שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לא עוזרים לנו להילחם בשקרים הפלסטיניים
    מאז צוק איתן נאבקים הארגונים האזרחיים בדה-לדיטימציה של ישראל בתקשורת ובפרלמנטים בעולם. דווקא צה"ל ומשרד הביטחון נשארים מאחור

     

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

    בימים בהם אנו מציינים חמש שנים למבצע צוק איתן והגיע הזמן לתת את הדעת על המלחמה החדשה; זו שמזמן לא מוכרעת רק בשדה הקרב וחייליה לא לובשים מדים משום שהם אזרחים שהחליטו להתארגן ולהירתם למאבק. זה צבא שהתחיל להתעורר בשנים האחרונות, ובייחוד בשנים שלאחר המבצע בעזה, מתוך הבנה ששדה הקרב הוא החברה האזרחית.

     

     

    לארגוני החברה האזרחית (NGOs) יש כוח השפעה עצום בעיצוב מדיניות בעולם המערבי, בין אם בעקיפין דרך הרחוב או התקשורת, ובין במישרין דרך הפרלמנטים והגופים הבינלאומיים. יש ביניהם ארגונים שהביאו את תנועת החרם, יצרו את שקר האפרטהייד וקידמו אינסוף מאמרים חדשותיים, הפגנות והחלטות אנטי-ישראליות. לממשלת ישראל וכוחות הביטחון חסרה היכולת להתמודד לבדם מול האתגר החדש הזה והפער הורגש היטב בציבור הישראלי והיהודי ברחבי העולם.

     

    המשוואה פשוטה: משום שראש החץ במאבק נגד ישראל הוא ארגונים אזרחיים, הרי שחברה אזרחית חזקה מנגד היא הכרחית למיגור תופעת השקרים והדה-לגיטימציה.

     

    זו תובנה שחלחלה תחילה לציבור ובהמשך גם אל חלק ממשרדי הממשלה, ומסקנותיה הן שכדי לנצח את המלחמה הזאת חייבים לעבוד יחד. ואכן, ניתן לראות שינוי לטובה (אמנם איטי ולא תמיד יעיל), במשרדים לנושאים אסטרטגיים, החוץ והמשפטים, שנרתמים לעבוד יחד עם ארגוני החברה האזרחית במאבקים מסוימים.

     

    שיתוף הפעולה מהווה מכפיל כוח משמעותי המאפשר ניצול מקסימלי של משאבי ידע, כוח אדם, מיומנות, אמינות, גישה וכו'. אך מי שנשאר כמעט לחלוטין מאחור הן מערכות הביטחון. בצה"ל, בשב"כ ובמשרד הביטחון כמעט לא השתרשה ההבנה לעיל, ואם כן - הרי שלא הוקמו מנגנונים יעילים לעמידה בקשר ושיתוף פעולה.

     

    קחו לדוגמה את הUAWC - ארגון בת של החזית העממית בכסות של איגוד למען החקלאים הפלסטינים. יש לו עמותת קש שפעלה בישראל כ-20 שנה והצלחנו לסגור אותה באמצעות רשם העמותות, אך ה-UAWC ממשיך לחיות על תקציב של מיליונים רבים בשנה.

     

    לאחר סגירת העמותה ביקשנו לסגור את ערוצי המימון, להכריז על הגוף כארגון טרור, להקפיא נכסים, להגיש כתבי אישום ועוד פעולות שהיו הופכות פשוטות יותר עם שיתוף פעולה של הרשויות. אך לא זכינו לסיוע כזה, אף שהגשנו את כל המסמכים המשפטיים והמודיעיניים שתמכו בהיותו ארגון טרור.

     

    שיתוף פעולה בין הארגונים האזרחיים וגורמי הביטחון בכוחו להביא בצורה מהירה ויעילה להצלחות אלה, כמו גם להפצת המידע בעולם, מיצוי החוק במדינות נוספות ועצירת פעילותם הנעשית עד כה כמעט ללא מפריע ובמסווה של פעילות הומניטארית.

     

    דוגמה נוספת היא פרויקט לאיסוף עדויות של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שביצע חמאס במהלך צוק איתן, שהובל על ידי "הפורום המשפטי הבינלאומי", "האמת שלי" ומכון ירושלים לצדק. גישה לחומרים של דו"צ הקשורים לאירועים המצוינים בעדויות וצירופם לטיעוני עובדה ומשפט יכלה למנף את הפרויקט במידה רבה.

     

    המאבק בתרבות השקר וסילוף העובדות של הארגונים האנטי-ישראליים היא מורכבת ביותר. יש בכוחם למכור כמעט כל שקר לתקשורת, לפרלמנטים ולאקטיביסטים ברחבי העולם. מעבר לכך, מהירות התגובה של גופי הביטחון למאבקים האזרחים לעולם לא תשתווה לצבא האזרחי שנבנה כאן בשנים האחרונות.

     

    הצבא הזה רוצה לעבוד, הוא מבין את החשיבות, מוכן לשלם מחיר ורוצה להביא את השינוי. זה צבא זריז, נחוש, חכם ומתוחכם והכי חשוב - הוא נמצא בשדה הקרב הרלוונטי, שדה הקרב האזרחי. הסתייעו בו ובכך ננצח.

     

    • עו"ד יפעה סגל היא המנכ"לית של הפורום המשפטי הבינלאומי

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים