שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המדינה תחזיר לסלקום קנס של 3.4 מיליון ש'

    הרשות להגנת הצרכן קנסה את סלקום משום שחייבה צרכנים שהתנתקו על חודש שלם, במקום חיוב יחסי. סלקום ערערה והשופט קבע: המדינה תחזיר לחברה את הקנס ותשלם הוצאות משפט. במבחן השוק - הצרכנים ניצחו: רישיונות החברות תוקנו ב-2017 וכל החברות עברו לחיוב יחסי

    מותר היה לסלקום לנצל עמימות בחוק כדי לגבות יותר כסף מצרכנים: חברת הסלולר ניצחה בערעור נגד החלטת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, והמדינה תחזיר לה קנס של 3,442,500 שקל ששילמה על כך שגבתה מצרכנים שהתנתקו ממנה מחיר של חודש מלא במקום חיוב יחסי.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

     

    מיזם הסיבים: משרד התקשורת אישר את מיזוג סלקום, קרן תש"י ו-IBC

    בגלל חיוב על תא קולי: בקשה לייצוגית נגד סלקום, פרטנר ו־HOT מובייל

    לקוחה: "סלקום לא מחזירה את הכסף שהיא חייבת לי"

     

    שופט בית משפט השלום בראשל"צ, רפי ארניה, קיבל את טענותיה של סלקום וקבע כי המדינה גם תישא גם בהוצאות הערעור בסך 20 אלף שקל.

     

    יש לכם תלונה על חברת תקשורת? כתבו לנו >>

    ניר שטרן מנכ
    ניר שטרן מנכ"ל סלקום(צילום: סיון פרג')
      

    משרד התקשורת תיקן את הרישיון אחרי תלונות צרכנים

    הרשות קנסה את סלקום, אחרי שמ-2015 החלו להגיע אליה תלונות על כך שהחברה גובה מצרכנים את מלוא התשלום החודשי גם אם הצרכן התנתק בתחילת או באמצע החודש. כך למשל, אם לקוח שילם מדי חודש 100 שקל והתנתק יום אחרי תחילת מחזור החיוב, החברה חייבה אותו בכל זאת על 100 שקל במקום על 3.3 שקלים או על צריכה בפועל.

     

    תלונות צרכנים בנושא הגיעו גם למשרד התקשורת והוא החליט שהן מוצדקות. לכן, ב-2017, תיקן את רישיונות חברות הסלולר וחייב אותן לגבות תשלום יחסי
    בהתאם לתקופת הזמן או השימושים בפועל. באותה תקופה חברות שונות (כדוגמת גולן טלקום) נהגו לגבות תשלום חודשי בתחילת החודש ולא בסופו. המשרד קבע שאין בעל רישיון רשאי לגבות תשלום עבור שירותים לפני אספקתם. כן קבע לגבי חיוב יחסי שהחברות יחלקו את התשלום בחודש למספר הימים בחודש ולפי זה יחשבו את התשלום האחרון שעל הלקוחות לשלם שהוא עוזב באמצע החודש.

     

    בכך משרד התקשורת הבהיר עמימות שהיתה ברישיונות החברות, שכן המחוקק לא תמיד עולה מראש על הטריקים בהן נוקטות החברות, שמתמחות בניצול פרצות ברישיון לטובתן.

     

    הרשות להגנת הצרכן: "סלקום פעלה בניגוד לחוק הגנת הצרכן"

    מדוע, אם כך, קנסה הרשות להגנת הצרכן את סלקום? משום שלדידה גם לפני תיקון הרישיון אסור היה לה לגבות על חודש שלם אם הלקוח התנתק באמצע החודש.

     

    עוד בטרם פעולתו של משרד התקשורת, הוגשה כנגד סלקום בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהתקבלה באפריל 2018 וממשיכה להתנהל, בה נטען כי פרקטיקה זו עומדת בניגוד לחוק הגנת הצרכן. הרשות להגנת הצרכן החלה בחקירה בעניין זה והטילה על סלקום את העיצום הכספי באוגוסט 2018.

     

    סלקום, שיוצגה על ידי עורכי הדין רותה לובן ורועי ששון ממשרד יגאל ארנון ושות', הגישה ערעור על הקנס לבית המשפט. הרשות להגנת הצרכן טענה בערעור כי קנסה את סלקום משום ששיטת החיוב המלא עומדת בניגוד לחוק הגנת הצרכן, שקבע דאז כי חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים תוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול, או שישה ימים אם הודעת הביטול נמסרה בדואר רשום.

     

    לפי החוק: "על העוסק להפסיק את השירות ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול". כן טענה שהאסדרה על ידי משרד התקשורת ב-2017, היתה בגדר הבהרה ולא בגדר יצירת דין חדש.

    עו
    עו"ד רותה לובן(צילום: יורם רשף)

    סלקום: היו כמה פרשנויות לחוק

    לעומת זאת, סלקום טענה ששיטת החיוב המלא זו השיטה שנקבעה בחוזי ההתקשרות של הצרכנים עם סלקום וכי אין בהוראות רישיונה (דאז) אותו קיבלה ממשרד התקשורת, כל הוראה המחייבת אותה להשתמש בשיטת החיוב היחסי דווקא. לפי סלקום הפרשנות שלה באותה עת היתה אחת מהפרשנויות הסבירות שניתן היה לתת לאופן החיוב, בהיעדר התייחסות לכך ברישיון.

     

    עוד טענה כי לצרכנים נתונה הזכות לבחור במסלול בהתאם לדמי שימוש בפועל (פרי פייד, מסלולים שמי שמשתמש בהם אלה בעיקר עובדים זרים). משבחר הצרכן במסלול דמי שימוש קבועים הרי שבידו קופון להשתמש במסלול עד לסוף החודש (טענה שכאמור התפוגגה ברגע שמשרד התקשורת שינה את רישיונה).

     

    כן טענה שלפני שמשרד התקשורת תיקן את רישיונות חברות הסלולר, בתי משפט לתביעות קטנות התייחסו לשיטה הזאת בתביעות שצרכנים הגישו נגד סלקום, אך הפסיקות בנושא היו סותרות. נגד גולן טלקום אף הוגשו שתי תביעות ייצוגיות בנושא זה, שהסתיימו בהסתלקות מהתביעה.

     

    השופט כאמור קיבל את עמדת סלקום וקבע שבאותה תקופה היו מספר אינדיקציות לכך שניתן היה לפרש את החוק במספר פרשנויות, ועל רקע זה היה על הרשות לפעול לקבלת חוות דעת מקצועית של היועצת המשפטי של הרשות, כאשר הימנעותה מלעשות כן מהווה פגם מהותי בהליך.

     

    עוד קבע ביהמ"ש כי הטלת העיצום הכספי נגועה בשיהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי (הרשות פעלה 3.5 שנים אחרי גילוי ההפרה) וכי במועד הטלתו לא התקיימו עוד התכליות של העיצום הכספי, שכן ממילא בשלב זה תוקן רישיונה של סלקום, כך ש"העיצום הכספי חדל מלהגשים את ייעודו כמכשיר מרתיע אישי וכללי".

     

    כך או כך, כיום כל חברות התקשורת מחויבות לחייב לקוחות מתנתקים בחיוב יחסי, כך שבבית המשפט סלקום ניצחה, אך במבחן השוק: סלקום הפסידה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים