שתף קטע נבחר

טען לרומן עם פרופ' וגינקולוג; אשתו חויבה בגט

בני זוג נפרדו ברקע טענות הבעל שלפיהן אשתו בגדה בו. אף שההאשמות לא הוכחו, נקבע כי האישה לא באמת מעוניינת בשלום בית כפי שטענה

בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע חייב לאחרונה אישה לקבל גט מבעלה, שטען שניהלה רומן עם שני גברים. הדיינים אמנם סברו שהטענות לא הוכחו, אבל קבעו כי בקשת האישה לשלום בית אינה כנה. "היא הפגינה קור וניכור כלפי בעלה, ונקטה מניפולציות משפטיות שמטרתן להעביר את ההליכים לבית המשפט", כתבו.

 

בני הזוג נישאו לפני כ-15 שנה ולהם שלוש בנות. לפני כשנתיים עזב הבעל את הבית. בבית הדין הוא טען כי אשתו נפגשה וקיימה יחסים עם שני גברים שונים בבתי מלון ובחדרים דיסקרטיים, האחד פרופסור באוניברסיטה שעמו נפגשה פעמיים, והשני רופא הנשים שלה, שעמו לטענת התובע, גם בילתה שלושה ימים ברומניה.

 

הנתבעת הכחישה וטענה שמעולם לא קיימה עם מי מהם יחסי אישות. היא הוסיפה כי בתחילה רצתה להתגרש אולם כיום מעוניינת בשלום בית. שני הגברים זומנו להעיד והכחישו את הדברים: הפרופסור טען ששיחק טניס עם האישה במסגרת חוג משותף, והסכים להתנצל בפני התובע אם רגשותיו נפגעו, אך לטענתו ההתנצלות לא כללה הודאה כלשהי במעשים להם טען התובע.

 

מבין הדיינים הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן, שניים הגיעו למסקנה שאמנם קיים "מידע הסתברותי" ולחשדות התובע "יש רגליים", למשל טיסות המעידות על כך שהנתבעת והרופא שהו ברומניה באותו זמן, אולם לא נמצאו הוכחות חד משמעיות לטענותיו. אלא שסברו כי "גם בלא להוכיח זאת חד משמעית, ניתן לקבוע בוודאות שהאשה אינה רוצה בבעלה, וההליכים הארוכים בתיק זה מטרתם אינם בשום אופן שלום בית".

 

בנסיבות אלה נקבע כי התובע הוא "עגון המוחזק במערכת נישואין בניגוד לרצונו", כיוון שהאישה מעלה טענות שווא בדבר רצונה בשלום בית, ולמעשה פועלת מתוך אינטרסים זרים, ומעוניינת משום מה שהליך חלוקת הרכוש יעבור ויידון לבית המשפט לענייני משפחה, ואז הייתה מבקשת להתגרש.

 

אחד הדיינים ציין כי "הדעת נותנת שמי שמעוניין באמת ובתמים בשלום בית יעשה כל שביכולתו על מנת להפיג את ענן החשד האופף אותו ולא להעיב עליו יותר בניסיונות להסתרת מידע", כפי שעשתה הנתבעת בהליך. הוא הצביע על כך שהנתבעת התנהגה באופן מנוכר ביותר לתובע במהלך ההליך, ואף לא ביקשה סיוע מבית הדין בהשבת שלום בית, כך שהתנהגותה לא מתאימה למישהי שבאמת מעוניינת בשלום בית.

 

בהמשך פסק הדין הרחיבו הדיינים על הנימוקים ההלכתיים לקביעתם, ובהם "איש או אשה שאינם רוצים זה בזה", והנימוק של "אומדנא" – הערכה שלפיה האישה אינה חפצה בבעלה.

 

לעומת זאת, אחד הדיינים סבר בדעת מיעוט שאין לחייב את הנתבעת להתגרש אלא רק "להמליץ" לה שלא להחזיק את בעלה בכוח. בין היתר הוא ציין שטענות הבעל על בגידות לא הוכחו, ולמעשה הוא לא הציג אף ראייה משכנעת לחשדות שלו – ולכן התובע אינו "בדין מרומה", והנתבעת אינה בגדר "מורדת".

 

אולם כאמור דעה זו לא התקבלה, והתוצאה הייתה כי הנתבעת חויבה לקבל גט. בהמשך ייקבע מועד לדיון בחלוקת הרכוש.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד יעקב בלס
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד רן רייכמן
  • עו"ד גילה עיני עוסקת בדיני משפחה
  • הכותבת לא ייצגה בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד גילה עיני
מומלצים