שתף קטע נבחר

דרושה: "הגדר הטובה" ביהודה ושומרון

בדומה למה שנעשה בלבנון במשך 24 שנים עד הנסיגה, טוב יעשו מפלגות המרכז-שמאל אם יפעלו כדי לשרטט גבול מזרחי מוסכם עם פלסטין

 

גדר ההפרדה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
גדר ההפרדה(צילום: AFP)

הסופר עמוס עוז קבע שהישראלים נלחמים בערבים ביום ובנאצים בלילה. בכך הוא קלע לתמצית החרדה הלאומית שאופפת כל אחד מהם. ניתן להתפלא על כך שמדינה בת 72, שעל פי פרסומים זרים מחזיקה ארסנל גרעיני של מעצמה, חמושה עד צוואר בפלטפורמות מלחמתיות מהשורה הראשונה, ומציגה עליונות צבאית ללא עוררין על כל שכנותיה, שרויה בחרדה קיומית בצד חיים נורמליים ותוססים.

 

 

אפשר ללעוג לגלותיות שבחרדה הקיומית ולפטור אותה בזלזול כמנטליות של גטו ושטייטעל שהגיע הזמן להיפטר ממנה. ואפשר גם לפרש זאת כאות חולשה של החברה הישראלית ולזלזל בלכידותה, כפי שביטא חסן נסראללה ב"נאום קורי העכביש".

 

החרדה הקיומית הזאת אינה מקסם שווא או תסביך פסיכולוגי. ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם שמאוימת בהשמדה על ידי אויביה, שפועלים יומם ולילה לשכלול יכולותיהם ולדיוק טיליהם. מתוך שאלה הם פני הדברים, אך טבעי הוא שהביטחון הוא הנושא העיקרי בכל מערכת בחירות בישראל ושכל מועמד לראשות הממשלה חייב להיות מצויד ברזומה ביטחוני עשיר ואמין. מפה גם נובע שכל מפלגה וכל מועמד לראשות הממשלה חייבים לפרוש באופן ברור את משנתם המדינית-ביטחונית.

 

כל משנה מדינית- ביטחונית עומדת על שני חלקים עיקריים: סידורי הגנה והסדר מדיני. הסדר מדיני לא ייכון ללא גבולות ברורים ומוסכמים. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שאין להן גבולות סופיים. יש לישראל גבול מוסכם בדרום עם מצרים ובמזרח עם ירדן. יש לנו גבול מוכר בצפון עם לבנון, אף שחיזבאללה מאתגר אותו. אין לישראל גבול מזרחי עם סוריה, ועם שכנינו ביהודה ושומרון.

 

על כן, חובה על כל מתמודד בבחירות לשרטט בפני הבוחרים את הגבול המזרחי של ישראל על פי תפיסתו. כל שרטוט כזה חייב לקחת בחשבון שמשני עברי הגבול העתידי ביהודה ושומרון תחיינה שתי קבוצות ששייכות לעם פלסטיני אחד: ערביי הגדה ממזרח לגבול, וערביי ישראל מערבה ממנו.

 

ח"כ אביגדור ליברמן זיהה לפני שנים רבות את התופעה הזאת כאיום פוטנציאלי על ישראל, והציע את העתקת קו הגבול העתידי מערבה, לאורך כביש 6, בתמורה לסיפוח גושי ההתנחלויות. תוכניתו, שהוכתרה בטעות כ"טרנספר", פגומה מיסודה מבחינה מוסרית ומשפטית: אין, ולא יכול להיות, תוקף מוסרי ומשפטי לשלילת אזרחות בכפייה של יחידים וציבור על בסיס זהותם. בנוסף, אין לכך כל תוחלת מעשית.

 

ערביי ישראל חפצים, על פי התנהגותם והתנהלותם, להשתייך לחברה הישראלית; לא להתבדל ממנה. זה ההבדל התהומי בין המגזר הערבי למגזר החרדי. בשעה שהמגזר החרדי, או לפחות הנהגתו, שואף להתבדל מהחברה הישראלית, "מהעריסה עד הקבר" כדברי ליברמן, המגזר הערבי עושה כל מאמץ להשתייך לחברה הישראלית. יעידו על כך טובי בניו ובנותיו באוניברסיטאות, בבתי החולים, בעולם העסקים ובמקצועות הייטק.

 

לפיכך, לא רק שערביי ישראל אינם גיס חמישי, אלא - כפי שקבעו ראשי שב"כ לדורותיהם - אזרחים נאמנים שברצונם לבטא את אזרחותם הישראלית.

 

הביטוי המובהק ביותר לאזרחותם הוא הפוטנציאל הטמון בערביי ישראל להיות גשר, לא חומה, בין ישראל לבין מדינה פלסטינית עתידית ממזרחה. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא "הגדר הטובה" שנפרסה בגבול ישראל-לבנון מפרוץ מלחמת האזרחים בלבנון ב-1976 עד הנסיגה בשנת 2000. במסגרת הגדר הטובה, ובמשך 24 שנים, שיתפה ישראל פעולה עם תושבי דרום לבנון בשורה של נושאים, ממתן שירותי בריאות ועד סיוע בייצוא חקלאי.

 

ייטיבו מפלגות גוש המרכז-שמאל אם יסללו מסילות חדשות ללבם של אזרחי ישראל הערבים. מסילות אלה, במקביל לחידוש המו"מ המדיני עם הרשות הפלסטינית, יתרמו לשרטוט גבול מזרחי מוסכם בין ישראל לפלסטין, "הגדר הטובה" ביהודה ושומרון.

 

זאת תחליף את חומת המגן שחוצצת בין ישראל לגדה. הריסת החומה והקמת הגדר יהיו אקט סמלי וממשי בכינון הסדר מדיני בין ישראל למדינה הפלסטינית. צעד ראשון במימושה יהיה נציגות של ערביי ישראל במשלחת הישראלית לחידוש המו"מ עם הרשות.

 

  • שמואל חרל"פ הוא איש עסקים

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים