שתף קטע נבחר

חיות בתמונות: מבצע להצלת נשר וגורי עטלף מתוקים

שני גורי עטלף פירות אפורי ראש נולדו בגן גורו לאחר שהאמהות הובאו מאוסטרליה לפני שנתיים כדי להזדווג עם הזכרים הישראלים, נשר בן שנה וחצי מסרביה שנמצא תשוש בטורקיה, הוטס בשיתוף חברת תעופה בחזרה לסרביה והושב לטבע, כריש לוויתן שני ביקר החודש במפרץ אילת

 

 

לפני כשנתיים הגיעה להקת של 11 נקבות עטלפי פירות אפורי ראש מאוסטרליה אל גן גורו בקיבוץ ניר דוד, לאחר שהנקבות בלהקה המקומית היו בוגרות מאוד ולא מסוגלות להמליט. בגן החיות סיפרו אז כי החבורה החדשה נקלטה בהצלחה וכבר נצפו הזדווגויות של זכרים מקומיים עם הנקבות החדשות. 

 

בגן החיות חיים כיום 12 עטלפים ולאחרונה שתי נקבות אוסטרליות המליטו שני גורים לאחר היריון שנמשך כחצי שנה. לדברי אנשי גן החיות, הגורים ימשיכו לינוק בעוד מספר חודשים. הגורים כבר נתלים על תקרת התצוגה בכוחות עצמם, אך עדיין נותרים צמודים לאמהות. בטבע נוהגות האמהות להותיר את הגורים בגפם, בזמן שהן יוצאות לשחר אחר מזון.

 

עטלפי פירות אפורי ראש, המכונים גם "שועלים מעופפים", המצויים אך ורק באזור החוף המזרחי באוסטרליה, נחשבים לעטלפים עצומים בגודלם. מוטת הכנפיים שלהן מגיעה עד למטר והם מגיעים למשקל של קילוגרם. בטבע הם יוצאים לחפש מזון לקראת שקיעה ומסוגלים להרחיק עד כ-50 ק"מ כדי למצוא מזון בעצי פרי ואקליפטוס.

 

גורי עטלפים בגן גורו (צילום: דנה נצ׳ריקוב)
גורי עטלפים בגן גורו(צילום: דנה נצ׳ריקוב)
  

 

בעבר הוערך מספרם של עטלפי הפירות אפורי הראש במליוני פרטים, אך כיום נותרו כ-400 אלף בלבד והם מוגדרים באיגוד השימור העולמי כמין בסכנת פגיעות בטבע. ירי מאסיבי על ידי חקלאים שחששו לגורל מטעי הפירות, בשילוב ציד, כריתת עצים ופגיעה במקומות הלינה שלהם, וחשש כי הם מפיצים וירוס קטלני לסוסים, גרמו לפגיעה קשה באוכלוסיית העטלפים.

 

למרות חשיבותם האקולוגית של העטלפים להאבקת צמחים ויערות, התורמים לפיזור הזרעים ולהתחדשות הצומח, מספרם הולך ומתמעט בעשורים האחרונים. העטלפים שניזונים מצוף, אבקת פרחים ופירות נודדים בעקבות המזון ומושבות הלינה שלהם מגיעות גם לאלפי עטלפים. 

 

ממשלת אוסטרליה אוסרת על ירי ביונקים ואף העניקה תמיכה כלכלית לחקלאי המדינה כדי להגן על המטעים בעזרת רשתות. בשנים האחרונות ניצפו מושבות ענק של 140 אלף עד 200 אלף עטלפים שעברו להתגורר באזורי ערים ובעיירות באוסטרליה, כשהם יוצרים מפגעי ריח, צואה ושתן, המהווים לדברי התושבים, מטרד תברואתי קשה. בשבי מאריכים העטלפים לכ-30 שנה.

 

מבצע להצלת נשר סרבי תשוש בטורקיה

נשר תשוש בשם דובּרילה, בן כשנה וחצי שבקע בסרביה ובמהלך מסלול התעופה שלו בחיפוש אחר מזון הוא סטה ממסלול הנדידה שלו ולאחר שעף כ-1,600 ק"מ, הגיע לטורקיה שם נמצא תשוש על ידי איכרים מקומיים והובא לטיפול במרכז להצלת חיות בר במדינה.

 

 

הנשר התאושש והושב בחזרה לטבע, אך במהרה גילו החוקרים כי הוא מתקשה בתעופה ובשיתוף פעולה בין המדינות. בזכות המידע שעל טבעת הזיהוי על רגלו, יצרו קשר עם אנשי שימור הטבע בסרביה והוחלט בין הגופים, כי הנשר יוטס להמשך טיפול במכון הביולוגי בבלגרד בסרביה.

 

הנשר הסרבי חוזר לטורקיה (צילום: באדיבות טורקיש אירליינס)
הנשר הסרבי חוזר לטורקיה(צילום: באדיבות טורקיש אירליינס)

 

חברת התעופה טורקיש אירליינס סייעה למבצע הצלתו של הנשר והטיסה את העוף הדורס המצוי בסכנת הכחדה לסרביה, לא לפני שהנשר נמסר בטקס חגיגי משגריר טורקי בסרביה לשר הסביבה הסרבי. מספר חודשים לאחר השיקום, הנשר שוחרר בחזרה לטבע במקום הולדתו.

 

מבקר גדול באילת

כריש לוויתן שני נצפה מאז תחילת החודש במפרץ אילת. היום (א') במסגרת איתור מלכודות דיג נטושות, הבחין פקח ימי של רשות הטבע והגנים בכריש לוויתן. על פי דיווח של החוקרת עדי ברש, דוקטורנטית בבית הספר למדעי הים בחיפה ויו"ר עמותת "כרישים בישראל", מדובר ב"שנה חריגה של כמות תצפיות גבוהה של כרישים לווייתניים. השנה אנחנו מעריכים כי נצפו לפחות ארבעה פרטים במפרץ".

 

 

בשנה שעברה החלו בעמותה בפרויקט לזיהוי פרטני של כרישי הלוויתן במטרה ליצור מאגר מידע מקומי ומעקב אחר הפרטים המזוהים על פי דפוס הנקודות הייחודי של כל דג. הנתונים בישראל יוצלבו עם הנתונים של המאגר העולמי, שנועד להתחקות אחר מסלולי הנדידה של כרישי הלוויתן כדי לשפר את מאמצי השימור של הדגים הגדולים.

 

כריש לוויתן באילת (צילום: עומרי עומסי ושני אלוש, רשות הטבע והגנים)
כריש לוויתן באילת(צילום: עומרי עומסי ושני אלוש, רשות הטבע והגנים)

 

למרות גודלם העצום ושמם המטעה, כרישי הלווייתן אינם יונקים אלא דגים גדולים ועדינים, שמגיעים לאורך של כ-12 מטרים (והפרטים הבוגרים אף עשויים להגיע ל-18 מטרים). הם אינם מסוכנים, ותכונה זו הפכה אותם במרוצת השנים לאהובים במיוחד על חובבי צלילה וצלמי טבע תת-ימיים ברחבי העולם. כרישי הלווייתן ניזונים מפלנקטון המכיל סרטנים, חסילונים ודגיגים קטנים.

 

איגוד השימור העולמי מגדיר את הדגים האלה כמין בסכנת הכחדה, ומצבם בטבע הידרדר בשנים האחרונות. למרות כל המחקרים הקיימים כיום בעולם, כרישי הלווייתן נותרו יצורים מסתוריים וחמקמקים, ולמדע עדיין לא ידוע בדיוק היכן הם מתרבים ומשריצים צאצאים חדשים. כיום מתנהל מחקר מקיף על נתיבי הנדידה שלהם. 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דנה נצ׳ריקוב
חיות בתמונות 28-7-19
צילום: דנה נצ׳ריקוב
מומלצים