ניהל פונדקאות ברוסיה – ולא הוכר כהורה יחידני

הרשויות ברוסיה רשמו את הפונדקאית כאמו של הילד אף שנוצר מתרומת ביצית. ישראלי שניסה לעקוף את הקושי בישראל זכה לתשובה שלילית

עו"ד אריה חגאג | פסקדיןפורסם: 24.07.19 , 21:25

בית המשפט למשפחה בתל אביב סירב לאחרונה לבטל את קשר האימהות בין אזרחית אוקראינה לבין ילד שילדה ברוסיה בהליך פונדקאות עבור ישראלי שמבקש להיות אב יחידני. השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר קבעה כי בית המשפט הישראלי לא יכול להתערב בהחלטת הרשויות ברוסיה לרשום את הפונדקאית כאם הילד. מדובר בהחלטה הרת גורל משום שבמצב המשפטי הנוכחי ברוסיה - הסיכוי שלו להיות מוכר כאב חד-הורי קלוש.

בישראל אין עדיין חקיקה המכירה בפונדקאות בחו"ל אך בתי המשפט הכירו בהליכים כאלה ואפשרו את ניתוק הקשר ההורי בין הפונדקאית לבין הילד בהתקיים מספר תנאים – אחד מהם הוא שהפונדקאית לא הוכרה כאם במדינה בה נולד הילד.

דיני משפחה

האב יגורש לטורקיה, האם לפיליפינים. והילד?

עו"ד ורדה חקלאי | פסקדין

עובדים זרים שהכירו בישראל והביאו ילד לעולם עומדים בפני גירוש. בתום סאגה משפטית עגומה נקבע מי מהם ייקח את הילד למדינתו

האב יגורש לטורקיה, האם לפיליפינים. והילד?

במקרה הנוכחי, הטעות הייתה שהפונדקאית נרשמה כאם בתעודת הזהות ובדרכון של הילד. מרגע זה היה על האב לבטל את הרישום בהליך משפטי ברוסיה אך הוא בחר שלא לעשות זאת בשל הזמן הרב שהליך כזו עשוי להימשך, והסיכויים הגבוהים לכישלון שכן החוק הרוסי אינו מכיר במפורש בהליכי פונדקאות של גברים.

בניסיון להתמודד עם הבעיה ביקש האב את עזרתו של בית המשפט הישראלי. בבקשה שהגיש יחד עם הפונדקאית לניתוק קשר ההורות בינה לבין הילד, טענו השניים כי נאלצו לבצע את הרישום כדי שיוכלו להטיס את הילד לטיפול רפואי בארץ. לדבריהם, הרישום הרוסי שגוי כיוון שהילד נולד מתרומת ביצית (אינו בנה הביולוגי של הפונדקאית) והפונדקאית ויתרה על זכויותיה ההוריות ומעולם לא התכוונה לשמש כאם.

אלא שהיועמ"ש טען כי רק הרשויות ברוסיה יכולות לבטל את הקשר ההורי וכי בית המשפט הישראלי לא רשאי להתערב במערכת המשפט הרוסית.

מפסק הדין של השופטת ז'יטניצקי רקובר עלה כי הקושי העומד בפני האב ממשי, שכן מחוות דעת מומחה לדין הרוסי שהוגשה מטעמו עלה כי הסיכוי שיוכר כהורה יחידני קלוש. צוין כי אמנם בתקופה שבה נולד הילד יצאו בבית המשפט הרוסי פסיקות חדשניות שהכירו באבות כהורים יחידנים אך מאז האקלים המשפטי השתנה וכיום יידרש מהאב לצאת למאבק ארוך שסיכויי ההצלחה שלו נמוכים ביותר.

עם זאת, השופטת קיבלה את עמדת היועמ"ש וקבעה כי בית המשפט הישראלי לא יכול לעזור לאב. היא ציינה כי אף שהילד נולד מתרומת ביצית, הפונדקאית נחשבת אמו מכוח הזיקה הביולוגית שנוצרה כשנשאה אותו ברחמה והביאה אותו לעולם.

כמו כן, נקבע כי ההסכמה בין הפונדקאית לבין האב לא מסייעת שכן לא מתקיים כאן תנאי מהותי להכרה בפונדקאות חו"ל, והוא שהמדינה שבה נולד הילד לא מכירה בפונדקאית כאמו. מרגע שהילד נרשם במסמכים רשמיים כמו תעודת זהות ודרכון כבנה של הפונדקאית, קבעה השופטת, בית המשפט הישראלי לא יכול להתערב, והדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות הליך משפטי ברוסיה.

לסיכום, השופטת ציינה כי בחוק הישראלי אין הוראה המאפשרת לבטל הורות אלא במסגרת הליכי אימוץ. לפיכך הבקשה נדחתה אך ללא חיוב בהוצאות עקב הנסיבות המיוחדות של המקרה.