה אביר, אתה חייב ללמוד רכיבה, סיוף, חץ וקשת, וגם חץ וקשת רכוב מהגב של הסוס. יש גם אימונים טקטיים עם הפקודות בצרפתית ובטורקית, הכול חייב לתקתק כמו שעון שווייצרי".

מסע השחזור נמשך שלושה ימים לאורך 30 קילומטר - מתחילים בעינות ציפורי ומסיימים בכינרת. דברים שאינם מתאימים לרוח התקופה, כמו פלאפונים או סיגריות, הם כמובן מחוץ לתחום. אפילו האוכל הוא תקופתי. "המסע מפרך. זה תהליך מדיטטיבי, ומה שעובר על האדם מבפנים הוא מה שמעניק את החוויה. בסוף יש אומנם קרב, אבל הדברים החשובים קורים בדרך", אומר ניז'ניק. 

לאחר הקמת המחנה בעינות ציפורי, המארגנים מאפשרים שעתיים פתוחות לביקור של הקהל הרחב. בזמן הזה ילמדו את הציבור הסקרן על ההיסטוריה של הקרב ויבצעו כמה תרגילים לדוגמה. בערב המחנה נסגר, והמשתתפים נכנסים למוד היסטורי לחלוטין. בין השאר הם משחזרים את ישיבת המטכ"ל שבה התקבלה ההחלטה הגורלית לצאת למסע הקרב. המשתתפים נכנסים לדמויות ומתווכחים ביניהם. בזמן ארוחת הערב מתנגנת מוזיקה של ימי הביניים, עם דגש על חמת חלילים, והרבה יין נמזג כמובן. 

בבוקר מתחיל החלק הקשה: "אנחנו עורכים מסדר, מגדירים משימות ומקפידים על חלוקת מים - בקרב המקורי רוב הצלבנים מתו ממכות חום והתייבשות. על זה נפלה המדינה הצלבנית - מדינה עם כלכלה טובה, צבא קטן וחכם. הכול היה בסדר שם עד שבשלושה ימים היא קרסה", מספר ניז'ניק. 

ביולי 1187 הצלבנים והמוסלמים נלחמו על חייהם, אבל ב-2019 לאבירים יש פריבילגיה לעשות עצירה קצרה בכפר קדם, אתר תיירות בהושעיה המשחזר את החיים בגליל לפני 2,000 שנה. האבירים חותכים לעצמם אבטיח עם סכינים עתיקות, ומתיישבים לנוח מהשמש הקופחת מתחת לעצים. "אתמול אכלנו אורז, תבשיל בשר, טחינה וחומוס", מתאר צחי נבו, ממארגני השחזור, "מצרכים מהתקופה שלנו, טריים, אבל לפי מתכונים עתיקים. רק לא דברים שהגיעו אחרי שגילו את אמריקה. לא תירס, לא תפוחי אדמה, מלפפונים ועגבניות".

לאנדרו מגרמניה הייתה חוויה לא פשוטה בשחזור הקרב בשנה שעברה. "ניסיתי להילחם, אבל היה חם מדי וכמעט התמוטטתי. הקאתי פעמיים בערב", הוא נזכר. זה לא מנע ממנו להגיע גם השנה - הפעם הוא יגלם חייל פשוט, נושא דגל של אחד הברונים. "באתי גם כי רציתי לבקר חברים שלי, וגם כדי לצאת מהחיים המודרניים ולחזור לשורשים הקדומים". 

אף שלא מדובר באירוע אלים, יש לעיתים תאונות ופציעות. "באחד הקרבות פגעו לי בעין, יש לי גם צלקת בבטן", אומר ניז'ניק. "חטפתי פעם פגיעה מחץ, היה לי נמק פנימי והרפואה המודרנית לא הצליחה להתגבר על זה. הפציעות קורות כשלא ממלאים אחר הוראות הבטיחות. זה משהו שקורה רק בארץ. השתתפתי בקרבות בחו"ל עם מאות משתתפים, היו שם אמבולנסים אבל אף אחד לא פונה".

פרויקט שחזור קרב קרני חיטין של קבוצת ממלכת ירושלים סיים לאחרונה במקום התשיעי מתוך למעלה מ-200 פרויקטים בפסטיבל גדול באירופה של שחזורים היסטוריים. ניז'ניק מתחייב שבשנה הבאה הם יזכו במקום הראשון. 

אילו תגובות באמת אתה מקבל?

"כל מיני תגובות, יש פרגונים: 'כל הכבוד חבר'ה, אתם עובדים ומשקיעים', ויש גם 'למה הם עושים את זה', ו"הם משוגעים' ו'הם בסרט', או 'הם עושים שחזור של נוצרים ולא של יהודים'".

למה באמת אתה עושה את זה?

"כל שנה, במיוחד לפני אירוע, אני שואל את עצמי למה אני עושה את זה. אני נשוי כבר 11 שנה, אבל עדיין לא היה לי זמן לארגן חתונה כי אני עסוק בארגון של קרב חיטין". 

אלכס בלוימקין, גם הוא אחד ממארגני השחזור, מנסה להסביר: "אפשר להגיד שזה תחביב שמשלב לימוד היסטוריה, ספורט ומלאכת יד". "זו דרך ללמוד בצורה הכי כואבת דרך הרגליים איך היה פעם", מוסיף נבו, "לחפור ולמצוא ממצאים ארכיאולוגיים זה לא מספיק. צריך להרגיש איך עשו את זה באמת".

נבו מגלם בשחזור את דמותו של צלאח א-דין, מנהיג המוסלמים, דמות מפתח בקרב. צלאח א-דין היה מפקד בכיר בשושלת הסלג'וקית שנשלח לשלוט במצרים, אבל השאיפות שלו היו גדולות יותר. "הממלכה הצלבנית הייתה תקועה לו כמו עצם בגרון", מספר צחי, "כמעט כל קיץ הוא היה פולש לכאן, מחריב קצת, שורף קצת וחוזר מעבר לירדן". בסופו של דבר הקרב הגורלי היה בלתי נמנע.

איך בוחרים מי יגלם את מי? כולם ירצו להיות צלאח ולנצח?

ניז'ניק: "צלאח א-דין צריך להיות טיפוס כריזמטי, הוא צריך לדעת לרכוב על סוס, להיראות כמו צלאח א-דין, לא ללבוש ג'ינס וקרוקס, להיות מנהיג. את חושבת שיש הרבה כאלה? לא. אנחנו שנים במרדף".

"צלאח א-דין הקודם פשוט לא היה יכול להגיע", צוחק נבו, "נאלצתי לתפוס את מקומו. הרבה יותר כיף דווקא להיות חייל פשוט בדברים האלה".

צלאח א-דין היה זה שהוביל לניצחון המוסלמים בקרב, ובסופו ערף את ראשו של רנו משאטיון, אריסטוקרט צרפתי ושליט עבר הירדן שהתנהגותו הייתה אחת הסיבות לפרוץ הקרב: "רנו היה באמת פוץ, מחרחר מריבות", אומר נבו. 

מי שמגלם את רנו השנוי במחלוקת הוא ניז'ניק, שמודה: "בנרטיב העממי, אני הדמות הכי שלילית בסיפור. איש חכם עם מהלכים מוסריים בעייתיים, אבל למרות זאת התאהבתי בו, הוא משלב הרבה הומור וסרקזם בהתנהגות שלו".

ניז'ניק לא יודע להגיד אם היה רוצה להיוולד בימי הביניים, אך טוען כי יש דברים בתקופה ההיא שמושכים אותו: "לא היו אז עדיין ערכים בורגניים. לא הייתה תרבות צריכה. עכשיו אנחנו צמיתים של מקום העבודה שלנו. אני גם לא יודע מה יותר הומני, לתקוע לאויב חרב בגולגולת או ללחוץ על כפתור ולמחוק חצי כפר כשאתה יושב במשרד במזגן".