שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    שופט: דירה שרכש הבעל – שייכת גם לאשתו

    גבר גרוש ניסה להוכיח ששילם על הדירה מכספו בלבד, אך הראיות הוכיחו שמשכנתא והלוואות שקיבל ממשפחתו שולמו מהחשבון המשותף

    בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע לאחרונה כי דירה שנרכשה על ידי גבר לפני הנישואים ורשומה על שמו - שייכת גם לאשתו, ועל כן התמורה ממכירתה לאחר גירושיהם תחולק ביניהם שווה בשווה. השופט מרדכי (מוטי) לוי ציין כי גרסתו של הבעל לפיה שילם על הדירה מכספו נסתרה בראיות, ולגן יש לראות בדירה נכס משותף.

     

    בני הזוג נפרדו ב-2015 אחרי 17 שנות נישואים. במסגרת תביעה שהגישה האישה לחלוקת רכוש הם הסכימו שהזכויות והכספים שצברו לאורך החיים המשותפים יחולקו שווה בשווה, אך נותרה ביניהם מחלוקת לגבי דירה שרכש הבעל לפני הנישואים ונרשמה על שמו בלבד. האישה טענה לזכויות בנכס מכמה סיבות, בין היתר משום שמדובר בדירה ששימשה למגורי המשפחה במשך 10 שנות הנישואים הראשונות והחזרי ההלוואות בגינה (משכנתא וכספים שניתנו לבעלה מבני משפחתו) הוחזרו מחשבון משותף – כלומר, גם מהכסף שלה.

     

    מנגד טען הבעל כי לפי החוק מדובר ב"נכס חיצוני", שכן הוא רכש את הדירה כשנתיים וחצי לפני שהתחתן ושילם את רוב התמורה מהון אישי ומכסף שקיבל מהוריו, ואת המשכנתא סילק מחיסכון פק"מ פרטי. הוא הוסיף כי בינו לבין אשתו הייתה הסכמה מודעת לכך שמדובר בדירה שלו.

     

    עם זאת, בשלב מסוים בהליך הסכים הבעל להעניק לאשתו 20% משווי הדירה, ואילו היא הסכימה להתפשר אם יעלה את ההצעה ל-35%. אלא שבדיעבד התברר כי לא היה בכך כל צורך, שכן השופט לוי קיבל את מלוא תביעתה בנוגע לדירה.

     

    הוא ציין לחובת הנתבע את בחירתו שלא לערוך הסכם ממון המחריג את הדירה מהרכוש המשותף ומבטא את ה"הסכמה" שלה טען. הנתבע הסביר זאת בטענה שפעל לפי המסורת הפרסית אבל השופט ציין כי הוא די בטוח שישנם לא מעט זוגות מהעדה הפרסית שערכו הסכמי ממון.

     

    בנוסף, טענותיו לגבי מימון הרכישה נסתרו בעדותו בבית המשפט: הוא הודה לבסוף שכספי החיסכון שימשו למימון החתונה ולא לכיסוי המשכנתא, וכן שהמשכנתא שולמה מהחשבון המשותף. בנוסף הועמדה בספק הטענה שהוריו נתנו לו כסף במתנה, לנוכח העובדה שבסמוך לחתונה הוא משך מהחשבון המשותף כ-240 אלף שקל ולא מסר הסבר הגיוני לכך.

     

    לנוכח גרסתו הבעייתית והמשתנה, קבע השופט שהוא מעדיף את גרסת האישה. כמו כן צוין בפסק הדין כי העובדה שכשבני הזוג עזבו את הדירה והשכירו אותה - הועברו כספי השכירות לחשבון המשותף, מה שמעיד כי גם הבעל סבר כי נטמעה ברכוש המשותף.

     

    "מצטיירת תמונה שהדירה, הגם שאינה דירת מגורים... והיא נכס חיצוני, דומני שהיא עומדת במבחני הפסיקה לראות בה נכס משותף", נכתב.

     

    משמעות הקביעה הייתה שהבעל חייב להחזיר .לאישה את דמי השכירות שקיבל עבור הדירה מיום שהוגשה התביעה (דצמבר 2015), ולחלוק בהם עד מכירתה. כמו כן, התמורה תחולק בין הצדדים שווה בשווה כאשר לכל אחד תהיה זכות ראשונים לרכוש חלקו של האחר.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים