נמשך המצוד אחר הדוקר מת"א: "נערים בארון חוששים לחייהם אם ייחשפו"

עלייה דרמטית חלה בסוף השבוע בכמות הפניות לקו החם של ארגון הנוער הגאה, איגי, מאז דקירת הנער הערבי השוהה בהוסטל "בית דרור" בתל אביב שלשום (יום ו') בצהריים. כך עולה ממידע שהגיע לידי ynet. הנער, בן 16 מטמרה, שעבר להוסטל לבני נוער מהקהילה הגאה לאחר שנזרק מביתו בשל נטייתו המינית, עדיין מאושפז במצב קשה בבית החולים איכילוב בתל אביב. אחיו, החשוד בדקירתו, טרם נתפס.

כשעה לאחר הדקירה שהתרחשה בסמוך להוסטל בשכונת התקווה, פתח איגי את מוקד הפניות הטלפוני והדיגיטלי שלו לטובת בנות ובני הנוער הלהט"בי. מוקד הפניות שנקרא "דיגי" פעיל בשגרה שלוש פעמים בשבוע בשעות הערב, אך שלשום הופעל במתכונת חירום על ידי מתנדבי איגי וקלט כ-200 פניות, הן בשיחות טלפון והן בהודעות ווטסאפ. זאת לעומת כ-30 עד 40 פניות בערב ממוצע.

"רוב הפניות היו של נוער ששאל איך ניתן לדעת שהגעה לפעילויות הארגון היא בטוחה", סיפר יונתן, העובד הסוציאלי שמנהל את הקו. "הרבה מאוד בנות ובני נוער הביעו כאב גדול על הדקירה, סיפרו איך הרגישו כששמעו על כך ושיתפו אותנו בפחדים שאירוע כזה מעלה בקרב מי שנמצא בארון ולא מספר לסביבתו על זהותו".

הנער עדיין מאושפז במצב קשה. זירת האירוע בת"א(צילום: מוטי קמחי)

מנכ"ל איגי, עופר נוימן, הסביר כי "סיטואציה שכזו מעלה אצל בני נוער הרבה חרדות. כל איום ששמעו, כל קללה בבית הספר - עולה וחוזרת בדמות סכנת חיים ממשית שיכולה להיווצר עבורם אם רק יחשפו את זהותם. גם כיום, עשר שנים אחרי הרצח בבר-נוער וארבע שנים לאחר הרצח של שירה בנקי אנחנו חייבים להילחם בשנאה ובלהט"בפוביה שמאפשרות לפשעי שנאה כאלה להתרחש. זה לא משנה אם זה בתוך המשפחה, בקהילות חשוכות או כשמטורפים כמו ישי שליסל נכנסים למצעד ורוצחים בדם קר - כל הרוצחים והסכינים הם האויבים המרים שלנו".

באיגי מספרים שפניות רבות הגיעו בשפה הערבית והן הופנו למדריכים ולמתנדבים של הקבוצות הערביות "אלוואן" הפועלות בארגון. כמו כן, הגיעו במהלך סוף השבוע לאיגי בקשות לסיוע נקודתי אשר הופנו לגורמי רווחה ומקצוע בערים השונות.

בנוסף, אמש התקיים ביישוב פקיעין מפגש "גאווה בסלון" בחברה הערבית, שבה השתתפה מנהיגות צעירה של המגזר. במסגרת המיזם של האגודה למען הלהט"ב וארגון "דרך שירה בנקי", יתקיימו ביום רביעי הקרוב עשרות מפגשים נוספים של חברי וחברות הקהילה הגאה בסלונים ברחבי הארץ, שבהם ישתתפו אנשים מגווני החברה הישראלית השונים, לציון עשור לרצח בבר-נוער בתל אביב וארבע שנים לרצח של שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים.

"חשוב שהקהילה הגאה מגיעה לחברה הערבית". המפגש בפקיעין

בליג סאלאדין, שארגן את המפגש, אמר כי "אחרי אירוע הדקירה המזעזע שקרה שלשום לחבר הקהילה הגאה נוצר שיח גדול בנושא בחברה הערבית. המפגש קיבל משמעות כפולה אחרי האירוע והוא מצטרף למספר מפגשים קודמים על הנושא, שכלל גם שמיעת סיפוריהם של להט"בים ערבים".

סאלאדין הוסיף כי "חשוב שהקהילה הגאה מגיעה לחברה הערבית באמצעות מפגשים ושיחות כאלו. ברגע שרואים ושומעים את הסיפור האישי של האדם שעומד מולך, החששות מוסרים ונוצר חיבור וקשר אמיתי בין בני אדם. כולי תקווה שהמאבק של החברה הערבית נגד סוגיית האלימות יכלול גם אלימות על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית".

מיקי גיצין, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל ששוחח עם הנוכחים במפגש, אמר כי הוא "קיבל משמעות כפולה ומכופלת אחרי ניסיון הרצח שלשום. הייתה פגישה חשובה, מאתגרת ומרגשת. המפגשים והשיחות האלה משנים חיים ואני מאמין שהדרך לשנות היא גם באמצעות שיחה עמוקה ופתוחה".

זירת הדקירה בת"א(צילום: יוסי נהרין דוברות מד"א)

(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, אוהד חזקי, אמר כי "אנחנו נמצאים במצב חירום שבו הקהילה הגאה בישראל מתמודדת עם אלימות, שנאה והסתה פרועה שלא נגמרת. נוכח שתיקתה של הממשלה ונבחרי הציבור הערבים, אנחנו מוכרחים לזעוק את זעקתנו לחיות את חיינו בביטחון וללא שום פחד, בכל מקום ובכל מגזר. המפגשים האלה מחברים ומקרבים בינינו. נמשיך להגיע ולהשמיע את קולנו בגאווה בכל עיר, כפר ויישוב בישראל".

ברקע דקירת הנער, תתקיים הערב ב-18:00 צעדת המחאה "נלחמות על החיים", בהובלת הקהילה הטרנסית ובהשתתפות חברות וחברי הקהילה הלהט"בית שיביעו מחאה נגד האלימות כלפי הקהילות הלהט"ביות ונגד "ההסתה ושיח השנאה המשתוללים בתקופה האחרונה, ושתיקת הממשלה מולם". הצעדה תצא מכיכר וושינגטון בשכונת פלורנטין בתל אביב, תעבור ברחוב הרצל ותסתיים ברחבת רוטשילד 1.

"סיטואציה כזו מעלה אצל בני נוער הרבה חרדות". נוימן(ערן אבן)

"אנחנו נמצאים במצב חירום". חזקי(צילום: עמרי שפירא)

מארגנות ומארגני הצעדה מסרו כי "רצינו לצעוד ביום ראשון, בלי אלימות שתוציא את כולנו לרחוב, בלי פשע להט"בפובי. רצינו לשם שינוי צעדה שמתמקדת ביפה ובאופטימי, אבל אז המציאות התנפצה לנו בפנים. הסכין ננעצה בלבבות של כולנו. חברות וחברי הקהילות הלהט"ביות שסובלות באופן יומיומי מאלימות, משנאה, מהסתה בכל השפות ובכל הדתות.

"כולנו משפחה אחת וניסיון הרצח לא היה על רקע משפחתי אלא על רקע להט"בופובי. בדיוק כמו הדקירה של מאיה חדד, בדיוק כמו הדקירה של שירה בנקי, בדיוק כמו הירי בבר-נוער השבוע לפני עשר שנים. כי אם אחרי עשר שנים, בני נוער מהקהילה הגאה עדיין לא יכולים ללכת בבטחה אפילו בלב תל אביב, הגיע הזמן להשמיע קול צעקה גדול נגד האלימות, נגד ההסתה ונגד הלהט"בפוביה".