הטלפונים הטיפשים קיבלו שכל

מדי חודש יוצא מישראל להונג קונג משלוח יוצא דופן: כ-5,000 מכשירי טלפון משומשים, שהוחזרו על ידי לקוחות ישראלים וזוכים לחיים חדשים בעולם השלישי. בהונג קונג נמצאת בורסת מסחר בטלפונים משומשים, וסוחרים ממדינות קשות-יום פוקדים את המקום כדי לרכוש מלאים של טלפונים.

אחר כך, במקומות כמו אפריקה, הודו, צפון סין וגם מדינות ערב, המכשירים האלה נמכרים בדולרים בודדים.

בעולם המערבי, וישראל בתוכו, מצטקצקים על גודל המגרעת בסמארטפון עתיר זיכרון וכוח עיבוד, שזולל רוחב פס סלולרי כאילו אין מחר. במדינות שהשכר הממוצע בהן נמדד בעשרות דולר בחודש, לאנשים אין יכולת לרכוש טלפונים חכמים והם מסתפקים במכשירים מהקטגוריה המכונה פיצ'רפון (feature phone), או אם תרצו - טלפונים טיפשים. מדובר בכ-3.4 מיליארד בני אדם שחיים מפחות מ-2.5 דולר ביום. אלה אנשים שאינם מחוברים לאינטרנט, והם משתמשים בטלפונים הטיפשים כאמצעי תקשורת יחיד.

"הבורסה של מכשירי הטלפון המשומשים בהונג קונג נראית כמו שוק דגים", מספר נדב שניר מחברת מובייל טו גו. "הסוחרים לוקחים את המכשירים שמגיעים לשם, ומציגים אותם בתוך רשתות. אנשים מגיעים מכל מיני מדינות בעולם וקונים את המכשירים. אנחנו מדינה קטנה, אז מגיעים מכאן בין אלף ל-5,000 יחידות בחודש, אבל אתה רואה שם משאיות שמגיעות מארה"ב, מאנגליה, עם סחורה בכמות של 20-15 אלף מכשירים".

בשנה או שנתיים האחרונות מתרחשות שתי תופעות, כאילו בשני יקומים מקבילים: באחד מהם שוק הסמארטפונים הענק נקלע לקיפאון כשהמכירות מדשדשות והמכשירים החדשים כבר לא מרגשים כמו פעם; ביקום המקביל נולדה קטגוריה מסוג חדש: פיצ'רפון חכם – שילוב של מכשיר טיפש עם יכולת להתחבר לרשתות דור רביעי סלולרי ולהפעיל אפליקציות פשוטות. 

החברות הבינלאומיות - פייסבוק, גוגל, יצרני הטלפונים ומפעילות הסלולר - כמו גילו מחדש את העולם. הביטוי "מיליארד המשתמשים הבאים" הפך להיות אחד המושגים החמים בעסקי האינטרנט והרשתות. מיליארד המשתמשים הבאים, ברור לכולם, יבואו מהודו, בנגלדש, ניגריה ועוד עשרות מדינות עם אוכלוסייה ענייה אבל לא נבערת מדעת, שרוצה להיות חלק מהעולם. כיום 34% מאוכלוסיית העולם כלל אינם מחוברים לרשת סלולרית, ו-57% מהאוכלוסייה לא מחוברים לשירותי אינטרנט ניידים. 

אלה מיליארד המשתמשים הבאים, ומבחינתן של החברות המערביות הגדולות, הם מקור ההכנסות והרווח שיהפוך אותן לגדולות הרבה יותר. מכשיר הטלפון הנייד שלהם לא יהיה סמארטפון אלא פיצ'רפון חכם, שמחירו 20, אולי 25 דולר. היקף מכירות הפיצ'רפון שולש בשנה שעברה, לפי נתוני חברת המחקר Counterpoint, ובשנים 2021-2019 צפויים להימכר כ-370 מיליון מכשירים. היקף העסקים הכולל שינבע מהם יגיע ל-28 מיליארד דולר. רוב המשתמשים ישודרגו מרשתות דור שני ודור שלישי מיושנות לרשתות דור רביעי, מה שבסופו של דבר צפוי להוביל אותם לצריכת שירותים נוספים.

קחו לדוגמה את מכשיר ה-JioPhone, שהפך פופולרי מאוד בהודו. החברה שמשווקת אותו, Reliance Jio, מציעה למשתמשים חיבור לעולם הדיגיטלי, מוזיקה וסרטים בסטרימינג בעלות של 2.5 דולר בחודש. כשהתחילה לפעול, ב-2016, זיהתה את החסם העיקרי: הלקוחות הפוטנציאליים שלה לא יכולים להתחבר לשירות הזול שלה כי מחיר הסמארטפונים בלתי אפשרי מבחינתם. כך נוצר הקשר עם חברת קאיוס (KaiOS) מהונג קונג, שפיתחה מערכת הפעלה זולה שמאפשרת לפיצ'רפון יכולות מתקדמות.

חברת אורנג' הצרפתית השיקה לאחרונה חבילת תקשורת זולה הכוללת פיצ'רפון חכם עבור השוק בחוף השנהב, מאלי, בורקינה פאסו וקמרון, והיא מתכוונת להתרחב לעוד מדינות באפריקה. חברת קאיוס הודיעה שטלפונים עם מערכת ההפעלה שלה יימכרו השנה ב-16 מדינות באפריקה, ובאינדונזיה היא השיקה פיצ'רפון בעלות של שבעה דולרים בלבד. גם נוקיה מדווחת על מכירות הולכות וגדלות בשווקים אלה.

הפלטפורמות הבינלאומיות לוטשות עיניים אל השווקים הנפתחים החדשים ומבקשות דריסת רגל. פייסבוק פיתחה את אפליקציית "פייסבוק לייט" כאן בתל אביב, עבור שוק הפיצ'רפון העולמי. גם אפליקציות אינסטגרם, וואטסאפ וטוויטר הותאמו למכשירים החלשים.

התופעה המעניינת היא שהמכשירים הזולים והפשוטים האלה מתחילים לזלוג גם לשוקי המערב, מה שמגדיל עוד יותר את השוק ואת האטרקטיביות שלו לחברות. בפייסבוק ישראל גילו, למשל, שהאפליקציה הקלה שפיתחו נמצאת בשימוש לא מבוטל במדינות עולם ראשון. הפיצ'רפון החכם משמש מכשיר ראשון עבור ילדים, מכשיר לקשישים שלא מסתדרים עם מסכי מגע, וגם לכאלה שלוקחים חלק במגמה האופנתית של התנזרות מטלפונים חכמים - יש דבר כזה. כך קורה שחברות כמו HMD הפינית, יצרנית טלפון נוקיה, ו-Doro השוודית הוציאו לשוק גרסאות חדשות של פיצ'רפון חכמים במחירים שמתחילים ב-100 דולר. עם תג מחיר כזה, שוק היעד אינו העולם השלישי.

בישראל מעריכים שמדי שנה נמכרים כאן כ-200 אלף מכשירי פיצ'רפון מכל הסוגים, שהם כ-5% מכלל שוק הטלפונים בישראל. כ-60% מהמכשירים הנמכרים בישראל הם מתוצאת נוקיה הפינית-סינית. זוהר רויטמן, מנהל פעילות נוקיה ישראל של היבואנית, קבוצת ח.י, אומר שמדובר בתחום עם צריכה קשיחה ששומר על ביקוש קבוע. "נוקיה בין הכי מזוהים עם העולם הזה, ולכן אנחנו מקפידים שיהיו לנו בין שלושה לארבעה דגמים כל הזמן על המדפים", הוא אומר.

אמיר נוי, מנכ"ל רשת בסט מובייל, אומר שהיציבות בתחום הזה נובעת מהעובדה שללקוחות שצורכים את הטלפונים הפשוטים אין אלטרנטיבה: "יש היום שינוי מגמה אצל נוקיה בנושא הטמעת אפליקציות פופולריות בטלפונים פשוטים, אפליקציות כמו טוויטר או וואטסאפ, שהיא הרי תוכנת מסרים אלמנטרית כיום. אבל אני לא יודע אם זה יעשה שינוי דרמטי, כי צריך לזכור שמצד שני יש נפילת מחירים של הסמארטפונים וזה גם משנה".

אודי מארצי, סמנכ"ל מכירות בגולן טלקום, אומר שהחברה מוכרת הרבה חבילות שיחות שמתאימות לפיצ'רפון, בשוק פתוח שכולל רשתות כמו בסט מובייל, שקם אלקטריק, מחסני חשמל ואופיס דיפו וכ-4,000 חנויות סלולר פרטיות, בהן אפילו פיצוציות.

למי שמורגל לקנות סמארטפונים, מחירי הפיצ'רפונים נראים כשייכים לעולם אחר. טלפון נוקיה 3310 קלאסי יעלה בין 300 ל-400 שקל, טלפון נוקיה 8110 דור רביעי יעלה בין 350 ל-450 שקל ומכשיר הדגל דורו 625 יעלה כ-600 שקל. לעומת זאת אפשר למצוא בחנויות טלפון נוקיה 105 במחיר שנע סביב 100 שקל, ואם אתם ממש קצרים בכסף קטן - מכשיר Eco Simply יעלה לכם 80 שקל. 

קהלי היעד של הפיצ'רפון בישראל שונים מבעולם השלישי. בין הבולטים הוא הציבור החרדי, שמבקש טלפונים "כשרים" בלי חיבור לאינטרנט, קשישים שמעדיפים כפתורים פיזיים "בלי קונצים", עובדי צווארון כחול, אתרי בנייה, מטבחים ושאר המקומות שסמארטפונים לא מרגישים בהם טוב, וגם אותו פלח אוכלוסייה שרגיש לפרטיותו (או למעקב משטרתי), ומעדיף טלפונים עם כרטיס שיחות משולם מראש ובלי GPS שמאפשר מעקב. 

פלח שוק שכמעט נעלם מבין משתמשי הטלפונים הטיפשים הוא זה של העובדים הזרים. "כיום הקשר שלהם עם המשפחות הוא בעיקר באמצעות סקייפ, ולכן הם קונים סמארטפונים", אומר רויטמן. פלח שוק אחר, פעיל בהחלט, הוא טלפונים טיפשים שנרכשים בישראל ועוברים לשטחים. בחברות מודים שמדובר בשוק משמעותי, אבל לא ששים לחשוף פרטים על היקף התופעה וכיצד היא מתרחשת.

ויש להיט תורן שמכה את השוק עכשיו – קבוצות הורים שמתארגנות ורוכשות במרוכז מכשירי פיצ'רפון פשוטים עבור ילדיהם, בגנים ובכיתות בית הספר הנמוכות. "זו יוזמה של הורים שרוצים למנוע מהילדים את החשיפה המוקדמת לעולם הסמארטפונים", מסביר רויטמן, "יוזמה שתפסה תאוצה באופן מטורף, והנהגות הורים רוכשות במשותף אלפי מכשירים - ואני לא מגזים". 

נוי מוסיף: "צריך לקחת בחשבון גם את העלויות של המכשירים המשוכללים. ילדים נוטים לאבד ולשבור, ולכן אני מניח שההורים ירצו 'לגדר את הסיכון הפיננסי' ולקנות מכשירים זולים". היוזמה התחילה משתי אימהות, נעמה גלעדי וסיגל רובין-שהם, וכיום היא מקיפה אלפי הורים ועשרות מוסדות חינוך. קבוצת "תנו לגדול על שקט" שהקימו בפייסבוק מונה כיום קרוב ל-4,400 חברים. אז הינה ההבדל בינינו לבין העולם השלישי בקליפת אגוז: בישראל הטלפון משמש ילד בן 6, ואילו בהודו אותו מכשיר משמש עורק חיים דיגיטלי למשפחה כולה.