שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    פוליטיקה – לא ארץ לנשים

    שורת פרלמנטריות שהאחרונה בהן היא שלי יחימוביץ' לא ימשיכו לכנסת הבאה. פוליטיקה היא מרחב כוחני עם מרחב קטן לטעויות. עבור נשים מדובר במלכודת

     

    שלי יחימוביץ' בנאום במליאה (צילום: יואב דודקביץ' )
    שלי יחימוביץ' (צילום: יואב דודקביץ' )

    ציפי לבני, זהבה גלאון, עליזה לביא, שולי מועלם, רחל עזריה, מירב בן-ארי, מרב מיכאלי, רויטל סויד, איילת נחמיאס ורבין – רשימה חלקית של פרלמנטריות מצוינות שפשוט לא שרדו את הזירה ומצאו את עצמן מחוץ לכנסת. חלקן פרשו, חלקן לא נבחרו שוב. עכשיו הצטרפה לרשימה העגומה הזו גם שלי יחימוביץ', אחת מחברות הכנסת הכי משמעותיות שפעלו פה בשנים האחרונות. אחרי התלבטויות רבות, ולמרות מעמדה הרם במפלגת העבודה, בחרה יחימוביץ' לפרוש מהחיים הפוליטיים ולחפש פלטפורמות ציבוריות אחרות להיטיב דרכן. הכנסת הבאה עתידה להיות הרבה פחות נשית והרבה פחות פמיניסטית, ואי-אפשר שלא לתהות מה יש בפוליטיקה הישראלית שנשים פשוט לא מצליחות להחזיק בה מעמד.

     

     

    פוליטיקה היא מרחב כוחני מאוד, עם מרחב קטן לטעויות וביקורת ציבורית תמידית. גברים, בהרבה מובנים, מורגלים להתנהל בזירות כאלו. עבור נשים מדובר במלכודת. כאשר הן מאמצות את כללי המשחק הרעים – הן יישפטו בחומרה רבה יותר. ייתפסו כביצ'יות, מכשפות, שתלטניות. אם ינסו לפעול בדרכים אחרות – לא בטוח שהן תישארנה על המסלול.

     

    מעבר לזה, במפלגות ללא פריימריז נוטים לרענן את השורות בתדירות גבוהה. בעוד גבר שנמצא כמה שנים בפוליטיקה ייחשב למנוסה ולא יוחלף במהרה, אישה תיחשב לשחוקה ויעדיפו להחליף אותה בדמות צעירה יותר. לא לחינם גברים עם שיער לבן נתפסים כחכמים ובכירים, בעוד נשים עם שיער מלבין הן סתם זקנות או לא מטופחות.

     

    רבים מהפוליטיקאים סביבנו נמצאים בתחום מגיל צעיר מאוד, חלקם הגדול ניסה שוב ושוב דרך מגוון מפלגות ופלטפורמות, והבכירים שבהם נושקים כמעט לגיל 80. לקריירה שלהם אין תאריך תפוגה. אף שהתודעה הציבורית בכל הקשור לשוויון השתנתה באופן מהותי, עדיין רוב מוחלט של המפלגות מורכב מגברים בלבד, ונכון לעכשיו אין אפילו מפלגה אחת בראשותה של אישה.

     

    ייצוג ושוויון אינם רק ערכים ראויים על הנייר, יש להם משמעות עמוקה בעיצוב המציאות. הדברים החשובים באמת לא קורים בשבת תרבות או בראיון באולפן שישי, אלא בעבודה הסיזיפית בוועדות הכנסת, בעמל על חקיקה או תיקון חקיקה וביצירת בריתות משמעותיות.

     

    בקדנציות האחרונות זכינו לראות שיתופי פעולה מרגשים של נשים מכלל המפלגות בנושאים חברתיים שחוצים מגזרים. כך זהבה גלאון (מרצ) לצד שולי מועלם (בזמנו הבית היהודי והיום הימין החדש) ועליזה לביא (יש עתיד) הובילו יחד את החוק להפללת לקוחות זנות. חוק היסטורי שדרש עבודה קשה מאוד הן בגיוס דעת הקהל והן בבניית מודל חכם ורגיש דיו שלא יפגע בנשים עצמן בסופו של דבר. בכנסת הקרובה לא רק שנראה פחות נשים, יהיו בה גם פחות נשים מנוסות ובעלות רקורד ומעמד שיכולות להוות מודל לחיקוי עבור פרלמנטריות צעירות.

     

    הפרישה של יחימוביץ' היא יום עצוב לפוליטיקה הישראלית לא רק בזכות הישגיה והעובדה שזכתה להערכה גם בקרב מתנגדיה. זהו יום עצוב כיוון שנדמה שהגלגל נסוב לאחור ובקדנציה הבאה חברות הכנסת תצטרכנה לעבוד הרבה יותר קשה על מנת לייצר סולידריות, לקדם חקיקה פמיניסטית ולהוות ייצוג הולם עבור 51 אחוז מהאוכלוסייה.

     

    • חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים