שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    עיריית רעננה הפסידה בייצוגית נגד בעלי בתים בעיר: תשיב להם כ-20 מיליון שקל

    המחוזי קבע כי העירייה הטילה על חלק מתושביה חיוב ארנונה בלתי חוקי, על שטחים מקורים שאינם תחומים בשלושה קירות; מדובר ב-6,800 בתי אב אשר זכאים להשבת כספים; ההליך המשפטי נמשך כ-7.5 שנים

    מחלוקת על חיובי ארנונה בעיר רעננה הובילה לתביעה ייצוגית נגד העירייה אשר נדונה בבית המשפט. בסיומה קבעה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מיכל נד"ב, כי חיוב הארנונה שהטילה העיריה על חלק מתושבי העיר אינו חוקי ועליה להשיב לחלק מהם סכום שמוערך בכ-20 מיליון שקל לפני ריבית והצמדה.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    הארנונה מתייקרת: כמה תשלמו ביישוב שלכם?

    עוד התייקרות: הארנונה תטפס בשנת 2020 ב-2.58%

    אלה הערים שבהן אתם משלמים את הארנונה היקרה ביותר

     

    המחלוקת על חיוב הארנונה החלה בשנת 2011, כאשר הוגשו שתי תביעות על ידי שניים מתושבי העיר, אשר בהמשך אוחדו לתביעה אחת והפכו באישור בית המשפט לתביעה ייצוגית.

         (צילום: עמית שעל)
    עיריית רעננה הפסידה בייצוגית נגד בעלי בתים בעיר, ותשיב להם כ-20 מיליון שקל(צילום: עמית שעל)
     

    התובעים, באמצעות עו"ד רועי נחום ועו"ד אסף זמיר ממשרד עורכי הדין זמיר, נחום ושות' ברעננה, טענו כי העירייה חייבה אותם בארנונה על שטחים פתוחים ומקורים כמו חניות וכניסות מקורות, וזאת למרות שהם לא עונים על ההגדרה שנכללת בצו הארנונה של העירייה ולפיה יש לחייב בארנונה רק שטחים הסגורים בקירות לפחות ב-3 צדדים.

     

    בנוסף נטען, כי מדובר בחיוב הנובע משינוי שיטת חיוב בארנונה, הואיל ועד לשנת 2009 עיריית רעננה כלל לא גבתה ארנונה על אותם שטחים.

     

    העירייה טענה מנגד, כי יש לקרוא את צו הארנונה ככזה המתיר לה לחייב ארנונה על כל שטח מקורה, גם אם אינו תחום כלל בקירות. כמו כן טענה העירייה, כי מדיניות החיוב שלה מאז ומתמיד היתה לחייב ארנונה על שטחים מקורים שאינם תחומים בקירות.

     

    העירייה שינתה את מדיניות החיובים

    במהלך שלב הטיעונים בתביעה, נמצא כי העירייה שינתה את מדיניות החיובים שלה בניגוד לצו הארנונה החל משנת 2009 וגזבר העירייה אף הודה בכך. כמו כן, מבדיקה אקראית של נכסים, נמצא כי בנכסים שבהם לא בוצעה מדידה לאחר שנת 2009, העירייה לא חייבה עבור השטחים הללו והמשיכה במדיניות החיוב הישנה.

     

    על פי חוק תובענות ייצוגיות, רשות מקומית אשר מוגשת נגדה תביעה ייצוגית, זכאית להודיע על "חדילה" מן הגבייה הבלתי חוקית בתוך 90 ימים ובכך להימנע מהשבת כספים שגבתה שלא כדין. אלא שעיריית רעננה בחרה להילחם בערכאות משפטיות אשר נמשכו כ-7.5 שנים. הבקשה לאישור תביעה ייצוגית אשר הוגשה בנובמבר 2011, אושרה ביוני 2013.

     

    בינואר 2017 דחה בית המשפט המחוזי את התביעה – תוך קביעה שלא ניתן לדון בה כתביעה ייצוגית, ובהמשך, בפברואר 2018 קבע בית המשפט העליון - כי דין ערעור התובעים להתקבל וכי התביעה כן מתאימה להתברר כתביעה ייצוגית.

     

    ביולי 2018 נדחתה עתירה לדיון נוסף מצד עיריית רעננה על ידי בית המשפט העליון – והתיק הושב למחוזי אשר כאמור הכריע לפני מספר ימים (ב-16 ליולי) בתיק לטובת התושבים.

     

    בפסק הדין קיבלה השופטת מיכל נד"ב את טענות התובעים וקבעה כי בתוך 45 יום מהפסיקה העירייה תודיע כיצד היא משיבה את הכספים לתושבי העיר. מדובר

    ב-6,800 בתי אב אשר זכאים להשבה, במחצית מהם בוצעו מדידות על ידי העירייה ולגבי היתר יבקשו מהם נתונים או שישלחו מודד מטעם העירייה. כל מחזיק נכס פרטי יקבל על כך הודעה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים