שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    משחק חדש ומסוכן
    עם נחיתת הישראלים בנתב"ג תחל מלחמת הכול בכל - גם בתוך הגושים. שתיית הקולות הגדולה החלה | פרשנות

    מועד ההגשה של רשימות המועמדים לכנסת לא היה הפעם רק עניין טכני. מדובר בנקודת זמן קריטית שגם שרטטה איך תיראה המפה הפוליטית. לשיחות שהתקיימו ולאלו שלא התקיימו השבוע רגע לפני הגשת הרשימות, יש השפעה דרמטית על התמונה שנראה פה ביום שאחרי הבחירות.

     

    כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet

      ()
    הרשימות נסגרו. הקרב הגדול מתחיל עכשיו
     

    מהרגע הזה, מתחיל משחק חדש בשני שלבים. השלב הראשון הוא אוגוסט, כולל תשעת הימים עד ט' באב. הקשב כעת מופחת משמעותית, ואז מתגברת נהירת הישראלים לחו"ל (שמיים פתוחים, בכל זאת). השלב השני, מתחילת ספטמבר - השיבה הביתה והתחממות מערכת הבחירות.

     

    בדיון שהתקיים בימים האחרונים אצל נתניהו עלה נושא הימצאות הישראלים בחו"ל, והיתרון היחסי של נתניהו על המתמודדים האחרים. בעיקר בגלל היקף החברים בעמודים וברשתות החברתיות והיכולת לתקשר איתם גם כשהם בחופשה, בשידור חי בפייסבוק ובכלל. גנץ לעומתו יצטרך לפצח גם הוא את הדרך לקשר עם הבוחר, וזה לא יהיה פשוט.   

     

     

     

     
     

     

    אל המערכה הזאת הגיעו כל ראשי המפלגות עייפים אבל גם מפוכחים יותר. קרב הראש בראש שהתרחש בסיבוב הקודם בין הליכוד לכחול לבן הוא רק הפרומו למה שיתחולל פה בתחילת ספטמבר. מערך הנימוסים יישכח, המודל של קמפיינים ללא ירי בנגמ"ש ייזנח. מלחמת כל בכל תחל, לא בין הליכוד לכחול לבן, אלא כל אחד בגוש שלו. וכל האמצעים כשרים.

     

    במערכות הבחירות האחרונות בזבזו המפלגות הגדולות לא מעט אנרגיות וכסף לצורך העברת מנדטים מגוש לגוש. בליכוד, לדוגמה, ראו סקרים פנימיים וניסו לפורר מנדטים מגנץ ולהעביר אותם לגוש הימין. אבל לנוכח העובדה שכל כך הרבה מאמצים הושקעו וכל כך מעט תועלת הושגה, הטעות הזאת כבר לא תשוחזר.

     

    הרעיון של העברת מנדטים מגוש לגוש מת. "שתיית" מנדטים של כל אחד מהשחקנים בתוך הגוש שלו - חי וקיים. יותר מתמיד. בבחירות האלה, ראשי המפלגות הגדולות איבדו לחלוטין שליטה על מפלגות הלוויין, ומפלגות הלוויין איבדו שליטה על המפלגות הגדולות. נתניהו, שתמיד ניהל את הימין, קיבל ארבע מפלגות מימינו, שלוש מתוכן יזרקו קולות לפח כמעט בוודאות (עוצמה יהודית, זהות, נעם). אם כוללים גם את מפלגתו של רון קובי, מקבלים ארבעה שחקנים שבוודאות מזיקים לו.

     

    גם גנץ בבעיה. אהוד ברק סידר עבורו סיכון לא קטן שמפלגת העבודה תימחק וייזרקו קולות לפח. במקרה של נתניהו צריך לומר שניסה לפחות לנהל את הגוש, גנץ אפילו לא ניסה. עפר שלח היה חבר הכנסת היחיד שנפגש אישית עם ח"כים ממרצ והעבודה בשבועות האחרונים וניסה לשכנע אותם להתאחד. זו כנראה הייתה יוזמה פרטית שמקורה בהבנה שזה מה שצריך להיות - בטח לא אירוע מאורגן ומנוהל בכחול לבן. כי אין כמעט אירועים מנוהלים ומאורגנים בכחול לבן.

     

    ואם כבר כבר כחול לבן, כולם מבינים שם שאת ההישג של 35 מנדטים יהיה קשה לשחזר, ומקווים שגם אצל נתניהו תהיה ירידה. במקום לחורר את הקלף הכי חזק של נתניהו - תדמית הווינר - ולהדביק לו בכל הכוח את כישלון הרכבת הממשלה (והניסיון למנות את שלי יחימוביץ' לשרת משפטים ואת אבי גבאי לאוצר), הם יושבים ומחכים שהכוכבים יסתדרו.

     

    בכחול לבן כמו בליכוד יודעים הכי טוב לעשות את הדבר המתבקש מבחינתם: לשתות מנדטים מהמחנה שלהם. הפעם לא עם קשית, עם צינורות. יותר קל לריב עם אוהב מאשר אויב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים