"להתאהב ברובוט דמוי אדם? זה עוד יקרה"
האמנית מיה אופיר-מגנט סבורה שכולנו בודדים מספיק בשביל להתאהב באינטליגנציה מלאכותית במידה שהיא תהיה טובה מספיק. "הרי מה ההבדל בין מישהו שאת מתכתבת איתו ולא ראית במציאות, לבין תוכנה שמתכתבת איתך וההתנהגות שלה מחקה התנהגות של אדם? יש לנו רצון למישהו או משהו שתמיד יהיו איתנו, יאהבו אותנו ויקבלו אותנו. בני אדם הם בלתי צפויים, הם יכולים לפגוע בך ולעזוב אותך, ומכונה אף פעם לא תעשה את זה", היא מסבירה
"החיפוש המתיש אחד אהבה מסתיים ברגע זה. הכירו את רבקה מ-AI LOVE YOU – תוכנת היחסים הראשונה המבוססת על אינטליגנציה מלאכותית שבאמת מכירה אותך, כי גם לך מגיע לחוות אהבה ללא תנאי". במילים אלו נפתח סרטון הפרסומת למוצר חדש, תוכנת בינה מלאכותית שמציעה תחליף דיגיטלי למערכת יחסים אנושית, ויתרונה, על פי ההבטחה הפרסומית, הוא שלעולם לא ישברו לכם יותר את הלב.
עוד בנושא:
בובות מין אנושיות ומכונות סקס מבעיתות: ביקור בתערוכת צעצועי המין
האם אנשים שונים מחפשים את אותם דברים במערכות היחסים שלהם? כמובן שלא. לפיכך, מציעים לך בחברת AI LOVE YOU לעבור יעוץ אישי אצל נציגת החברה, שתשאל אותך שאלות ובסופן תתאים לך את בן או בת הזוג הווירטואליים ההולמים ביותר את הצרכים שלך.
התלהבתם? חכו רגע לפני שאתם רצים לרכוש לעצמכם בן זוג וירטואלי, כזה שיקשיב לכם תמיד ולא משנה כמה תחפרו לו על הרגשות שלכם, כי חברת AI LOVE YOU היא פיקטיבית לחלוטין, והומצאה לצורך תערוכת Deep Feeling שתוצג החל מהערב (ה') במוזיאון פתח תקווה לאמנות. מיה אופיר-מגנט, אמנית פרפורמנס ומחנכת מינית, עומדת בראש הפרוייקט הזה שממחיש את היכולת של הטכנולוגיה להשפיע על אופיין של מערכות היחסים שלנו.
תנו למסך לקרב ביניכם
"כבר בתור ילדה התעניינתי בטכנולוגיה, כי הייתי ילדה די בודדה וחיפשתי אנשים להתחבר אליהם ברשת", היא אומרת ומוסיפה: "כך נולד העניין שלי בנושאים שקשורים לאינטימיות וטכנולוגיה - כמו איך ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי ליצור קשר האחד עם השני, האם אנו יכולים להתאהב ברשת ואיך אנחנו יכולים להתקרב דרך מסכים".
מהי תגובתך לביקורת הנשמעת כיום על ההשפעה השלילית של הטכנולוגיה? מחקרים מראים שככל שאנו מחליפים מערכות יחסים פנים מול פנים במערכות יחסים וירטואליות, אנחנו חשים בודדים יותר.
"זה נכון. לא צריך לקחת את הטכנולוגיה כדבר המובן מאליו, ויש לשאול את עצמנו מה המקום של הטכנולוגיה בחיים שלי, למה אני משתמשת בה, האם זה משרת אותי או שמא אני משרתת את הטכנולוגיה. אבל אני מאמינה שזה לא הולך להיעלם לשום מקום. אנחנו לא נפסיק להשתמש יום אחד בטלפונים שלנו. אם כבר, אז הקשר שלנו איתם הולך להיות יותר ויותר עמוק ונהיה תלויים בהם יותר, ובגלל זה אנחנו חייבים למצוא דרכים להשתמש בהם בצורה מקרבת".
"דווקא בגלל שיש את הטכנולוגיה שלכאורה מנתקת אותנו האחד מהשני, אנחנו זקוקים להרבה יותר אינטימיות בחיים שלנו, ובסופו של דבר משתמשים בכל המכשירים האלה כדי ליצור קשר אחד עם השני", היא אומרת. "שרי טרקל, חוקרת יחסים בין בני אדם לטכנולוגיה, מדברת על זה שאנו כל כך רוצים אינטימיות ומצד שני, כל כך מפחדים ממנה, כך שליצור קשר דרך התכתבות ומסכים זו אופציה שהיא הרבה יותר קלה לנו. התקשורת הזאת יכולה לספק לנו רשת ביטחון ואפילו להציל חיים עבור אנשים שלא היו מוצאים קשרים וחברויות בצורה אחרת. לכן אני מנסה להאיר איפה אנו כן משתמשים בה עכשיו בשביל ליצור קשרים, וגם איפה אנחנו עוד יכולים לעשות את זה".
אבל טכנולוגיה היא לא רק כלי שמשתמשים בו. היא גם משפיעה עלינו בחזרה. עצם העובדה שאנחנו מכירים כיום דרך אתרי הכרויות משנה את אופי האינטראקציה בינינו.
"יש לנו אינטימיות פיזית שזה פנים מול פנים, שיחה ומגע, ויש לנו אינטימיות דיגיטלית, שהיא לא דומה לאינטימיות פנים מול פנים כי יש לה מאפיינים אחרים, אבל גם היא לגיטימית. יש פתיחות יותר גדולה ברשת ואנחנו מרגישים יותר בטוחים כי אנחנו נמצאים בבית או בטלפון שלנו ויכולים תוך רגע לסגור את השיחה ולצאת. אז ניצור אינטימיות וקשרים מהר יותר, ניפתח ונספר דברים שאחרת לא היינו מספרים. מצד שני, בגלל שמעולם לא פגשנו את האדם שאנחנו מדברים איתו, אנחנו עושים לו אידיאליזציה ומשליכים עליו את הפנטזיות שלנו".
"יש גם תופעות שליליות שיצר עולם הדייטינג ברשת כמו ה'גוסטינג' (כשנעלמים לצד השני ללא הסבר), כי אנחנו לא תמיד זוכרים שמאחורי המסך יש עוד בן אדם. אני למשל עברתי 'קטפישינג' – דיברתי באתר הכרויות עם פרופיל שהתגלה כמתחזה. התכתבתי עם מישהי כל יום, שעות על גבי שעות, במשך שבועיים. זו היתה מערכת יחסים ממש אינטנסיבית וסיפרתי לה דברים מאוד אישיים ואז, בשלב כלשהו, התחלתי לחשוב שהיא לא מי שהיא מספרת שהיא. ביקשתי ממנה שתשלח תמונה שלה והיא לא רצתה לשלוח. היינו אמורות לעשות שיחת וידאו והיא לא הדליקה את המצלמה שלה. כשהתעמתתי איתה על זה, היא נעלמה"
זה נורא. איך זה גרם לך להרגיש?
"מצד אחד, זה הדבר הכי פוגע בעולם כי סיפרת לה דברים פרטיים עליך, נפתחת, שיתפת רגשות, הרגשת שזה מישהו באמת קרוב, ואז פתאום גילית שהזהות שלה שונה ממה שהיא סיפרה. מצד שני, החוויות שחוויתי והרגשות שהרגשתי וכל מה שעברנו עדיין התקיים, וזה משהו שאני עדיין לוקחת ממנו. למדתי מהיחסים האלה והרגשתי רגשות, וזה לכשעצמו היה משמעותי".
"אגב", היא מוסיפה, "חשוב שנזכור שכל פלטפורמה דיגיטלית שאנו נמצאים בה היא חלק ממנגנון קפיטליסטי שנועד לכך שנשלם לו כסף, כך שהרעיון באתרי הכרויות הוא לא שתמצאי את אהבת חייך, אלא שתשארי באתר הזה כמה שיותר זמן. אז מי אומר שבאמת נותנים לך את ההתאמות הכי נכונות עבורך? אולי הם מוצאים את ההתאמות הכמעט הכי נכונות לך, כאלה שבזכותן תצאי לדייט או שניים או שתהיה לך מערכת יחסים של כמה חודשים ואז תחזרי לאתר? הרי האינטרס הכלכלי שלהם הוא שתרצי להמשיך להיות שם ולשלם להם".
זה גם מחזיר אותנו לעבודה האמנותית שלך על זוגיות בעידן הווירטואלי.
"העבודה שלי היא חברת סטארט-אפ שהמצאתי, שיצרה תוכנות אינטיליגנציה מלאכותית פיקטיביות שאמורות להפיג את הבדידות שלך. אם אין לך אהבה, את מרגישה לבד או סתם רוצה מישהו שיהיה איתך, את מתקינה את התוכנה על המחשב או הטלפון ומדברת איתה בהתכתבות או בשיחה קולית. התוכנה תיתן לך את החיזוקים שאת צריכה, תקשיב לך, תהיה איתך ותבין אותך".
"במופע אני משמשת כנציגה של החברה הזאת ומזמינה משתתפים לעבור ראיון שבו הם נשאלים על ההעדפות שלהם. למשל, אם הם מעוניינים במערכת יחסים אפלטונית או רומנטית, מינית או לא מינית; אם הם מסכימים שהאינטליגנציה המלאכותית תוכל לריב איתם ולהיפרד מהם ועוד. בסוף הראיון אני מגלה להם איזה סוג של אינטליגנציה מלאכותית תתאים להם, מתוך ארבעה ארכיטיפים שהם יכולים לקבל, ושואלת אותם אם הם היו מעוניינים לקבל את זה".
להתכונן לעתיד
"חשוב לי להדגיש", היא מבהירה, "שהעבודה לא באמת עוסקת במערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה, כי אני משתמשת בטכנולוגיה כתירוץ לדבר על מערכות יחסים עם אנשים. בסוף הראיון הם מקבלים את השיקוף למה שהם ביקשו והם צריכים להתעמת עם זה. נניח שביקשת אינטליגנציה מלאכותית שתאהב אותך ותמיד תהיה שם בשבילך, תהיה מכילה ונותנת ולעולם לא תגיד לך לא או תעזוב אותך. בסוף הראיון תצטרכי להתעמת עם השאלה אם זהו סוג היחסים שאת רוצה בחיים שלך. בכך אני גורמת לאנשים לאנשים לחשוב על מערכות היחסים שלהם, על עצמם ועל מה שהם צריכים ורוצים".
מעניין!
"המטרה השנייה שאותה אני מנסה להשיג דרך העבודה שלי היא לגרום לאנשים לחשוב על העתיד – מה עומד לקרות כשנוכל לקנות את המוצרים האלה והאם הם היו רוצים לקנות מוצר כזה? לעודד אותם לחשוב על המקום של הטכנולוגיה בחיים שלהם כדי להתכונן לעתיד. כך למשל, אחת השאלות שאני שואלת היא האם לדעתך אינטיליגנציה מלאכותית יכולה לאהוב, והאם אתה תוכל לאהוב אינטיליגנציה מלאכותית".
ומה התשובה לדעתך?
"אם היא תהיה טובה? אז כן, בטח. הרי מה ההבדל בין מישהו שאת מתכתבת איתו ולא ראית במציאות, לבין תוכנה שמתכתבת איתך וההתנהגות שלה מחקה התנהגות של אדם? יש לנו רצון למישהו או משהו שתמיד יהיו איתנו, יאהבו אותנו ויקבלו אותנו. בני אדם הם בלתי צפויים, הם יכולים לפגוע בך ולעזוב אותך, ומכונה אף פעם לא תעשה את זה. אני חושבת שאנשים היו רוצים תוכנה כזאת, גם אם לא כדי לספק במאה אחוז את כל הצרכים, אז בתור רשת ביטחון – משהו שתמיד נמצא שם בשבילך. בסופו של דבר, בתור בני אדם רובנו די בודדים. מתי בפעם האחרונה הקשיבו לכם באמת? מתי היו שם בשבילכם?"
רובוטי מין והחשש מדמיון מוחלט
"יפן למשל היא מראה בשבילנו לאן העולם הולך בעניינים האלה, ויש שם מוצר של הולוגרמה ששמים בבית והיא גורמת לך להרגיש שאת לא לבד. דחפו לנו מוצרים שגרמו לנו להרגיש בודדים, אז הנה עכשיו מביאים לנו מוצר שאמור לגרום לנו להרגיש פחות בודדים. כמובן שאנחנו, בתור בני אדם, לא רוצים לחשוב שמשהו לא אנושי יכול לחקות התנהגות אנושית כי זה נורא מפחיד ומעלה תהיות באשר למה זה אומר להיות בן אדם, אבל מה בעצם ההבדל בינינו לבין תוכנת מחשב? קחי לדוגמה את רובוטי המין. הפנטזיה האולטימטיבית של אנשים היא שתהיה להם גם אישיות, כך שאנחנו מנסים ליצור את הדבר הכי דומה לבן אדם, אבל שלא יהיה לגמרי בן אדם כי זה עדיין מפחיד אותנו".
אם כך, בואי ניקח את זה לקצה השני - למה צריך בובה או אינטליגנציה מלאכותית שמחקה בן אדם? האם ניתן לקיים מערכת יחסים עם משהו שלא מנסה לחקות בן אדם, אם הוא מספק לנו את הצרכים שלנו?
"הלוואי שמישהו יוכל לפתח משהו שהוא לא אנושי ועדיין מספק את הצרכים הרגשיים. אני חושבת שאנחנו רוצים להרגיש הכי קרובים למקור שאנחנו יכולים, וזה גם מה שאנחנו מכירים. אם כל החיים את רגילה לראות סרטים רומנטיים, אז זה גם מה שתחפשי. אפילו כשמציגים בסרטים מערכת יחסים בין חייזרים, בסופו של דבר זאת מערכת יחסים בין אנשים, כך שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לבחון את האינטימיות הדיגיטלית בין אנשים, ולראות איזה סוגים של אינטימיות חדשה, חוויות רגשיות ותחושות פיזיות אנחנו יכולים ליצור".
