ארבעה תקנים בלבד נוספו לפיקוח על 267 אלף ילדים במעונות היום
אלפי מסגרות צפויות לעבור לפיקוח ממשלתי ב-1 בספטמבר, אך בדיון בוועדת החינוך נחשף כי ישנם תקנים רק ל-22 מפקחים בכל הארץ. נציג משרד החינוך: עלות מעבר המעונות - מיליארדי שקלים. "לא היו שואלים שאלות אם היה מדובר בתקציב לכיפת ברזל, איפה כיפת הברזל לילדים שלנו?"
ארבעה תקני מפקחים בלבד נוספו למשרד העבודה במסגרת יישום חוק הפיקוח על מעונות היום לגיל הרך שייכנס לתוקפו בתחילת שנת הלימודים הקרובה ב-1 בספטמבר. כך נחשף בדיון שנערך היום (ב') בנושא בוועדת החינוך של הכנסת. החוק אמור להיכנס לתוקף בכל המסגרות, כולל הפרטיות, שבהן שוהים שבעה פעוטות ויותר. לפי הערכות, מדובר בכ-267 אלף ילדים בכל המסגרות. לאחר התוספת ישנם תקנים ל-22 מפקחים סך הכל בכל הארץ.
בנוסף, מנהל אגף מעונות היום והמשפחתונים במשרד העבודה והרווחה, אמיר מדינה, עדכן כי אינו מעריך שהמשרד יספיק לבדוק עד 1 בספטמבר האם לכל הבאים במגע עם הפעוטות אין רישום פלילי, כפי שנדרש על מנת לקבל אישור ראשוני להפעלת המסגרות. זאת למרות שהתנאי הזה אמור להיכנס לתוקפו כבר בתחילת שנת הלימודים הקרובה. לדבריו, יש צורך לבצע בדיקת רישום פלילי לכמאה אלף נבדקים.
"בשמונת החודשים האחרונים אנחנו לא נחים אפילו לא יום אחד בהיערכות ליישום חוק הפיקוח", אמר מדינה. "בשלושת השבועות הקרובים נעלה עם קמפיין ממוקד להורים - חפשו את רישיון ההפעלה. אנחנו מבקשים מההורים להיות ערניים ולשים לב. יצאנו גם בקריאה למפעילי המעונות - בואו לקבל הכשרות על חשבון המדינה, בואו להירשם".
אישור הפעלה ראשוני למעון דורש שלושה תנאים בסיסיים: אי רישום פלילי לכל מי שבא במגע עם הפעוטות, הכשרת מטפלות להתנהלות בטוחה ובנושא עזרה ראשונה לפעוטות ומבנה הולם וראוי של הגן.
מדינה התייחס גם להחלטה להעביר את האחריות על מעונות היום לגיל הרך ממשרד העבודה למשרד החינוך. "שר העבודה והרווחה חיים כץ מנסה בשנה וחצי האחרונות בצורה אקטיבית להעביר את התחום החינוכי-טיפולי למשרד החינוך ובצדק רב", אמר.
"יחד עם זאת אנו מתעקשים שלא להעביר את התחום כולו, כיוון שמבחני סבסוד ועידוד הורים לעבודה זהו תחום של זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה. הסבסוד להורים סייע לממשלה להגיע לשיא תקדימי של שיעורי השתתפות בתעסוקה, דבר המחזק את מצבם המאקרו כלכלי של האוכלוסיות ושל המשק כולו", הוסיף מדינה. נציג משרד החינוך טען בדיון כי עלות העברת התחום בין המשרדים תעמוד על מיליארדי שקלים.
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), אמר כי "הוועדה רואה בחומרה את העובדה כי הודעתו של ראש הממשלה על מעבר המעונות למשרד החינוך לא בוצעה בפועל. הוועדה קוראת לשר העבודה, לשר החינוך ולשר האוצר להתכנס בדחיפות ולבצע בפועל את העברת הסמכויות באופן מיידי". הוא הוסיף כי "הוועדה קוראת למשטרת ישראל ולמשרד העבודה לסיים בהקדם את הליך סריקת הרישום הפלילי של העובדים במעונות ולמשרד העבודה ומשרד המשפטים לסיים את התקנת התקנות עד 1 בספטמבר".
מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, אמרה כי "שנת הלימודים הולכת להיפתח מבלי שהמשרד האחראי בכלל יודע איפה המסגרות שבהן שוהים יותר משבעה פעוטות וכמה הן. משרד העבודה מבקש שההורים יהיו מכפיל הכוח של הממשלה. הממשלה צריכה להיות מכפילת הכוח של הילדים ולממש את האחריות שלה כלפי הילדים".
שרת הבינוי והשיכון ויו"ר הוועדה לזכויות הילד לשעבר, ח"כ יפעת שאשא ביטון (הליכוד-כולנו), אמרה בדיון כי "חוק הפיקוח וחוק המצלמות ייכנסו לתוקף בספטמבר הקרוב, אחרי 70 שנה של פריצות והפקר. לכל המצקצקים נגד חוק המצלמות - אם לא היו מצלמות לא היינו יכולים לעקור מהמערכת את המטפלת מראש העין ואת המטפלת של יסמין וינטה".
ח"כ מירב כהן (כחול לבן) אמרה כי "ייתכן שגם המתעללת מראש העין הייתה עומדת בקריטריונים שכתובים כאן ומקבלת רישיון. אנחנו אולי מספרים לעצמנו סיפור שחוק ופיקוח כזה או אחר יפתור את הבעיה, אבל זו אשליה. הפער בין ההיצע לביקוש בתחום מעונות היום הוא ענק ואין דרך לפקח על מה שקורה באלפי ובעשרות אלפי בתים בישראל שמופעלים בהם מעונות פרטיים".
ח"כ קארין אלהרר (כחול לבן) הוסיפה כי "אין יום לאחרונה שאנחנו לא פותחים את הטלוויזיה ומגלים על פרשת התעללות חדשה ואין שום מחלוקת - אנחנו חייבים לעבוד כל יום במהלך הפגרה כדי שהחוק ייכנס לתוקף במועד. זו המחויבות שלנו כלפי הילדים שלנו והדרך היחידה לעצור את הטירוף".
ציפי ברנד, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו טענה כי "כרגע שוק הגיל הרך, ההורים והגנים הפרטיים נמצאים במצב של בלבול ואובדן אמון הדדי. נותרנו כרגע בעיקר עם בלבול רב שקיים במערכת לגבי הליכי הרישום של המסגרות, האכיפה, הקריטריונים הפדגוגיים להפעלת מסגרת, איך נראה גן תקני וכו'".
לפנייה לכתב/ת 
