שתף קטע נבחר

מחאה נגד הקורקינטים: "בעזה נפצעתי, אבל מהכלי הזה אני יכול למות"

אורן בליצבלאו, שאיבד את ראייתו בשירותו הצבאי, מבקש מעיריית תל אביב להסדיר מקומות חניה ייעודיים לקורקינטים חשמליים, שכיום חונים באופן שרירותי בכל מקום: "מה זה משנה שאני איש ברזל אם אני לא יכול ללכת כמה מטרים בבטחה?". העירייה: "מבצעים אכיפה משמעותית"

  

  

מחאה חדשה נגד הקורקינטים החשמליים: האופניים והקורקינטים החונים ברחבי העיר, במקומות לא מסומנים ושאינם מיועדים לכך, הם מכשול לכל הולכי הרגל. בעלי מוגבלויות, ובעיקר עיוורים, נתקלים בקושי גדול עוד יותר לזהות את הכלי שמפריע להם בדרכם ולחצות אותו ללא פגע. 

 

אורן בליצבלאו, אלוף העולם בתחרות איש הברזל לעיוורים שמחזיק גם בשיא עולם, קרא בריאיון לאולפן ynet להסדיר את חניית הקורקינטים - שכיום חונים בכל מקום פנוי על המדרכות. "אנשים זורקים את הקורקינטים שלהם בלי מחשבה על המשמעות עבור אנשים עם בעיית ניידות. נוח להם, ואף אחד לא עושה שום דבר", אמר.

רוכבים על קורקינט בתל אביב (צילום: מוטי קמחי)
רוכבי קורקינט בתל אביב. ארכיון(צילום: מוטי קמחי)
 

אורן בליצבלאו שבר את שיא העולם לעיוורים בתחרות איש הברזל (צילום: באדיבות המשפחה)
בליצבלאו שובר שיא עולם לעיוורים בתחרות איש הברזל(צילום: באדיבות המשפחה)

בליצבלאו סיפר על הפעם האחרונה שבה נתקל במכשול התחבורתי-עירוני: "לפני כמה ימים סיימתי לעבוד, רציתי לעלות על מונית והתחלתי ללכת לכיוונה עם כלב הנחייה שלי, מורפיוס. הכלב נעצר והנחתי שנתקלתי במשהו. חבר שהיה לידי אמר לי: 'תשמע אורן, כזה דבר עוד לא ראיתי. אתה פשוט מוקף בקורקינטים, אתה לא יכול לזוז'. וזה ממש לא מקרה יחיד".

 

לטענתו, הולכי רגל רבים ובהם בעלי מוגבלויות שונות סובלים מהתופעה הזו: "אני איש ברזל בקטגוריית עיוורים, ייצגתי את המדינה פעמים רבות בתחרויות בכבוד רב, אבל כל זה לא שווה וגם לא רלוונטי אם בסוף את החמישה מטרים האלה אני לא יכול לעבור עצמאית", אמר. "אני בקלות יכול למעוד, להיכנס בזה וליפול למדרכה, או לשביל אופניים, או חלילה לכביש. אני רוצה לחיות באופן עצמאי - ועשיתי את זה לא רע עד היום - אבל בלי להיות בחרדה שאולי עוד רגע אפול כי הקורקינטים פזורים מכל עבר.

 

"יצאתי מעזה פצוע אנוש - אבל בקצב הזה אני יכול להיהרג בגלל טמטום וחוסר אכיפה", המשיך. "אני אמשיך לצעוק את הצעקה הזו בשם כולם, כי לא צריך לחכות עד להרוג הבא. צריך לעשות מעשה, ואני קורא פה בקריאה גדולה לעיריית תל אביב לעשות את מה שצריך, ולא לחכות שמישהו ייפצע או חלילה ייהרג".

 

בליצבלאו הציע רעיונות לפתרון הבעיה: "יש אמצעים טכנולוגיים. נאמר שאם מישהו יחנה את הקורקינט במקום שאסור לו, האפליקציה לא תיסגר ותמשיך לחייב אותו עד שהוא יניח את הכלי במקום מוסדר. אולי צריך לפגוע לאנשים בכיס כדי שיפסיקו לשים קצוץ".

 

בפוסט שכתב בעניין הוא תייג את עיריית תל אביב, אך לדבריו אנשיה טרם חזרו אליו. עם זאת, בליצבלאו לא מתכוון לוותר: "יריתי את יריית הפתיחה ואני מוכן להמשיך במאבק, אבל אני צריך את התמיכה של כל האנשים שזה מעניין אותם. אני לא יודע בדיוק מה השלב הבא, אני גם לא אעשה משהו פרובוקטיבי או אלים".

 

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "העירייה מבצעת אכיפה משמעותית וללא פשרות של עבירות רכיבה אסורה על המדרכות, וכן תפיסת כלי רכב זעירים שיתופיים המהווים מכשול במרחב הציבורי. זאת במטרה לשמור על ביטחונם ושלומם של הולכי הרגל".

 

תגובת העירייה אינה ריקה מתוכן. כבר אמש היא הודיעה כי החלה במבצע אכיפה כנגד אופניים וקורקינטים ממונעים, שכולל את תפיסתם של כלי רכב זעירים שיתופיים המהווים מכשול במרחב הציבורי. כחלק מהמהלך עודכנה האפליקציה העירונית "106 פלוס", וכעת ניתן לדווח על כלי שיתופי שחוסם את הדרך.

 

בהודעה שהוציאה לתקשורת נכתב כי מחודש מאי נתפסו בעיר כ-1,900 כלי רכב זעירים שיתופיים שהועברו למחסני העירייה, והחזרתם לחברות תיעשה בכפוף לתשלום דמי שחרור לכל כלי בסך 63 שקל.

 

נזכיר כי בחודש שעבר, לקראת הסדרה שצפויה להתחיל ב-1 באוגוסט, הוציאה העירייה קול קורא לחברות הכלים השיתופיים כדי להגיש בקשת היתר הפעלה למשך חצי שנה ברחבי העיר. במסמך הודגשו כללי ההסדרה, ובהם הגבלת חניית הכלים באזורים שונים בעיר עם תאי חניה מסומנים. 

 

בשלב הראשון הוגדר רובע 3 (חוף הים ממערב, אבן גבירול ממזרח, נחל הירקון מצפון וקו הרחובות בוגרשוב, שדרות בן ציון ומרמורק מדרום) כאזור מוגבל חניה, שבו תותר חניית הכלים רק בתאי חניה ייעודיים שיסומנו לשם כך. במקביל פועלת העירייה לסימון מאות תאי חניה נוספים ברחבי העיר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
אורן בליצבלאו
צילום: עידו ארז
מומלצים