שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מאפולו 11 לבראשית: "הטכנולוגיה הוזילה עלויות"
    מאות אלפי אמריקנים עבדו בפרויקט אפולו, שבמסגרתו נחתה החללית אפולו 11 על אדמת הירח לפני 50 שנה. בריאיון ל-ynet אומר סגן מנהל SpaceIL כי בזכות התפתחות הטכנולוגיה - יהיה יותר קל להגיע לחלק העמוק וגם פחות יקר

    משימת אפולו 11, שנחתה על הירח לפני 50 שנה, הייתה אחת משש המשימות המאוישות ליעד הזה. אבל מאז שנת 1972 לא דרכה רגל אדם על אדמת הירח. לפי החזון של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, האדם יחזור אל הירח בשנת 2024 - והפעם תהיה זו לראשונה אישה שתדרוך על אדמתו.

     

    ויתרו על השמות כדי לתת קרדיט למאות אלפי בני אדם שהיו מעורבים בתכנית. תג המשימה של אפולו 11 (צילום: נאס"א)
    ויתרו על השמות כדי לתת קרדיט למאות אלפי בני אדם שהיו מעורבים בתכנית. תג המשימה של אפולו 11(צילום: נאס"א)

     

    בזמן שניל ארמסטרונג ובאז אולדרין היו על אדמת הירח, התרסקה על פניו החללית הסובייטית הבלתי מאוישת לונה 15, כך שהידע והיכולת של סוכנות החלל האמריקנית בתחום ההגעה לירח היו גבוהים יותר מזה של ברית המועצות. למרות ההתפתחות המהירה בטכנולוגיה, עדיין קשה להנחית חללית על הירח.

     


     

    מוריס קאהן, נשיא עמותת SpaceIL, אמר לרגל ציון יובל שנים לנחיתה. "העובדה שאפולו חוגגת 50 מחזירה אותי ליום שבו חלמתי על הרגע שאנחנו נמריא לירח. אני מתמלא היום שוב בגאווה גדולה על ההישג שלנו. אני זוכר את הרגע שבו כל העולם צפה בישראל ממריאה לירח. התמונות שעולות משיגור אפולו - מזכירות לי את הרגע הזה ולבי מתמלא בגאווה. כל ילד בישראל תמיד יזכור איפה הם היו במסע של בראשית לירח".

     

    באז אולדרין ומוריס קאהן (צילום: SpaceIL)
    באז אולדרין ומוריס קאהן(צילום: SpaceIL)

     

    ערן שמידט, סגן מנהל פרויקט בראשית בעמותת SpaceIL, אמר כי "כללי הפיזיקה לא השתנו" ולכן יש קשר בין שתי המשימות שכמעט 50 שנה הפרידו ביניהן.

     

    הוא הזכיר בשנות ה-60' ותחילת ה-70' ארצות הברית השקיעה משאבים רבים בתחום חקר החלל, כחלק מהתחרות עם ברית המועצות. "התקציב של אפולו היה כ-4.5% מהתקציב הלאומי של ארצות הברית עם מאות אלפי עובדים. ללא הצדקה כלכלית לא יעלה על הדעת להשקיע במחקר תקציבים שכאלו", הוא אמר. "ההתקדמות הטכנולוגית תעזור להוריד עלויות וסיכונים, תגדיל את סיכויי ההצלחה בתקציבים נמוכים יחסית ותאפשר גם לחברות פרטיות ומסחריות להיכנס לתחום זה, בדומה ל-SpaceIL ופרויקט בראשית".

    ערן שמידט, סגן מנהל SpaceIL (צילום: נאס
    ערן שמידט, סגן מנהל SpaceIL(צילום: נאס"א)

     

    אפולו 11    (צילום: נאס"א)

    אפולו 11    (צילום: נאס"א)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    שמידט אומר כי יש קשר בין אפולו 11 לבראשית. "מערכת הנחיתה של בראשית ומערכת הנחיתה של ה'עיט' של אפולו מתבססות אמנם על טכנולוגיה שונה, אבל מערכתית אבני הבניין זהות. כמו גם המערכת למדידית מרחק, מהירות ומערכת הנעה לבלימה בזמן הנחיתה".

     

    על המשימות של שתי החלליות, הוא אמר: "גם לאפולו וגם לבראשית היו משימות לצורך קידום המדע, בפרויקט אפולו חלק מהמחקר התבסס על הבאת חומר ( אבנים) מהירח לכדור הארץ ובנוסף נערכו ניסויים על פני הירח עצמו. החללית בראשית נשאה מגנטומטר, רכיב שמטרתו היה למדוד את השדה המגנטי של הירח בקרבת הירח, בזמן הנחיתה ולאחר הנחיתה עצמה. גם על חלליות אפולו וגם על בראשית הותקן רכיב LRO, מטריצת מראות (רכיב פסיבי) שניתן על יד קרן לייזר לבצע איכון ולמדוד את המרחק בנקודה ידועה על הירח".

     

    שמידט התייחס לחזרה לירח ב-2024: "הירח כיום מהווה יעד אסטרטגי. הכוונה הפעם לחזור ולהישאר ולא כמשימה חד פעמית , מתוך כוונה להמשיך ולקדם את חקר החלל העמוק בעתיד, לבדוק ולנצל את המקורות שיש על הירח למטרת אנרגיה, להוכיח טכנולוגיות ולהמשיך בניסויים מדעיים. ארה"ב הפעם חוזרת ליחר יחד עם שותפים מסחריים ובינלאומיים.הירח מהווה 'שטח ניסוי' מצויין לגבי ההתקדמות למאדים ומעבר לכך".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    התמונה האחרונה שצילמה בראשית
    צילום: מוטי קמחי
    מומלצים