שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ואולי #metoo בעצם לא שינתה כלום
    ההופעה של הקומיקאי עזיז אנסרי, אחרי שנה שבה נעלם על רקע טענה לתקיפה מינית, עסקה בעיקר בו. בעיניו ובעיני הקהל – הוא הסיפור ולא הקורבן

     

    עזיז אנסרי (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    עזיז אנסרי(צילום: gettyimages)

    המקרה של הקומיקאי עזיז אנסרי היה רגע יוצא דופן בסערת #metoo. בניגוד למרבית המואשמים האחרים, שהיו בעיקר גברים לבנים רבי עוצמה וכסף, בני 50 במקרה של לואי סי.קיי וקרוב ל-80 במקרה של צ'ארלי רוז, עזיז אנסרי היה בחור בן 35, בן למהגרים מהודו, קומיקאי מתוחכם ונאור שמשפיע על דור שלם. הוא אמור היה להיות בדיוק ההפך משטאנץ הגברים שהפטריארכיה האלימה שלהם נחשפה ברעש גדול, והסיפור שלו פילג את תנועת #metoo יותר מכל מקרה אחר.

     

     

    בינואר 2018 העניקה צעירה שהזדהתה בשם הבדוי "גרייס" ראיון שבו טענה כי כמה חודשים קודם יצאה עם אנסרי לדייט שהסתיים בדירתו. שם, לדבריה, הוא לחץ עליה שוב ושוב לעשות סקס, "למרות שהבהרתי לו שאני לא מרגישה בנוח". גרייס סיפרה כי סיימה את הלילה בוכה בנסיעת האובר בדרך הביתה.

     

    גברים שאוהבים להגדיר עצמם פרוגרסיביים, וגם לא מעט נשים, הגנו על אנסרי. הטענה העיקרית הייתה שהסיפור הזה פוגע ב-#metoo, כיוון שהוא מקטין מעוצמת פשעים אמיתיים כשהוא הופך דייט גרוע למקרה של תקיפה מינית. יש עם זה רק בעיה אחת: מה שגרייס תיארה היה אכן תקיפה מינית.

     

    הסיפור של אנסרי נזרק מהכותרות מהר מאוד, כמו כל ידיעה, סנסציונית ככל שתהיה, באמריקה של עידן טראמפ. אנסרי עצמו נעלם לשנה. בחודשים האחרונים חזר להופיע ברחבי ארה"ב, ואחת ההופעות האלה, בניו יורק, צולמה לסרט בנטפליקס שעלה לאחרונה לאוויר.

     

    אנסרי לא מתחמק מהמקרה, הוא למעשה פותח איתו את ההופעה: "הרגשתי כל כך הרבה דברים בשנה האחרונה. לפעמים הרגשתי פחד, לפעמים הרגשתי מושפל, לפעמים הרגשתי נבוך, ובסופו של דבר פשוט הרגשתי נורא שהאדם הזה הרגיש ככה". זו הכרה אמיתית בכך שהוא הכאיב לגרייס, וזה יותר ממה שרוב הגברים האחרים הציעו לקורבנות שלהם, אבל עדיין אין כאן התנצלות פומבית. להפך, אנסרי עסוק בעיקר באיך המקרה הזה השפיע עליו ועל חבריו, ש"נזכרו בכל הדייטים הגרועים שהיו להם".

     

    כמעט שנתיים לאחר ההתפרצות החדשה של #metoo - תנועה שנוסדה ב-2006 ולא ב-2017 - השיח עדיין מתמקד קודם כל בגברים שמרגישים כי יש להם זכות אלוהית לגאולה. מעטים משלמים מחיר אמיתי. רק בחודש שעבר סיפרה הסופרת הניו יורקית אי. ג'ין קרול, כי דונלד טראמפ אנס אותה, מילולית, בתא מדידה של חנות כל-בו בעיר בשנות ה-70. זו אפילו לא הייתה כותרת של יום אחד. השופט ברט קוואנו, שעמדה נגדו תלונה רצינית מאוד על ניסיון אונס של נערה בתיכון, יושב בבית המשפט העליון. נשים שעשו את הצעד האמיץ קדימה נותרו ברובן מאחור.

     

    לקראת סוף ההופעה אומר אנסרי לקהל: "העובדה שאתם פה היא עולם ומלואו בשבילי, כי יכולתי לראות מציאות בה לא אופיע יותר והרגשתי כמעט מת". בניגוד ללואי סי.קיי, שחזר להופיע כשהוא מריר וכועס ומרושע, אנסרי אסיר תודה לקהל שבא לראות אותו, וגם העובדה שהוא בכלל מתייחס למקרה ראויה לציון, כי ההופעה המצולמת הזו תישאר לנצח. ועדיין, למרות שאנסרי מגיב יותר טוב מאחרים, בסופו של דבר אין הרבה הבדל: בעיניו, ובעיני הקהל שלו, הוא הסיפור. לפחות מהבחינה הזו #metoo לא שינתה כמעט כלום.

     

    • ציפי שמילוביץ היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים