שוחררו ממעצר עובדת זרה ובנה המועמדים לגירוש: "רוצה לשרת בצבא"

בית הדין למשמורת שחרר היום (א') ממעצר את אופרסינה קוואנקה, העובדת הזרה הראשונה שנעצרה הקיץ במסגרת מבצע הגירוש מישראל לפיליפינים, ואת בנה מייקל ג'יימס (12). השניים נעצרו לפני שבוע בביתם שביהוד ומאז הוחזקו במתקן "יהלום" שבנמל התעופה בן גוריון.

הילד, מייקל ג'יימס, אמר לאחר ששוחרר: "אני רואה עצמי כישראלי ורוצה לשרת בצבא. אני מודה לכל החברים שלי שתמכו בי ולכל מי שעזר לי לצאת מהכלא". עו"ד זרי חזן, המייצג את האם ובנה, התייחס גם הוא להחלטה: "הבטחנו לשחרר את הילד וקיימנו. ילד זה ילד, מקומם של ילדים בלב ולא בכלא".

אופרסינה ומייקל ג'יימס קוואנקה לאחר שחרורם

המדינה דורשת לגרש את אופרסינה, עובדת זרה בלתי חוקית, ואת בנה שנולד וגדל בישראל. בשבוע שעבר הקפיא בית הדין לעררים בתל אביב את ההחלטה לגרש את השניים, עד לדיון בערעורם שצפוי להתקיים ב-5 באוגוסט.

הדיין רג'א מרזוק כתב בהחלטתו היום כי "נפלו פגמים מהותיים בשימוע ובהליך מתן ההחלטה על צווי המשמורת. המשך ההחזקה במשמורת פוגעת יתר על המידה בחירות המוחזקים ויש בה להסב למוחזק נזק בריאותי".

הוא הוסיף כי "מהמסמכים שצורפו יש בהם לאשש את טענות המוחזק (מייקל ג'יימס – א.א) בדבר מצבו הרפואי וההתפתחותי, בהיות המוחזק דובר רק עברית, מרכז חייו בישראל, מתמודד עם לקות למידה וקשיי קשב, זקוק ליציבות רגשית ונפשית ולתמיכה והטיפול שמקבל".

מרזוק הורה על השחרור בערבות של 18 אלף שקלים ובתנאי שקוואנקה תתגורר אך ורק בכתובת שתמסור ותתייצב מדי שבוע במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה. המדינה החליטה שלא לערער על ההחלטה.

"איזה מסר נעביר אם הכיסא שלו יישאר ריק ב-1 בספטמבר?"

הבוקר התקיים בבית הדין לעררים בתל אביב גם דיון בעניינה של המשפחה השנייה שנעצרה, האם ג'רלדין אסטה וילדיה קיאן (10) וקתרין (5). השלושה נעצרו ביום שלישי האחרון בביתם שברמת גן, לאחר שפקחי ההגירה פרצו את הדלת בכוח. הם שוהים מאז במעצר בנתב"ג.

הדיין אילן חלבגה טרם קיבל החלטה בנוגע למעצרם ובנוגע לגירושם, אך לפי שעה קבע כי הגירוש יוקפא והם ייוותרו במעצר עד לקבלת ההחלטה. מחוץ לדיון הפגינו חבריו של קיאן לבית הספר היסודי "הלל" ברמת גן.

ג'רלדין אסטה ובתה(צילום: דנה קופל)

(צילום: אמיר אלון)

(צילום: אמיר אלון)

נציגת המדינה, עו"ד שירן תורג'מן, טענה כי יש לגרש את השלושה מכיוון שאשרת השהייה של ג'רלדין פקעה בשנת 2008 ומאז היא שוהה בישראל בניגוד לחוק ולא הגישה בקשה לקבלת מעמד. "רק אחרי שצו ההרחקה הוצא הם נזכרו להעלות טענות הומאניטאריות בדבר מצבו הרפואי של הילד", אמרה.

לדבריה, "אין בטענות הללו כדי לעכב את יציאתם מישראל. הם יכולים להגיש את הבקשה גם לאחר הרחקתם מישראל. הנוהל היחיד שמעכב הרחקה בישראל הוא בגין מצב חירום רפואי ואין מחלוקת שזה לא המצב".

הבן קיאן וחבריו לכיתה(צילום: דנה קופל)

עורכי הדין חיה ודוד מנע, שמייצגים את האם וילדיה, טענו בתגובה כי "המדינה לא עשתה כלום במשך 10 שנים ולא שלחה להם אפילו מכתב התראה אחד, עד שבשבוע שעבר פרצו בברוטליות לביתם ולקחו אותם ממיטותיהם לבית המעצר. יש לה אחריות כלפי הילדים האלה. זו המדינה היחידה והשפה היחידה שהם מכירים".

עורכי הדין טענו עוד כי השימוע לאם התקיים ללא נוכחות עורך דין וביקשו לשחרר את השלושה ממעצר עד ההחלטה בנוגע לגירושם. "הכליאה גורמת להם נזק משמעותי שפוגע בנפשם הרכה", טען עו"ד דוד מנע. "הם לא יברחו לשום מקום, המדינה יכולה לאתר אותם".

(צילום: דנה קופל)

אדם קרן, אביו של תלמיד מהכיתה המקבילה של קיאן, דיבר בשם חבריו של קיאן והוריהם: "אני נמצא בשם החברים של קיאן שלא מצליחים להבין מדוע המדינה מבקשת לגרש אותו". לדבריו, "הוא גדל איתם, למד איתם, שר איתם את התקווה בעברית, עמד איתם בטקסי יום הזיכרון והניף איתם את הדגל ביום העצמאות. הילדים שלנו גם עברו טראומה, ראו את החבר שלהם מוצא מביתו, מועלה לניידת ונכלא. איזה מסר נעביר אם הכיסא של קיאן יישאר ריק באחד בספטמבר?".

קרן תהה: "האם נעשתה הכנה טיפולית לקיאן ואחותו כדי לוודא שלא נעשה להם נזק רגשי? אמו של קיאן הגיעה בהזמנת המדינה וטיפלה בהורים ובסבים שלנו. אין למדינה אחריות כלפי הילדים שלהם? האם נעשתה התייעצות עם גורמי הרווחה והחינוך? יש לנו חוות דעת שייגרם להם נזק חד משמעי. איזה ערך יותר יהודי מחמלה ומהציווי לתמוך בחלש ובגר?".

עו"ד חיה מנע הציגה בדיון את המכתב שיצא מלשכתו של שר החינוך, רפי פרץ, שנחשף הבוקר ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". המכתב, שעליו חתום יובל צור, ראש המטה של שר החינוך פרץ, הוא תשובה לפנייתו של מ"מ ראש עיריית רמת גן ומחזיק תיק החינוך במועצה, ליעד אילני, שביקש להשאיר בישראל את המשפחה.

המכתב מלשכתו של השר פרץ נחתם בפסקה שבה נכתב כי "נוכח רגישותו של המקרה, נכון אני לפנות לשר הפנים בבקשה לשקול בכובד ראש את הבקשה, תוך התייחסות לנסיבות המיוחדות שבהן מעורבים ילדים אשר התערו בחיי החברה הישראלית במשך שנים ארוכות".