שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הסודות מאחורי הקלעים של בניית נמל תעופה
    זהו המקום שרובנו הולכים לבלות בו לא מעט בתקופה הקרובה. האדריכל אמיר מן, מומחה בינלאומי בתכנון נמלי תעופה, לוקח אותנו אל מאחורי הקלעים של אחד המבנים היותר מורכבים ומשמעותיים שיש. מה הכי קשה בהקמה שלו? האם הוא מכיל אזורים סודיים שלעולם לא נדע מהם? איך הוא ייראה בעתיד? ומדוע הנמל באיסטנבול הוא הדבר הכי מרתק שיש כיום?

    תהיתם פעם איך בונים ומעצבים נמל תעופה? (צילום: Hufton+Crow)
    תהיתם פעם איך בונים ומעצבים נמל תעופה?(צילום: Hufton+Crow)

    האם כאשר אתם נכנסים לנמל תעופה, יוצא לכם לעצור רגע בכניסה למבנה העצום ולתהות על הקמתו ועיצובו? בתקופה הקרובה, רבים מכם יעברו בנמלי תעופה בישראל ובעולם. רק בנמל התעופה בן גוריון יעברו כ-10 מיליון נוסעים בחודשי הקיץ ועד אחרי חגי תשרי.

     

    לעבור את נתב"ג בקלות ובזול: מדריך

     

    מדובר במבנים שמארחים רבים מאיתנו לפרק זמן קצר, שבו לרוב אנחנו ממהרים ולא תמיד מבחינים או מעריכים את מה שנעשה במקום כדי שנוכל לעבור ביעילות מאזור לאזור, ולהפקיד את רכושנו וחיינו רגע לפני היציאה לטיול, לנסיעת העבודה או לחופשה המיוחלת. 

    שדה התעופה רמון (צילום: Hufton+Crow)
    הסודות שמאחורי בניית נמלי תעופה(צילום: Hufton+Crow)
    האדריכל אמיר מן, מומחה בינלאומי בתכנון שדות תעופה, לוקח אותנו אל מאחורי הקלעים של המבנים המורכבים האלו. מן חזר לישראל אחרי 12 שנים בחו"ל ועמד בראש צוות התכנון של שדה התעופה החדש בישראל - רמון.

    אמיר על גג בית הנתיבות בשדה רמון (צילום: עמי שנער אדריכלים )
    אמיר מן על גג בית הנתיבות בשדה התעופה רמון(צילום: עמי שנער אדריכלים )

     

    איך זה לעצב מבנה מורכב כמו שדה תעופה?

    "תכנון של שדה תעופה יש מאין, עוד לפני הגעת ההתלהבות העיצובית והמקצועית, הוא תהליך קשה שמצריך ידע רב. אומנם אני עמדתי בראש, אבל תחתיי עבדו 50 חברות וכ-450 עובדים.

     

    "כדי להגיע לתוצאות חייבים להגיע להבנה בכל נושא. זה מיזם רב-מערכתי ומורכב מאוד לתכנון. צריך להתייחס לתהליכי כניסה ויציאה של נוסעים, תנועת מטוסים וכבודה. צריך ליצור חוויה של תנועה. לשדה תעופה יש נוכחות משמעותית בסביבה שבה לא היה דבר מלבד אבנים וחול".

    באמצע המדבר: שדה רמון (צילום: Hufton+Crow)
    באמצע המדבר: שדה רמון(צילום: Hufton+Crow)

    שדה התעופה רמון (צילום: Hufton+Crow)
    (צילום: Hufton+Crow)

    לדברי מן, "הנוכחות של שדה תעופה רמון בסביבתו הטבעית הייתה הנושא העיקרי בכל תקופת התכנון ובמשך התקופה של שבע שנות ההקמה. מדובר במיזם מיוחד, מאחר שזהו שדה התעופה היחיד בעולם שבו קיימת שפת עיצוב אחידה העוברת כחוט השני דרך מגדל הפיקוח, בית הנתיבות ושאר המבנים בו. כל חלקיו מתחברים בהרמוניה, והנוסע עובר חוויה ייחודית".

     

    המיזם הישראלי קיבל תשבחות כלל-עולמיות ופורסם ב-50 כתבי עת מקצועיים מכל העולם. השדה גם נבחר על ידי CNN Travel לאחד מחמשת שדות התעופה המעניינים ביותר שנבנו בשנה האחרונה בעולם.

     

    "נוסעים מהארץ ומחו"ל נדהמים מהחוויה החללית המקבלת את פניהם", אומר האדריכל אמיר מן. רוב פעילותו של השדה היא פנים-ארצית כיום, אך לפי מן זה עוד עשוי להשתנות: "להערכתי השדה ישרת בשנים הבאות את עקבה ואזור צפון סיני".

     

    מהו הדבר הראשון שחושבים עליו כשבאים לתכנן שדה תעופה?

    "הגורמים הראשונים המשפיעים על תכנון, הרבה לפני אדריכלות ותכנון בית הנתיבות, היא היעילות של הפעילות האווירית והקרקעית של השדה. תכנון מסלול ההמראה והנחיתה ורחבות המטוסים נחשב לתהליך מורכב מאוד, ונעשה על פי תקנות ארגון ICAO אשר גם מוציא את הרישיון להפעלת שדה התעופה.

    עומסים לפני העמדות לבידוק כבודת היד בנתב
    מחשבה רבה על יעילות המבנה, נתב"ג
     

    "לאחר הגדרת המרכיבים המבצעיים מבוצע תכנון אדריכלי של המבנים בשפה אחת. התכנון מתחיל מבית הנתיבות, הנחשב לנושא עיצובי ממדרגה ראשונה בקנה מידה בינלאומי.

     

    "לדוגמה, שפת העיצוב שבה השתמשנו בשדה רמון הייתה לעיתים בהשלמה ולעיתים בניגודיות לטבע הסובב אותנו. בית הנתיבות תוכנן כמבנה 'מקומט', מעין אוריגמי ענק אשר מתקפל על עצמו וכולא בתוכו את כל התהליכים שאותם עוברים הנוסעים ביציאה מהשדה ובכניסה אליו.

     

    "המעטפת החיצונית של הנתיבות היא לבנה ומורכבת מגיאומטריה של משולשים המתחברים יחדיו ויוצרים חלל מרכזי אחד בבית הנתיבות. תנועת הנוסעים מתבצעת באמצעים קלים של ריהוט או מבנים קטנים יותר הכלואים בתוכו. בקונטרסט לחזות החיצונית הלבנה, החלל הפנימי מחופה כולו בעץ במבוק היוצר מקום מוצלל ובעל נראות חמה ונעימה".

    שדה התעופה רמון (צילום: Hufton+Crow)
    המעטפת החיצונית של בית הנתיבות(צילום: Hufton+Crow)
     

    כאשר באים לבנות או לשפץ שדה תעופה, אילו דגשים קיימים כיום שלא היו לפני עשור?

    "קודם כל גמישות, המאפשרת הפעלה בתצורות שונות כדי לתת מענה רחב למגוון גדול יותר של סוגי מטוסים. חלק מרכזי מהגמישות נובע מתהליכי ביטחון משתנים, והתכנון צריך לאפשר שינויים אלו ואחרים.

    שדה התעופה רמון (צילום: Hufton+Crow)
    שימוש בחלל הטבעי מול עיצוב גיאומטרי נקי(צילום: Hufton+Crow)

    צורות גיאומטריות גם במגדל הפיקוח (צילום: Hufton+Crow)
    צורות גיאומטריות גם במגדל הפיקוח(צילום: Hufton+Crow)
      

    "שנית, מודולריות תכנונית, המאפשרת הרחבה עתידית של בית הנתיבות בשדה התעופה. לדוגמה, שדה התעופה החדש שהוקם באיסטנבול. נושא הביטחון הוא המרכיב המרכזי בתכנון תעופה בעולם, ובמיוחד בישראל. הנושא מצריך שטחים גדולים עבור תהליכי נוסע, וגם עבור תהליכי כבודה.

    שדה התעופה רמון (צילום: Hufton+Crow)
    שדה התעופה רמון(צילום: Hufton+Crow)
     

    "ולבסוף, בנייה ירוקה היא נושא מוביל בתכנון מבנים בכלל ושדה תעופה בפרט. לכן השימוש באנרגיות חלופיות ובטכנולוגיות בנייה משוכללות על מנת לחסוך באנרגיה נעשה חשוב במיוחד".

     

    איך משפרים ומייעלים שדה תעופה קיים וותיק?

    "חלק משדות התעופה שנבנו לפני 20 שנה ויותר ננטשו, כמו שדה אטאטורק באיסטנבול אשר במקומו נבנה שדה התעופה החדש. התופעה הנפוצה ביותר בשדות תעופה קיימים, כדוגמת נתב"ג, היתרו, מילאנו וציריך, היא גדילה מתוך עצמם.


    "עקב הגידול הניכר במספר הנוסעים - ב-2018 עברו בנתב"ג יותר מ-24 מיליון נוסעים - ברוב מיזמי שדות התעופה מתבצעות תוספות על מנת להגדיל את הקיבולת של השדה. יכולות להיות תוספות של מסלולים, רחבות נוסעים או לחלופין הגדלות משמעותיות של בית הנתיבות, הן בצד הקרקעי והן בצד האווירי. בתוך כך, בשנים הקרובות יצטרכו להרחיב בנתב"ג את בית הנתיבות ולהגדיל את מספר המסלולים שלו".

    שלט בכניסה לשדה התעופה של טורקיה (צילום: Shutterstock)
    נמל התעופה החדש באיסטנבול(צילום: Shutterstock)

       (צילום: רש
    יצטרך לגדול עוד: נתב"ג(צילום: רש"ת)
      

    "נושא טיפוסי נוסף בעולם הוא הסתכלות על השדה כמעין עיר קטנה, ולכן ישנן פעילויות משלימות נוספות בתוכו. שדות רבים הפכו למרכזי קניות משמעותיים בתוך בתי הנתיבות, תוך פיתוח של פונקציות מרשימות כגון מלונאות, תעסוקה, משרדים, קזינו, פעילות תרבותית ועוד. התופעה בולטת במיוחד בשדות שבהם יש שהייה ארוכה יותר של הנוסע בין טיסה לטיסה".

     

    עד כמה השאיפה ליעילות - להעביר המוני נוסעים בזמן קצר - באה לידי ביטוי בעיצוב המקום?

    "שדה תעופה הוא מכונה ענקית המעבירה נוסעים, מטוסים, כבודת בטן ויד ותהליכים ביטחוניים. אסור שיהיו צווארי בקבוק אשר יתקעו את תהליכי שדה התעופה. לכן, במהלך התכנון נעשות בדיקות רבות של כל המרכיבים, וכל תהליך עובר בדיקה כללית כמערכת מתפקדת אחת.

     

    "ידועים מיזמים רבים אשר ביום פתיחתם נמצא כשל בתהליך כלשהו, ולכן נאלצו לסגור את שדה התעופה באותו היום למשך תקופה של חודשים ארוכים, כמו בהונג קונג ובברלין.

     

    "בנוסף, על מנת למנוע מצבים כאלה לפני פתיחת שדה תעופה, יש צוות הפעלה המריץ את שדה התעופה עם המראות ונחיתות של מטוסים אמיתיים, תוך שימוש בניצבים המדמים נוסעים ומזוודות דמה. הצוות מריץ את כל התהליכים לפי התכנון והביצוע, ובהתאם לכשלים המגיעים עושים את ההתאמות הנדרשות על מנת שהשדה יתפקד כראוי ביום פתיחתו".

     

    מה נוסעים לא יודעים על שדות תעופה שהיית רוצה לגלות להם?

    "יש תהליכים נסתרים בשדות תעופה אשר רובם קשורים לתחום הביטחוני, שהנוסע לא צריך ולא נדרש להיות מודע להם. תהליכים אלו קיימים בכל שדה תעופה בעולם. בנוסף, יש תהליכי מבצעי אוויר של מתן שירות למטוסים ולנוסעים אשר בלעדיהם לא ניתן לתכנן, להקים ולהפעיל שדה תעופה".

     

    איזה נמל תעופה הוא לדעתך המרשים ביותר כיום בעולם?

    "נמל התעופה המעניין ביותר בעולם הוא הנמל באיסטנבול, כי הקימו בתוכו עיר של שדות תעופה. הוא מורכב ממספר שדות, ומיועד לתנועה של כ-200 מיליון נוסעים בשנה תוך ניצול מיקומה הגיאוגרפי הייחודי של טורקיה.

    מדרגות נעות בטרמינל שדה התעופה בטורקיה (צילום: Shutterstock)
    מהמרשימים ביותר כיום: הנמל באיסטנבול, טורקיה(צילום: Shutterstock)
     

    "השדה כולל שישה מסלולי המראה ונחיתה ושלושה בתי נתיבות, ששטחו של הגדול ביניהם הוא כמיליון מטרים רבועים. הוא כולל ארבעה מגדלי פיקוח ושטח מסחרי בהיקף של 150-100 אלף מ"ר. למרות גודלו, האדריכל גרימשו עיצב את בתי הנתיבות בשפה אדריכלית משמעותית ומעניינת, הכוללת מודולריות שאפשרה הקמה מהירה של המיזם.

     

    "השדה המרשים ביותר מבחינה עיצובית הוא דאשינג בבייג'ינג, אשר אמור להיפתח בקרוב. הוא עוצב בצורת פרח סיני ענק על ידי האדריכלית הידועה זהא חדיד ז"ל".

    בניית נמל התעופה החדש של בייג'ינג, דאשינג (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    בניית נמל התעופה החדש של בייג'ינג, דאשינג(צילום: רויטרס)
     

    צפוי להיות מהמרשימים בעולם (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    צפוי להיות מהמרשימים בעולם(צילום: רויטרס)

    אם היו נותנים לך אפשרות לעצב שדה תעופה בכל עיר שתרצה בעולם – איפה זה היה קורה?

    "חזרתי לארץ לאחר 12 שנים בארה"ב, ולכן אני רואה את עצמי מתכנן שדות תעופה קודם כל בארץ. כיום אני עובד על תכנון שני שדות תעופה בינלאומיים, בנבטים וברמת דוד, כדי לתת מענה לגידול המשמעותי בתנועת הנוסעים הבינלאומית והפנים-ארצית בישראל, אך אשמח לתכנן שדה תעופה בכל מקום אחר בעולם אם יפנו אלינו".

     

    מה אתה חושב על נמל הבית שלנו, נתב"ג?

    "אני חושב שנתב"ג מעניין מאוד. הוא לא תוכנן מאפס אלא הוקם בתקופת המנדט, כמו כל שאר השדות (מלבד רמון אשר הוקם יש מאין). לכן המרכיבים של השדה לא תמיד מתפקדים בצורה היעילה ביותר, אבל למרות הכול השדה מתפקד היטב, ואין ספק כי בית הנתיבות של נתב"ג הוא בין היפים בעולם.

     

    "ניתן להבחין כי מאז פתיחתו בשנת 2004 ועד היום, בית הנתיבות ושדה התעופה עוברים שינויים משמעותיים על מנת להתאימם לצרכים החדשים. באופן דומה מבוצעים שינויים בטרמינל 1, על מנת לשדרג אותו ולאפשר גידול במספר הנוסעים גם שם.

     

    "הערכות זהירות אומרות כי הקיבולת המרבית של נתב"ג יכולה לגדול בתוך כשבע שנים בעוד שבעה מיליון נוסעים בשנה. קיבולת זו מצריכה כנראה הקמה של שדה תעופה או שני שדות המשלימים את נתב"ג באתרים אחרים בארץ".

    האדריכל אמיר מן (צילום: איליה מלניקוב)
    האדריכל אמיר מן(צילום: איליה מלניקוב)
      

    איך ייראו נמלי תעופה בעוד עשר שנים?

    "במשך השנים התפתחו אמצעים טכנולוגיים אשר נועדו לקצר את שהות הנוסע בבית הנתיבות. אמצעים אלו כוללים מערכות כרטוס אוטומטיות אשר אינן מאוישות.

     

    "בנוסף לכל אלו יתפתחו מערכות שמאפשרות את הורדת כבודת המזוודות על ידי הנוסע באופן עצמאי (Drop-off). גם ביקורת הגבולות הופכת להיות טכנולוגית ללא איוש עמדות, תוך שימוש במערכות ביומטריות.

     

    "גם מערכות בידוק הכבודה ללא מעורבות הנוסע נמצאות בפיתוח מתמיד. המשמעות של שינויים אלו היא כי מספר העובדים בבית הנתיבות יקטן באופן משמעותי וקצב העברת הנוסעים יגדל. גם המטוסים עוברים שינויים, והם יהיו בקיבולות שונות בהתאם לצרכים. הם גם יהיו הרבה פחות רועשים".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Hufton+Crow
    תהיתם פעם איך מעצבים נמל תעופה?
    צילום: Hufton+Crow
    מומלצים