שתף קטע נבחר

8 סיבות לכך שהילד לא רוצה לאכול

זו אחת התופעות המדאיגות ביותר הורים, כשהרך הנולד אינו עולה במשקלו לפי האחוזים, דווקא בתקופה שבה מתפתח המוח בקצב מסחרר. תתפלאו שהסיבות השכיחות קשורות דווקא אליכם ההורים. הנה המצבים השכיחים שמונעים עלייה מספקת במשקל, ומתי צריך בירור רפואי

נושא המשקל הוא אחת הסיבות המרכזיות לפניה לרופא הילדים בגיל הינקות. "מדובר בתופעה נפוצה שמתרחשת די הרבה", אומרת דינה לוי, דיאטנית תינוקות וילדים במכבי שרותי בריאות. "אנחנו יודעים שלחץ של הסביבה סביב ההאכלה או חוסר העליה המצופה במשקל עלולים לגרום להורים פחות להקשיב לסימני הרעב והשובע.

 

"ההורים עלולים להציע באופן תכוף את המזון, פחות להיות קשובים לתינוק, ולפעמים לדחוף לו אוכל בכוח כדי להעלות אותו במשקל. אבל זו הדרך לגרום לילד לאבד את הבטחון ואת תחושת השובע, ואפילו לגרום לו להפרעת אכילה".

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

"חשוב לא להתעסק במזון יותר מדי", מוסיפה לוי. "לא לייצר דרמות סביב האוכל, לא לייצר התעסקות מוגזמת, ולא לדחוף את האוכל כשהילד מסובב את הראש. חשוב להיות קשובים לפעוט, לסימני הרעב והשובע שלו. לא לייצר טריקים כמו הכנסת מוצץ והחלפתו בתחיבת בקבוק לפיו כך שלכאורה עובדים על הילד. חשוב להבין מהיכן הסרבנות מגיעה, ולהקשיב לצרכיו של התינוק עצמו".

 

אילו בעיות תזונה שכיחות אצל התינוקות שאינם עולים כמצופה במשקל, מה האבחון והטיפול האפשריים? הנה מורה הנבוכים שלנו:

 

1. הוספת מים

הורים נוטים לתת לתינוק מים בימים חמים, מחשש להתייבשות. אחרים מוסיפים כמויות גדולות מדי של מים לפורמולת המזון  התמ"ל. אלא שהוספת מים מהולת את אבות המזון והמלחים בפורמולה, ואף תופסת מקום בקיבה כך שיש שובע משתיית המים ולא מהפורמולה או ההנקה.

 

"הנקה ופורמולות מכילות מעל 90% מים", מסבירה לוי. "אם מתרשמים שהילד צמא, אפשר לתת לו עוד בקבוק פורמולה או עוד הנקה. אבל מתחת לגיל חצי שנה אין לתת לתינוק מים. ובכל מקרה, הכנה של הפורמולה צריכה להתבצע בדיוק לפי הוראות היצרן, עם כמות המים המדוייקת. לא פחות ולא יותר".

מתחת לגיל חצי שנה אין לתת לתינוק מים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מתחת לגיל חצי שנה אין לתת לתינוק מים(צילום: shutterstock)

 

2. חוסר כיבוד רצון הילד

כשהילד מסיים את האכילה או שאינו רוצה לאכול יותר, הוא לרוב מסובב את הראש. "צריך להקשיב לו", מסבירה לוי. "אפשר להציע את הבקבוק עוד פעם אחת. אבל אם הוא מתעקש לסובב את הראש או סוגר את הפה, פה צריך לעצור, לכבוד את בקשתו, ולא להציע שוב ושוב.

 

"הטעות הנפוצה שמתרחשת בעיקר אצל ילדים שלא עולים באחוזונים, הוא שההורים מציעים שוב ושוב אוכל מבלי שהילד דורש. לפעמים הורים כאלה מציעים כל חצי שעה או רבע שעה, ולא נותנים מרווח בין הארוחות.

 

"חשוב לייצר לילד את תחושת הרעב, שלא תקרה אם תציעו לילד אוכל כל הזמן. יש לאפשר לו לסיים את האוכל בפיו, ואז להציע כפית נוספת, בקצב שמותאם לדרישותיו. אם הילד לא רוצה לאכול, זוהי זכותו. הוא ידע לבסס לעצמו את הרעב והשובע. כל עוד הוא בריא, הוא לא יישאר רעב".

 

קראו עוד:

הבעיתיות במשחק נשיקה סטירה

כמה שעות אפשר לשמור חלב אם?

האישה שהפכה לסופרת בזכות בתה

 

3. נשנושים

הורים רבים הנלחצים מכך שהילד אינו אוכל, נותנים לו תחליפי נשנונים ובהם חטיפים, ממתקים ועוגות. נשנושים בין הארוחות מונעים את תחושת הרעב של הילד לקראת הארוחה הבאה. נוסף על כך, הילד שלא התאמץ באכילת הארוחה הקודמת, מתרגם את הנשנוש למעין פרס, כך שהמסר שמועבר לו שגוי.

 

"לא צריך לפצות ילד שלא אוכל על ידי ממתק, רק כדי שיאכל משהו", אומרת לוי. "המשפט 'העיקר שהילד יאכל משהו' - הוא שגוי. הילד צריך לאכול, אבל משהו בריא ואיכותי".

 

משפטים שילדים אומרים על אוכל:

 

 

4. מעבר לעצמאות

כשהילד עובר מהנקה או תמ"ל לאוכל מוצק לעתים עלולות להתפתח הפרעות אכילה, לרוב סביב גיל תשעה חודשים. הילד דורש עצמאות, מבקש להחזיק את הכפית לבד, לשלוט באכילתו, לקחת מהצלחת אוכל לבד ולהכניסו לפה בעצמו. אולם ההורים לעתים מתעקשים שהילד ימשיך ויאכל בכפית במקום ש"יתלכלך", יזרוק מאכלים על הרצפה וילכלך את בגדיו.

 

"המגע של התינוק עם האוכל חשוב מאוד להתפתחות המוטורית שלו", מסבירה לוי, "תחושת המזון בידיים חשובה, כי תינוק, כדי לדעת אם צעצוע הוא רך או קשה, מכניס אותו לפה. ברגע שההורה מונע ממנו את ההתעסקות עם האוכל והמעבר שלו לעצמאות, הדבר עלול לגרור הפרעות אכילה.

 

"תחושת העצמאות של התינוק חשובה מאוד, ומאפשרת לו גם להתפתח מוטורית, וגם להבין קוגניטיבית שההורים סומכים עליו ומאפשרים לו להתקדם".

 

5. ברירנות אכילה

מצב הנובע מבעיית התנהגות, כאשר הילד מזהה נקודות חולשה אצל ההורים. כך, למשל, הילד עלול לבכות או שלא לאכול את המזון הבריא, משום שהוא יודע שיקבל ממתק כפיצוי.

 

הדיאטניות מזהות מצב זה, כאשר הילד אוכל היטב חטיפים וממתקים, אך מסרב לאכול ארוחות או מאכלים בריאים. "אין כאן בעיה של וויסות חושי, אלא בעיה התנהגותית", מסבירה לוי. "כאן צריך לשמור על גבולות מאוד ברורים של אכילה, לא להיכנע ולתת תחליפי ממתקים וחטיפים במקום אוכל, ובמקביל לגשת להדרכת הורים אצל פסיכולוג לגבי הצבת הגבולות".

 

לשמור על גבולות ברורים  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
לשמור על גבולות ברורים (צילום: shutterstock)

6. סרבני בקבוקים

במצב זה, הילד מסרב לאכול מבקבוק לאחר שהאם שבה לעבודתה והפסיקה להניקו בשעות הבוקר. במקרה כזה, ממליצה לוי, לשמור על שעות קבועות של האכלה בבקבוק, עוד לפני היציאה של האם לעבודה, ובמקביל להתקדם עם המזונות המוצקים, כך שהוא יוכל לקבל במקביל לבקבוק גם ארוחות של פירות, מרק ירקות וחלבון.

 

7. בעיות בהנקה

אמהות רבות מתקשות להניק את הרך הנולד, אם בשל בעיות בשד עצמו כמו כאבים, פצעים חתכים או דלקות, ובין בשל חוסר נוחות או קושי להתמסר לזמן הנחוץ לשם כך. במקרים אלו מומלץ לפנות לאחות או יועצת הנקה שנמצאת בטיפות חלב ובקופות החולים, לצורך הדרכה.

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

8. רפלוקס

זו אחת התופעות השכיחות אצל תינוקות, בה מתרחשת חזרה של מזון עם תוכן חומצי מהקיבה, במעלה הוושט. הסיבה לכך אצל תינוקות היא חוסר התפתחות השסתום בקיבה, המונע ממיצי הקיבה החומציים לעלות אל עבר הוושט.

 

שסתום זה לרוב מתפתח היטב לקראת גיל שנה, ואצל התינוקות הסובלים מהתופעה, קיים חוסר תפקוד שלו. התוצאה היא עלייה של חומציות מהקיבה המוגנת מפני המיץ החומצי, אל עבר הוושט, מה שגורם לכאבים עזים, לפליטות, לאי שקט, חוסר עליה במשקל, ולתנועה אופיינית המכונה "סנדיפר", בה התינוק מקער את גבו ומטה את ראשו אחורנית בעת חדירת הנוזל החומצי.

 

לא להעמיס (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
לא להעמיס(צילום: shutterstock)

כאשר עולה חשד לרפלוקס, ממליץ הרופא על הסמכת הכלכלה (הפורמולה או חלב האם) באמצעות קורנפלור, או מעבר לפורמולת אנפאמיל AR, או נוטרילון AR המתמצקות בקיבה ואינן נפלטות מעלה.

 

בנוסף, ניתנות תרופה הסותרת את חומציות הקיבה או מפחיתה את יצירת המיץ החומצי בקיבה. בתוך כך, מתבקשים ההורים להקפיד להימנע מהאכלת כמויות גדולות מדי, העלולות לגרום בעצמן לפליטה.

 

הכמות המומלצת לתינוק היא כ-150 מ"ל לק"ג משקל ליממה. במרבית המקרים, מביא הטיפול לשיפור דרמטי בתסמינים ולחזרת הילד להאכלה תקינה. לרוב המצב חולף לקראת גיל שנה.

 

עקומות גדילה

הערכת הגדילה של תינוקות וילדים מתבצעת באמצעות גרפי עקומות גדילה, או בשמם העממי "אחוזוני גובה ומשקל".

 

מדובר בעקומות שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי, ומסתמכים על מדידות ברחבי העולם של ילדים מגיל לידה ואילך, ומציינים את מיקומו של הילד בהשוואה לילדים אחרים בני גילו ברחבי העולם.

 

כך למשל, ילד הנמצא באחוזון משקל 3, הוא ילד ששלושה אחוזונים מילדי העולם בגילו הם במשקל נמוך משלו, ו-97 אחוזים מילדי העולם בני גילו הם במשקל גבוה משלו.

 

ילד באחוזון 50 נמצא "בדיוק באמצע", כלומר 50% מילדי העולם במשקל גדול ממנו, ו-50% מהילדים במשקל נמוך ממנו.

 

מצבים לא תקינים הדורשים בירור כוללים אחוזוני גובה או משקל החורגים מהגרף, כלומר אחוזון 97% ויותר או אחוזון 3% ומטה. קפיצה בין עקומות, כלומר בין אחוזונים - במעל שלוש מדידות, נחשבת ללא תקינה (למשל - ילד הקופץ מאחוזון 50% בגובה או במשקל, לאחוזון 20%).

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
לא צריך לפצות ילד שלא אוכל על ידי ממתק
צילום: shutterstock
מומלצים