שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מלחמתו של אבו מאזן בחופש הביטוי
    קנסות, מעצר עיתונאים וצנזורה על התבטאויות ברשת: עבור יו"ר הרשות הפלסטינית, החושש מהפיכה של ארגונים אסלאמיים, מדובר באסטרטגיה

     

    אבו מאזן  (צילום: רויטרס)
    אבו מאזן (צילום: רויטרס)

    בראשית כהונתו של אבו מאזן תלו בו רבים בקהילה הבינלאומית תקוות וראו בו מנהיג שיכול לבנות חברה פלסטינית פלורליסטית, אך לא כך הם פני הדברים. הנסיבות - ובהן אובדן השליטה ברצועת עזה, הצורך לייצב את הרשות והרפורמה המקיפה שערך במנגנוני הביטחון - הובילו אותו לאמץ דפוסי מנהיגות ריכוזיים שבשנים האחרונות כוללים הגבלות על חופש הביטוי כחלק מהתמודדות עם אתגרים פוליטיים מבית.

     

     

    צמצום חופש הביטוי הוא מהלך אסטרטגי של הרשות הפלסטינית. מאז הקמתה היא השתמשה בצנזורה ככלי להחלשת קולות אופוזיציוניים מחמאס ומשמאל. בתחילה צמצום חופש הביטוי לא היה מעוגן בחקיקה. דרך מנגנוני הביטחון שלה פעלה הרשות באופן ישיר מול עורכים, עיתונאים ומערכות עיתונים, והכתיבה את גבולות חופש הביטוי, גם ללא מוסד צנזורה רשמי.

     

    ביוני 2017 היא פרסמה – כצעד משלים לחוקי הצנזורה הישנים – צו נשיאותי למניעת פשיעה אלקטרונית, שהותאם לרוח התקופה שבה האינטרנט מחליף את כיכר העיר. הצו מאפשר לרשות הפלסטינית להטיל קנסות כבדים ולבצע מעצרים נגד מי שמביע עליה ביקורת ברשת, ובכלל זה עיתונאים ופעילים חברתיים. לאורו ניתן לסמן כמטרה גם את מי שמשתף או מצייץ-מחדש תוכן ביקורתי.

     

    הצו הנשיאותי אפשר לרשות הפלסטינית להתחיל בגלי מעצרים, תחילה נגד עיתונאים המזוהים עם חמאס והג'יהאד האסלאמי, דוגמת אחמד אל-חלאייקה מהכפר שיוח', ממדוח חמאמרה מחוסאן וטארק אבו זיד משכם. נעשה שימוש בצו גם למעצר פעילים חברתיים ופוליטיים שמיקדו את מאבקם בישראל, דוגמת עיסא עמרו מחברון (שנעצר לאחר שכתב נגד הרשות ברשתות החברתיות).

     

    מציאות זו מעוררת ביקורת על הרשות הפלסטינית מבית אך גם מבחוץ. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים והאיחוד האירופי עוקבים בדאגה אחרי צמצום חופש הביטוי, בעיקר אחרי מעצר עיתונאים, ולא חוסכים בביקורת. ואולם נראה כי הרשות לא נרתעת מכך ואף מסלימה את צעדיה בשל הנסיבות הפוליטיות.

     

    בהנהגת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית חוששים מפני ניסיון הפיכה על ידי חמאס. אף שחמאס נעדרת יכולות צבאיות ממשיות בגדה, היא נהנית מיכולות תקשורתיות מפותחות. לרשות חמאס וארגונים אסלאמיים אחרים עומדת רשת ערוצי לוויין שדרכה הם משדרים אל הגדה המערבית. מעבר לכך, יש להם גם מספר רב של ביטאונים, אתרי חדשות וסוכנויות ידיעות שמזוהים עמם (דוגמת שהאב, בעלת מיליוני העוקבים), ושזוכים לחשיפה נרחבת בגדה המערבית ובעולם הערבי.

     

    בעידן של רשתות חברתיות ושל העברת מסרים מהירה, מדובר בכלי יעיל ליצירת כוח פוליטי והשפעה. הרשות הפלסטינית מכירה בעוצמת ההשפעה התקשורתית של חמאס ומנסה לפגוע בה ואף להקריב את עקרון חופש הביטוי בחברה הפלסטינית לשם מטרה זאת.

     

    צמצום מרחב חופש הביטוי נראה כמדיניות סדורה של הרשות הפלסטינית, שנועדה לסייע לה לצלוח את האתגרים הפוליטיים העומדים בפניה בשלהי כהונתו של אבו מאזן, דוגמת חוסר הודאות סביב זהות יורשו ושאלת המשך קיומה של הרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית. הרחבת האמצעים המגבילים את חופש הביטוי מראה על החשיבות שמייחסת הרשות לכלי התקשורת כמעצבי דעת קהל.

     

    הקולות העולים מהרחוב ומהכיכרות הווירטואליות מטרידים את הנהגת הרשות, והיא פועלת על מנת להעמיק את השליטה שלה עליהם. מבחינת הרשות הפלסטינית, זהו מהלך אסטרטגי שנועד לייצב את שלטונה לקראת תקופה של טלטלה פוליטית.

     

    • ד"ר עידו זלקוביץ' הוא מומחה לחברה ופוליטיקה פלסטינית, עמית מדיניות ב"מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית", וראש חטיבת לימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל. למאמר מקיף שכתב בנושא - לחצו כאן

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוניברסיטת מינסוטה
    ד"ר עידו זלקוביץ'
    צילום: אוניברסיטת מינסוטה
    מומלצים