שתף קטע נבחר

זכותו של אוחנה לפטר את פלמור

בין אם מדובר בהחלטה חכמה או לא, כל שר חייב איש אמון בתפקיד המנכ"ל, קל וחומר במשרד המשפטים. אחרת הוא סתם בובה, עציץ או פרזנטור

 

אמיר אוחנה אמי פלמור (צילום: עמוס בן גרשום, לע
השר אוחנה ואמי פלמור(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ , אוהד צויגנברג)

מנכ"לית משרד המשפטים המפוטרת, אמי פלמור, היא דוגמה למשרתת ציבור מהסוג הטוב – שיודעת את מקומה, ומבינה שתפקידו של שר לקבוע מדיניות ותפקידם של פקידי משרדו ליישם אותה. זו הסיבה שפלמור, שמונתה על ידי שרת המשפטים ציפי לבני, הייתה מנכ"לית מוצלחת מאוד גם עבור שרת המשפטים איילת שקד, למרות ההבדלים בין האג'נדות שלהן: זו מנאמני מערכת המשפט וחסידות המהפכה החוקתית, וזו מתנגדת חריפה של המהפכה החוקתית שמעוניינת ברפורמה במערכת המשפט. ופלמור, בכישרון רב ובהבנה נכונה של תפקידה, ידעה לקדם הן את מדיניות השרה הזו והן את מדיניות השרה הזו.

 

 

לכן, בכלל לא בטוח שהחלטתו של שר המשפטים החדש אמיר אוחנה לפטר את פלמור, היא החלטה חכמה. אוחנה הגיע למשרד בתקופה של ממשלת מעבר, ויכולתו להוביל מהלכים תלויה במידה רבה בדרג המקצועי וביכולת שלו להפעיל אותו נכון. בלי פלמור, עם מנכ"ל חדש, ייתכן שהוא לא יוכל לעשות זאת.

 

אולם אסור להתבלבל: זו אולי לא החלטה חכמה, אבל זו החלטה לגמרי לגיטימית. לשר מותר למנות למשרות אמון את אנשי אמונו, ומנכ"ל משרד זו משרת האמון הכי טבעית שיש. המנכ"ל הוא האיש שצריך לקדם את מדיניות השר במשרד, עם כל הפקידים שהשר יורש מהשרים שלפניו. בלי אמון במנכ"ל שיעשה הכול על מנת להוביל את המדיניות שבה הוא מעוניין, השר הוא סתם בובה או עציץ, פרזנטור לחתימות על מסמכים חשובים.

 

במשרד המשפטים זה עוד אפילו יותר חריף, משום שהאתוס של הפקידים הבכירים במשרד זה הוא שהם אינם כפופים לאף אחד, בטח לא לשר. לתפיסתם, הם אמונים רק על מימוש "האינטרס הציבורי" ולא מחויבים לדרג הפוליטי. לכן, ללא מנכ"ל חזק שיגבה את עמדותיו ויפעל למימושן, שר המשפטים עלול למצוא את עצמו מבלה את ימיו במשרד בלי יכולת לגבש מדיניות ולממש אותה בפועל.

 

נכון, הממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר. ייתכן שבמצב כזה מצופה היה מהשרים שלא לעשות שינויים פרסונליים בעמדות בכירות כאלו. אולם אסור לשכוח את המציאות הייחודית שבה אנחנו נתונים: ממשלת המעבר הנוכחית מכהנת כבר חודשים ארוכים, ולפחות עוד שלושה חודשים לפניה. אי אפשר לשתק מדינה שלמה ולהפסיק לנהל מדיניות למשך תקופה כל כך ארוכה. לכן, במקרה הזה ההחלטה של אוחנה לפטר את פלמור היא לגיטימית בהחלט.

 

ויש גם את עניין הטרמינולוגיה: פלמור פוטרה מתפקידה. זה המינוח הנכון לצעד שעליו החליט אוחנה. היא לא הודחה – "הדחה" מתארת מצב שבו אדם שאמור היה להמשיך בתפקיד כלשהו מפוטר ממנו בהליך בעייתי ובוטה. זה לא המצב כאן. השימוש שעושים באופוזיציה בביטוי "הדחה" נועד לייצר תחושה שמדובר במהלך לא לגיטימי, וזה אינו המקרה כאן.

 

  • שלמה פיוטרקובסקי הוא עיתונאי

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים